לשפר הטיפול הפסיכיאטרי בישראל
מטופלים פסיכיאטרים בישראל: שבעי רצון מיחס המטפלים ומהתנאים הפיזיים בבתיה"ח; אך לא מבינים את הטיפול בהם, לא אוהבים את האוכל וחשים שעמום
הטיפול הפסיכיאטרי בישראל מעלה תמונת מצב מדאיגה בהיבטים חשובים דוגמת, מתן מידע בהיר וברור למטופלים לגבי הטיפול בהם, המשך הטיפול בהם לאחר שחרורם וכן מחסור בפעילות פנאי הולמת בבתי חולים אלו. כך עולה מסקר שנערך לראשונה בישראל בבתי חולים פסיכיאטרים ומפורסם היום (ג') על ידי משרד הבריאות. הסקר על חוויית המטופל נערך בקרב 835 מטופלים מעל לגיל 18 והמאושפזים למעלה משבועיים סמוך לשחרורם ב-10 מרכזים לבריאות הנפש בישראל (ממשלתיים ושל קופת-חולים כללית) כהמשך לסקר הראשון שפורסם בפברואר 2015.
מחסור בהסברים, במידע ובפעילויות לשעות הפנאי
אחד האתגרים הבולטים המונח לפתחה של המערכת הוא המחסור בפעילויות בעיקר בשעות אחר הצהריים ובסופי השבוע: 60% מהמטופלים מרגישים שלא היו מספיק פעילויות זמינות עבורם אחר הצהריים ובסופי שבוע. השאלה קיבלה את הציון הנמוך ביותר בסקר. תהליך השחרור עולה גם הוא כאתגר מרכזי כאשר רק שני שליש מהמטופלים יודעים מה השלב הבא בטיפול לאחר השחרור שלהם, 57% מרגישים שהתוכנית הטיפולית ותהליך השיקום מתאימים לצרכים שלהם באופן מלא ו-61% חושבים שלא הסבירו להם על הזכויות שלהם לאחר השחרור באופן מלא.
חולשה נוספת של המערכת המשתקפת בתוצאות הסקר נוגעת למתן מידע ובהירות ההסברים למטופלים: 42% מהמטופלים לא הבינו באופן מלא את תוכנית הטיפול שלהם כש-15% מרגישים שלא הבינו כלל את תוכנית הטיפול שלהם. רבע מהמטופלים הרגישו שלא שיתפו אותם באפשרויות הטיפוליות כלל. רבע מהמטופלים מרגישים שלא הבינו את ההסברים של הרופאים והאחיות על הטיפול והתרופות.
שביעות רצון ניכרת מיחס הצוות המטפל ומהתנאים
מתוצאות הסקר עולה שביעות רצון כללית בקרב רוב המטופלים ובעיקר מיחס הצוות המטפל: 68% מהמטופלים דירגו את שביעות הרצון הכללית שלהם מהאשפוז בציונים 8-10, ורק 16% היו מאוד לא מרוצים ודירגו את השאלה בציונים 1-5. נתונים מעודדים נוספים העולים מהסקר, הן יחס הצוות למטופלים (אחיות, רופאים), התייחסות לשאלות ולחששות והרגשת המטופלים שהצוות המטפל מאמין ביכולתם להשתקם ועושה הכול בכדי לעזור להם.
86% מהמטופלים דיווחו על רמה גבוהה או גבוהה מאד של טיפול האחיות והרופאים במחלקה: 93% סבורים שהרופאים והאחיות התייחסו אליהם בכבוד ו-92% מהמטופלים מרגישים שהצוות מאמין ביכולתם להשתקם.
מדד התנאים הפיזיים קיבל גם הוא ציונים גבוהים עם 78% מרוצים. 80% היו מרוצים מנוחות החדר, מהשקט בשעות הלילה ומרמת הניקיון במחלקה, למעט מהאוכל: באספקט זה ניכר הצורך בשיפור כש-40% מהמטופלים לא שבעי רצון מהאוכל המוגש.
לאשפוז בכפייה השפעה קריטית על החוויה הכוללת
בבחינת הגורמים המשפיעים על השונות בשביעות הרצון המטופלים השונים, נמצא במודל רב-משתני כי לטיפול בכפייה השפעה קריטית על החוויה הכוללת של כ-30% מהמטופלים שטופלו בכפייה: ציון שביעות הרצון הכללי של מטופלים בכפייה הוא 58% מרוצים אל מול 72% בקרב מטופלים שלא טופלו בכפייה במהלך האשפוז. שיעור המטופלים שטופלו בכפייה עומד על 28% כולל מטופלים שנקשרו או ששהו בחדרי בידוד.
מטופלים שזהו האשפוז הראשון שלהם מרוצים יותר בהשוואה ליתר המטופלים ברוב המדדים. נשים שבעות רצון יותר מגברים (73% אל מול 65%). המטופלים במחלקות פתוחות מרוצים יותר בהשוואה למטופלים במחלקות סגורות.
משך האשפוז שנתפס כסביר בעיני המטופלים עומד על חציון של 33 ימי אשפוז. 52% מהמטופלים היו מאושפזים בבתי החולים בפסיכיאטריים למעלה מ-3 פעמים בעבר. 70% מהמטופלים אושפזו בהסכמה.
במהלך זה מצטרפת ישראל למדינות המערביות בהם מבוצעים סקרי חווית המטופל כבר מספר שנים.
בין המטרות המרכזיות של הסקר שנערך: הטמעת סטנדרט של איכות השירות במערכת הבריאות בישראל ליצירת תרבות ארגונית של מדידה רציפה ושיקוף המידע לציבור, איתור נושאים לשיפור השירות הן ברמת מערכת הבריאות והן ברמת בית חולים, העצמת המטופל במפגש עם מערכת הבריאות ומתן כלים לקבלת החלטות.
ממצאי הסקר הועברו להנהלת משרד הבריאות והנהלות בתי החולים, המשרד מתכוון ללמוד את הנקודות המרכזיות שהועלו ולפעול לשיפורן . בכוונת משרד הבריאות לפרסם דו"ח נוסף עד לסוף השנה.
בואו לדבר על זה בפורום פסיכיאטריה.