שליש מהמתאבדים בארץ: עולים

ועדת העלייה והקליטה דנה אתמול (ד') בשאלה האם במסגרת הרפורמה בבריאות הנפש יימצא מענה למצוקות הנפשיות הקשות של העולים לישראל?. בדיון הוצגו נתונים קשים ומדאיגים לפיהם בעשור האחרון כשליש מההתאבדויות בישראל היו של עולים חדשים: כרבע מהם היו של עולי ברית המועצות לשעבר שעלו משנת 1990 ו-8%-3% של עולי אתיופיה שעלו מאז שנות ה-80. בין השנים 2013-2000 תועדו 4,806 התאבדויות בישראל מתוכם 1,658 התאבדויות בקרב עולים בגיל 15 ומעלה שהם 34.5% מכלל ההתאבדויות בשנים הללו. 77.9% מההתאבדויות בקרב עולים היו של ילידי ברית המועצות לשעבר שעלו משנת 1990, ו-16.6% של ילידי אתיופיה שעלו משנת 1980. במהלך שנת 2013 היו 117 התאבדויות של עולים, שהם כ-32% מתוך כלל ההתאבדויות בשנה זו: 100 של ילידי ברית המועצות לשעבר, ו-15 של עולי אתיופיה.

ירידה משמעותית במספר ההתאשפזויות הפסיכיאטריות של עולים מאז 2010

שיעור העולים מתוך כלל המאושפזים הפסיכיאטריים עמד בשנת 2010 על 8.81% ואילו בשנת 2014 שיעורם עמד על 5.12% מסך כל המאושפזים. שיעור העולות עמד בשנת 2010 על 9.85% ובשנת 2014 5.68% מסך כל המאושפזות. בעבר הצהיר משרד העלייה והקליטה שבמסגרת תקציב תכנית החומש הושקעו כמיליון ש"ח לטובת 11 עובדים סוציאליים דוברי אמהרית במרכזי בריאות הנפש של משרד הבריאות. מנתוני משרד הבריאות עולה כי במסגרת התכנית להעסקת עובדים סוציאליים יוצאי אתיופיה במערך בריאות הנפש נקלטו 9 עובדים סוציאליים בהיקף של חצי משרה כל אחד. באתר משרד הבריאות נמצא הסבר אודות הרפורמה בבריאות הנפש באנגלית, ערבית, רוסית, צרפתית ואמהרית, וכן קיים מוקד טלפוני המעניק שירותי תרגום ואף הוכרז על פרס מנכ"ל משרד הבריאות בתחום צמצום פערים על רקע תרבותי ולשוני בבריאות הנפש.

קופות החולים אינן יכולות לספק פתרון מקיף והולם

במסגרת הרפורמה הועברה האחריות הביטוחית בתחום בריאות הנפש מידי הממשלה לידי קופות החולים, וזאת ללא שינוי בזכאויות או בתנאים שהיו קיימים לפני הרפורמה. כל תושב זכאי לקבל שירותים בתחום בריאות הנפש אם הוא חש במצוקה או סובל מחשד להפרעה או למחלה נפשית אך מסגרות בריאות הנפש אינן מטפלות במשבר החיים עצמו שתרם להתעוררות המצוקה הנפשית.

יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה הדגיש כי אמנם העברת שירותי בריאות הנפש לקופות החולים מטרתה הנגשת השירותים לאזרח, אך רבים לא יוכלו להסתייע בכך, ובמיוחד במקרים קלים, בהם נצרך טיפול קצר: "עולים רבים חווים משבר הגירה, אך חוששים להיות מתויגים כבעלי בעיות בבריאות הנפש. כך הם נמנעים מפניה לטיפול, ובמיוחד בגלל שאין ביכולתם לממן בעצמם טיפול נפשי פרטי. על פי הנתונים אין מתורגמנים בקופות חולים, קיים קושי רב לעולים רבים לקבל טיפול גם במסגרת הרפורמה, ועל משרד הבריאות וקופות החולים לגייס באופן מידי מטפלים דוברי שפות".

לדברי ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) מעבר מארץ אחת לשנייה הוא טראומטי ונמשך שנים וגילוייו בדידות, געגועים, דיכאון, קשיי הצלחה, קשיי הסתגלות, פערי-תרבות ועוד. לדבריה, החשש והקושי להיות מתויגים כבעלי אבחון פסיכיאטרי בגלל פניה לטיפול עקב תופעות אלו רק מגבירות אותן. ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) הזהיר כי "העולים הם קרבן של הרפורמה הזאת".

דני בודובסקי, מנהל אמבולטורי לבריאות הנפש במשרד הבריאות השיב כי קופות החולים מחויבות להציע טיפול חינמי במרפאה, ומאז הרפורמה בבריאות הנפש ניכר גידול משמעותי במספר הפונים, צמצום ניכר בזמן ההמתנה, זרימת מידע בין רופאי, מרפאות חדשות ושיטות חדשות לטיפול.

חנה שטרום כהן, יו"ר הפורום הפסיכולוגי, הזהירה כי "משרד הבריאות מוליך שולל. לא יהיו כאן פסיכולוגים בעוד כמה שנים", ואילו לדברי אשר רחמים, מהמרכז הישראלי לטראומה, בני הקהילה האתיופית לא מוצאים מענה לבעיותיהם, "וגם השירותים הקיימים כיום אינם נגישים לנו. אסור לנו להתעלם מכך שבכל בית יש אדם אחד לפחות שנמצא במצב נפשי לא פשוט. המשפחות לא יודעות כיצד להתמודד עם זה, ומי שלא רואה את הקשר בין מצב נפשי לבין מצב העוני, מפספס עניין משמעותי".
ד"ר שרון לוי, פסיכיאטרית קופ"ח מאוחדת, הדגישה את מחסום השפה העיקרי עבור יוצאי אתיופיה.

האם המענה בארגונים וולנטריים?

יחיאל אסולין, מארגון 'בנפשנו' ציין כי "יש אפשרות לתת טיפולים ללא אבחנה פסיכיאטרית ואפילו קיימים מספר תכניות כמו 'הד-ספייס'. לאחר הגירה, השבר שאדם חווה יכולים להקשות במציאת זוגיות ועבודה על אף שלא מדובר בעניין שיאובחן פסיכיאטרית".

לדברי שרה כהן, נציגת משרד הקליטה: "חלק מהבעיות שהוצפו כאן היו קיימות גם לפני הרפורמה וכעת הן צפות",
ופבריס שומברג, מארגון "כבלי נפש", סיפר כי "אני עולה ישן ותושב-חוזר חדש, וכעת דורשים מהעולים לבחור האם להיות מטופלים בארץ או בחו"ל, כשהתרופות אינן חופפות".

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:
פורום דיכאון - אבחון וטיפול
פורום דיכאון וכאב.