נפגעי חרדה מצוק איתן: למי אכפת?

אצבע מאשימה הופנתה אתמול אל משרד הבריאות על ידי עיריות ורשויות מקומיות מאזור עוטף עזה, בטענה לחוסר-טיפול מספק, אם בכלל, בנפגעי החרדה שנפגעו במהלך מבצע 'צוק איתן'. ההאשמות הקשות הוטחו אמש (ג') במהלך דיון של הוועדה לביקורת המדינה.
מרים ביבי, נציגת עירית נתיבות, הבהירה כי למרות פניותיהם לא הגיע אף נציג של משרד הבריאות לעיר במהלך 'צוק איתן', אלא נציגי המשרד הסתפקו בהתקשרות טלפונית פעמיים ביום, כדי לקבל נתונים על נפגעי החרדה.

גדי ירקוני, ראש המועצה האזורית אשכול, טען כי ישובים הנושקים לגדר הרצועה מחייבים טיפול אחר ופעיל יותר מישובים מרוחקים יותר.

יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר אמרה כי "צוק איתן השאיר בשטח מאות אזרחים נפגעי חרדה שלא מקבלים מענה ראוי למצבם הבריאותי. כמדינה שידעה ולצערנו עלולה לדעת עוד לא-מעט מאבקים ומלחמות בהם מעורבת גם אוכלוסייה אזרחית - הטיפול וההיערכות של רשויות המקומיות מעוררים חשש כבד. הדבר לא אמור להטריד רק אותי אלא בעיקר את משרד הבריאות, שללא טיפול-מנע וקביעת נהלים מסודרים, עלול לקרוס במצבי משבר. הדיון ומסקנותיו יכולים ליצור סדר עדיפויות בין המשרדים וחשיבה לטווח ארוך בכל הקשור להערכות של הרשויות עצמן ומרכזי המגזר שלישי שבגזרתן. מגיעות אליי פניות רבות מהשטח וחשוב שמשרדי הממשלה והרשויות ישמעו את הבעיות הקשות ויטפלו בהם בהקדם, לפני שיהיה מאוחר מדי".

משרד הבריאות: "לא הספקנו להטמיע נוהל"

לדברי נציגת משרד הבריאות, בלה בן גרשון, טרם הספיקו במשרד הבריאות להטמיע את הנוהל שגובש במשרד לטיפול בנפגע החרדה.
ד"ר גד לובין, מנהל בית החולים איתנים, סיפר כי במלחמת לבנון השנייה הוקמו מרכזי דחק לטיפול בנפגעי החרדה, ונוהל הפעלתן הוא של אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, בלי שמשרדי הרווחה והפנים אישרו נטילת סמכויות מהם. יוחאי וג'ימה, נציג משרד הפנים, השיב כי אכן הנוהל לא מחייב את הרשות המקומית, עד שלא יוצב נציג משרד הבריאות במרכזי-דחק אלה.

מרכזי החוסן ללא תקציב לטיפול בילדים

אסנת כהן, אחראית נפגעי פעולות האיבה בביטוח הלאומי, סיפרה על מימון מטעמם לטיפול בנפגעי חרדה, ובמהלך 'צוק איתן' שולמו כ-5 מיליוני שקלים בטיפול בנפגעי החרדה, גם בטרם אלה הוכרו כנפגעים כאלו. לדברי מירב בן ניסים-וידל, מנהלת מרכז חוסן אשכול, אין די משאבים לטיפול בילדים נפגעי חרדה.

המבקר: מחסור במטפלים, מרכזי תמיכה נפשית סגורים

לדברי מירי רזין, נציגת מבקר המדינה, נבדקו בדו"ח האחרון תפקודן של 11 רשויות מקומיות בסביבות רצועת עזה וכן תפקודם של משרדי הבריאות, החינוך והרווחה במהלך "צוק איתן". לדבריה, חלק ממרכזי התמיכה הנפשית כלל לא נפתחו, חלקם פעלו במבנים שאינם ממוגנים, והורגש מחסור משמעותי במטפלים מקצועיים בילדים נפגעי-חרדה. היא קראה לרשות החירום הלאומית ופיקוד העורף לשקול ליישם מסקנות הדו"ח בכל הארץ, הנמצאת כולה תחת איומי טילים.

ח"כ חיים ילין (יש עתיד), תושב קיבוץ נחל עוז ולשעבר ראש המועצה האזורית אשכול קרא לחזק את מרכזי-החוסן הקהילתיים: "מרכזי החוסן מבוססים על החלטות ממשלה ועל טוב ליבם של פקידים במשרד הבריאות והרווחה. הם אינם בבסיס התקציב ולא מוכרים באופן רשמי כחלק מהרשויות והמועצות שאמורים למנוע פוסט-טראומה. בטראומה מטיל שנפל ליד הבית, צריך לטפל באופן מיידי, כי עובד סוציאלי שווה לפעמים יותר מכל רופא, והוא הגורם המקצועי שיקבע את עתידו של אותו הנפגע". ילין הזהיר כי בהיעדר מרכזי חוסן יגיעו נפגעי-חרדה לבתי חולים ויציפו את חדרי המיון.

בואו לדבר על זה בפורום הפרעות חרדה במבוגרים, נוער וילדים.