תוכנת מחשב נגד פוסט טראומה

אימון קשב ממוחשב שפותח באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף חיל הרפואה, יוטמע בקרוב בטירונות של כל החיילים הקרביים במז"י (מפקדת זרועות היבשה) של צה"ל. האימון נועד לשפר את תפקודה של מערכת הקשב לאיומים פוטנציאליים בסביבת החיילים, ובכך להכין אותם טוב יותר לפעילות מבצעית וגם למנוע את התפתחותה של הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD). מחקר שנעשה בקרב חיילים שהשתתפו במבצע צוק איתן העלה, כי הסיכון של חיילים לפתח תסמונת פוסט טראומטית בקרב פחת פי שלושה בקרב חיילים שעברו את האימון הממוחשב, לעומת החיילים שלא.

את המחקר ערכה קבוצת חוקרים בהובלת פרופ' יאיר בר-חיים וד"ר אילן ולד מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה ובית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם קצין הרפואה הראשי ומחלקת בריאות הנפש בצה"ל ומקביליהם בצבא ארה"ב. תוצאות המחקר התפרסמו אתמול (ג') בכתב העת Psychological Medicine.

"ב-2008 עקבנו אחרי קבוצות גדולות של חי"רניקים, משלב הטירונות ותוך כדי השירות המבצעי", מספר פרופ' בר-חיים. "גילינו שאותם חיילים שנמנעו מלהפנות קשב לאיומים פוטנציאליים, נמצאו בסיכון גבוה יותר לפיתוח תסמונת דחק פוסט טראומטית לאחר מכן".

קשובים לאיומים

מערכת ניטור האיומים היא מערכת נוירו-קוגניטיבית שמווסתת קשב כלפי איומים בסביבה, והיא פעילה כל הזמן ואצל כל אדם. כך, למשל, כשאנחנו הולכים ברחוב, חלק מהקשב שלנו תמיד מופנה כלפי איומים אפשריים פרצופים מאיימים, תנועות חדות, מכוניות שמתקרבות אלינו במהירות. "ברמה הפרקטית, חייל קרבי אמור להיות קשוב יותר לאיומים בסביבתו מאשר אדם שהולך סתם ברחוב", אומר פרופ' בר-חיים. "ברמה הפסיכולוגית, חייל שנמנע מעיבוד נכון ומספק של איומי הסביבה במהלך פעילות מבצעית, נמצא בסיכון גבוה יותר לפתח סימפטומים פוסט טראומטיים בהמשך.

"אחת הבעיות הגדולות של הסובלים מתסמונת דחק פוסט טראומטית היא חוסר היכולת לעבד את האירוע הטראומתי וחווייתו המחודשת של האירוע ללא שליטה. התוצאה היא פלאשבקים, עוררות יתר וניסיון להימנע מכל דבר שעלול להזכיר או לעורר את החוויה הטראומטית. חלק מהקושי קשור לכך שהאירוע הטראומטי לא עובד כראוי בזמן אמת".

בעקבות ממצאים אלה פותחה תוכנת מחשב המאמנת את מערכת ניטור האיומים של החיילים לפני שהם יוצאים לפעילות מבצעית. מדובר במטלת מחשב שמציגה לחייל בו-זמנית גירויים ניטרליים ומאיימים כגון תמונות או מילים והוא צריך לזהות מטרות שמופיעות על המסך בסמוך לגירויים אלה. האימון אורך כעשר דקות, ועל החייל להתאמן בו באופן יחידני ארבע פעמים על פני חודש.

ב-2012 כ-800 חיילים קרביים באחת מחטיבות החי"ר של צה"ל ערכו את האימון הממוחשב. בקיץ 2014 יצא צה"ל למבצע צוק איתן. החיילים שעברו את האימון הממוחשב, יחד עם חבריהם ליחידה שלא קיבלו את האימון, השתתפו ב-50 ימי לחימה בעזה. ארבעה חודשים לאחר תום הלחימה, נבדק כמה מהם פיתחו הפרעת דחק פוסט טראומטית.

"7.8% מהחיילים שלא עברו אימון ממוחשב אובחנו עם פוסט טראומה. בקבוצת האימון הממוחשב, רק 2.6% מהחיילים פיתחו את התסמונת. פירושו של דבר שאם חייל מתאמן בתוכנת המחשב שלנו, הסיכון שלו לפתח פוסט טראומה נמוך פי שלושה".

לאור הממצאים החיוביים, צה"ל החליט לאמץ את התוכנה בטירונות. גם הצבא האמריקאי, שהיה בין מממני המחקר, בוחן בימים אלה את יעילותה של המערכת גם בקרב חייליו.

"הגברת החוסן המנטלי של החייל, והפחתת הסיכון שלו לפתח פוסט טראומה לאחר מכן, היא בשורה של ממש, ומעמידה את צה"ל בחזית הרפואה המניעתית בתחום בריאות הנפש בעולם", אומר אומר פרופ' בר-חיים.

בואו לדבר על זה בפורום טראומה והלם קרב.