OCD: הפרעה טורדנית כפייתית

הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), נחלקת לשני רבדים: חלק אובססיבי טורדני, שקשור בחשיבה טורדנית חוזרת; וחלק כפייתי התנהגותי (קומפולסיבי) - חלק התנהגותי, הנובע מהחלק הראשון. במה מתאפיינת ההפרעה? כיצד היא מתבטאת? ואיך מטפלים בה? על שאלות אלה ונוספות, נשיב במאמר זה.

מהי בעצם הפרעה טורדנית כפייתית (OCD)?

במילים פשוטות, OCD - Obsessive Compulsive Disorder היא מחשבה "נורמלית", שלקחו אותה לקצה חריג ומוקצן של הגזמה, אשר גורמת לסבל רב ומצוקה. 3% מהאוכלוסייה העולמית סובלים מ-OCD והיא שכיחה באותה המידה אצל גברים ונשים, אלא שאצל הנשים היא מתחילה בבגרות המוקדמת; לעומת הגברים, אצלם ההפרעה מופיעה מוקדם יותר בגיל ההתבגרות. החדשות הטובות הן שכיום ניתן לטפל ב-OCD ביעילות רבה.

מה מאפיין OCD?

מחשבות טורדניות אשר מעוררות חרדה ומצוקה אצל האדם, שעסוק במציאת התנהגויות אשר יפחיתו את רמת החרדה שלו. בדרך כלל, ההתנהגות הכפייתית שנוצרת מצליחה להוריד את רמת החרדה (לעיתים רק עד רמה מסוימת), אך רק לזמן קצר; ומיד חוזרות המחשבות האובססיביות, ושוב יש צורך בהתנהגות מפחיתת חרדה. אנשים שסובלים מתופעה זו סובלים בד"כ גם מדיכאון וחרדה הקשורים לתגובה להפרעה זו.

המחשבות הטורדניות והאובססיביות הן מחשבות לא נעימות וחוזרות על עצמן. והאדם, לפחות בחלק מהזמן, רואה בהן מחשבות הנוגדות להלך הרוח שלו ולאמונות שלו, אך אינו מסוגל להדחיק ולעצור אותן והן מהוות עבורו מעין "תקליט שבור" אשר גורם לו סבל רב.

לא מפסיקים לנקות. צילום: שאטרסטוק

אילו מחשבות טורדניות מעסיקות אדם שסובל מ-OCD?

ההפרעה מאוד מגוונת וכוללת סוגים רבים של מחשבות, אולם הנפוצות ביותר הן מחשבות שעוסקות במחלות ולכלוך. משמע: חשש מהידבקות במחלות, פחד מאיידס (אצל צעירים בפרט), חשש מחיידקים שעוברים דרך לכלוך. ובעקבות כך, הימנעות מלחיצת ידיים או ביקור במקומות ציבוריים, כגון בריכה.

מחשבות אובססיביות נפוצות אחרות הן בנושא של סדר או פחד מחוסר ודאות. מחשבה זו מלווה בחוסר וודאות ותחושה שדברים אינם מתרחשים כפי שהם אמורים להתנהל. מבחינת האדם שסובל ממחשבה זו, אם לא יקפיד על סדר התנהלות והתרחשות דברים באופן מסוים, הוא עלול לגרום לאסון בכוונה או שלא בכוונה לו ו/או למשפחתו. מחשבה זו נפוצה, בין השאר, אצל הורים לילדים שחוששים לפגוע בילדיהם.
הסוג השלישי של מחשבות טורדניות נוגע למחשבות שקשורות לדת ואמונה. ביהדות, האדם נפגע ה-OCD חש שאינו עושה מספיק מצוות או אינו מאמין מספיק. ובעקבות כך יקרו לו דברים רעים.

מה באשר לחלק ההתנהגותי?

החלק הכפייתי (קומפולסיבי) הוא התנהגותי והוא נובע מן המחשבות הטורדניות. המחשבות גורמות לאדם מצוקה וסבל ניכרים. ולכן הוא מחפש התנהגויות שיסייעו לו ויפחיתו את המחשבות הטורדניות. פעילות זו מהווה עבורו פתרון זמני בלבד, מכיוון שאז החזרתיות מתבטאת בטקסים התנהגותיים או במחשבות טורדניות חדשות. המעגליות חוזרת, ולמעשה, האדם נמצא ב"לופ" ללא פתרון אמיתי. למשל: אדם בעל מחשבות טורדניות, באשר לניקיון, מסגל לעצמו התנהגות כפייתית הכוללת שטיפת ידיים מרובה, עד כדי גרימת נזק לידיים (כגון דלקת עור אטופית).

האם ה-OCD הוא סוג של חרדה? מה מקורו?

הספקטרום הוא אכן רחב - וכולל היפוכונדריה, מחשבות סביב מחלות ומוות; או נטייה לכפייתיות ולהתמכרות (למשל הימורים). עם זאת, חשוב לחדד ולהדגיש כי OCD הוא תחום הפרעה בפני עצמו ויש דרכי טיפול ספציפיות וייחודיות לו. אין מדובר בהפרעה פסיכוטית ומקורה מתבסס על בסיס ביולוגי ולא רק אישיותי.

מיהי קבוצת הסיכון? מהי התכונה המאפיינת של אדם זה?

קבוצת הסיכון כוללת אנשים בעלי אלמנט תורשתי, בקרבה ראשונה ל-OCD, כמו גם אנשים שסבלו בעבר מתסמונת טורט או מטיקים; משמע: הפרעה נוירולוגית, כמו-כן לעתים יש קשר לקווים אישיותיים נוקשים ואירועי חיים שונים.

במרבית המקרים, אדם שסובל מ-OCD הוא אדם ביישן מאוד ומודע לכך שהמחשבות שלו "לא נורמליות" והוא חש בושה - ולכן מסתיר את המחשבות עד כמה שאפשר. אדם זה יפנה לקבלת טיפול ועזרה רק לאחר 7 שנים בממוצע.

האם ילדים עלולים לסבול מ-OCD?

לילדים יש מחשבות אובססיביות וטקסים, באופן טבעי ונורמלי. לרבים מן הילדים יש מחשבות על צבעים/צורות/מספרים "טובים" ו"לא טובים" וזה נורמלי לחלוטין. בדרך כלל, OCD פורץ בגיל ההתבגרות/נעורים.

מה הקשר בין טראומה לבין OCD?

לעיתים יש קשר בין אירועי חיים להופעת ההפרעה. לדוגמא: אירועים שעלולים לגרום להתלקחות OCD, כגון הלם קרב, ניתוח, תאונה, נשים אחרי לידה וכו'. יש תיאוריות לגבי האם לאחר לידה, שדואגת לתינוק - וכך מתעורר אצלה הפחד מזיהום ומחלות ליילוד; עד כדי מחשבות טורדניות ובלתי פוסקות, בנוגע למצבו הבריאותי. ההתנהגות עלולה להתבטא בהגנת יתר, הכוללת בידוד היילוד מן הסביבה.

איך מזהים OCD?

כאמור, מדובר ב"הפרעה ביישנית", שהאדם שסובל ממנה יודע על קיומה, אך מסתיר אותה מהסביבה. כאשר המחשבות מתורגמות להתנהגות, קל יותר לזהות אותה - וזאת בעקבות הטקסים והחזרתיות בפעולות האדם, כמו ריבוי שטיפות ידיים שגורמות לפריחה ודלקות, היפוכונדריה המובילה לפנייה מרובה ואובססיבית לרופאים; בקשה לביצוע בדיקות שלא לצורך, ביצוע פעולות ניקיון באופן אובססיבי כל היום וכדומה.

שוטפים ידיים בלי הפסקה. צילום: שאטרסטוק

כיצד מטפלים ב-OCD?

ישנם הרבה אנשים עם OCD, שנמצאים במצב נואש ומתסכל; ולכן, חשוב מאוד שידעו כי יש לבעיה זו טיפול - ואפילו טיפול יעיל מאוד! שיטת הטיפול הראשונה כוללת טיפול תרופתי יעיל וספציפי ממשפחת נוגדי הדיכאון. לעתים גם תוספת במינון נמוך של תרופות אנטי-פסיכוטיות יעילה (זוהי אינה מחלה פסיכוטית, אך התרופות הללו מאוד מסייעות ומרגיעות). על מנת לקבל את הטיפול התרופתי הנכון, חשוב לפנות לרופא בעל ניסיון שמתמחה בתחום ה-OCD; וזאת מכיוון שההתייחסות והטיפול אמורים להיות שונים לחלוטין מטיפול בחרדות כלליות.

הטיפול השני הינו טיפול קוגניטיבי - התנהגותי שנקרא CBT (Cognitive Behavioral Therapy) - והוכח מדעית כטיפול יעיל ביותר לסובלים ממחלה זו. שיטת ה-CBT הספציפית והמתאימה ביותר לאנשים אלה הינה פרוטוקול ERP, שמשמעותו חשיפה לפחד ומניעת התגובה (החזרתיות והטקסים).

למעשה, מדובר בפרוטוקול שפותח ע"י פרופ' עדנה פואה, ישראלית במוצאה, והוכח מחקרית כיעיל ביותר. הפרוטוקול עוסק במשמעות הבעיה שאנשים מתמכרים לטקסים שלהם - ובשלב מסוים נכנעים לאובססיה, ובכך משמרים את המחלה. על פי הפרוטוקול, ניתן להימנע מהטקסים בהדרגתיות וכן לחשוף את המטופל לגורמי המחלה (גם באופן הדרגתי).

אם מקור הבעיה של האדם הוא לכלוך, המטופל ייחשף ללכלוך או לפעולות שהוא חושש מהן, כגון לחיצת יד או בילוי במקום ציבורי וכו'. עיקר הרעיון הוא חשיפה הדרגתית - והתוצאות טובות מאוד. בסוג טיפול זה, יש חשיבות רבה מאוד לרצון המטופל ולשיתוף הפעולה מצדו ב"הכנת שיעורי הבית"; כלומר: עליו להיות מחויב לטיפול.

כל אחד מהטיפולים, הן התרופתי והן ההתנהגותי התגלו כטיפולים יעילים בפני עצמם. אין ספק שהשילוב ביניהם יכול להיות "מתכון מנצח" להתמודדות עם הבעיה. משמע: נטילת תרופות ייחודיות וטיפול CBT (בממוצע 10-15 פגישות, אחת לשבוע).

לסיכום: OCD היא תופעה הגורמת למצוקה וסבל ניכרים. חשוב וכדאי לטפל בה אצל מומחים וכדאי לדעת שיש טיפולים יעילים וטובים ביותר, שיכולים לעזור ולהפסיק את הסבל במהרה.

ד"ר אהוד רוזיצקי, פסיכיאטר מומחה המתמחה בטיפול ב-OCD.

סייעה בהכנת הכתבה: רון שגב-פינקלמן, כתבת zap doctors.