ניצולי שואה: החובה לפעול למענם

ניצולי השואה שעדיין חיים כיום בינינו היו ילדים בזמן המלחמה - וקורותיהם בגיהנום ממנו חזרו, עיצבו את עולמם הרגשי-נפשי. חלק גדול מהם, סובלים מהפרעות נפשיות, בדידות וקשיים כלכליים. טיפול פסיכיאטרי, תמיכה משפחתית ופעילות קהילתית - יאפשרו להם לחיות את שארית שנותיהם על פני האדמה בכבוד ובשלווה יחסית.

"ניצולי השואה עדיין כאן - ואסור לשכוח אותם", אומרת בהתרגשות ד"ר איזבלה גרינברג, מנהלת השירות הפסיכוגריאטרי בבית החולים רמב"ם, שהפכה את הטיפול בניצולי שואה למפעל חיים של ממש.

מה גרם לכך שהטיפול בניצולי שואה הפך עבורה למפעל חיים של ממש? אולי זו עובדת היותה דור שני לשואה; אולי ההתמחות בפסיכוגריאטריה והחשיפה להרבה מאוד מטופלים מבוגרים ניצולי שואה, במהלך השנים; או שאולי זו דרכה של ד"ר גרינברג לתרום לחברה.

כך או כך, ד"ר גרינברג רואה את הטיפול בניצולי השואה כשליחות - ויש לה מה לומר לכולנו: "אסור לנו, כחברה, להזניח את ניצולי השואה, שחיי חלקם פשוט בלתי נסבלים. לא רק זוועות העבר, אלא גם קשיי היום מקשים עליהם: בדידות, תחלואה וקשיים כלכליים. למרות ההתמודדויות התובעניות, ניצולי השואה יכולים לחיות בשלווה ואפילו ליהנות בשנות חייהם האחרונות. לשם כך, הם צריכים ליווי, תמיכה משפחתית - והחשוב ביותר: השתלבות בטיפול רגשי-נפשי, אישי-פרטני וקבוצתי".

ניצולי שואה: טיפול מורכב ומשולב

ד"ר איזבלה גרינברג, שמטפלת כבר שנים ארוכות בניצולי שואה ובבני משפחותיהם ואף שותפה בפעילויות ויוזמות לקהילת הניצולים, מתארת כיצד טיפול מורכב ומשולב מסייע לשיפור מצבם של הניצולים ותורם לאיכות חייהם של הניצולים.

ממה סובלים מרבית ניצולי השואה?

ד"ר גרינברג: "ניצולי שואה סובלים מקשת של הפרעות נפשיות-רגשיות וממחלות נפש. רובם מאובחנים כסובלים מ-PTSD, משמע: Post Traumatic Stress Disorder; ובעברית: הפרעת דחק פוסט טראומטית. מדובר בהפרעת חרדה, המתעוררת על רקע אירוע טראומטי. במקרה של ניצולי השואה, אין צורך להתאמץ ולנחש במה מדובר: חוויותיהם במהלך המלחמה ואובדן יקיריהם מהווים טראומה מתמשכת. אותה טראומה נחרתה בזיכרונם של הניצולים, שחיים אותה כל יום מחדש. מבחינתם, האירועים שחלפו עדיין מתקיימים; ולתפיסתם, האירועים לא הסתיימו. במחשבותיהם, הם עדיין בעיצומה של הטראומה. האירועים פוקדים אותם בחלומות, במסגרת סיוטים חוזרים ונשנים. ולעתים גם בזמן ערות - כהזיות".

ד"ר גרינברג מתארת את מצבם של ניצולי השואה: חלקם סובלים מפוסט טראומה, מתקשים לנהל חיים חברתיים ומשפחתיים, מתקשים להשתלב בעבודה ולתפקד, סובלים מדיכאון - ונוטים להתנתק ולהתבודד. לדבריה, גם הקשיים הכלכליים שלהם וחוסר היכולת של חלקם (בוודאי אלה שלא זכו להקים משפחות) לכלכל את עצמם, מגבירים את הקשיים. החדשות הטובות הן שמצבם ניתן לשינוי - וטיפול משולב יכול לעזור להם.

טיפול ברמת הפרט והקהילה

ד"ר גרינברג גורסת כי הטיפול שיש להעניק לניצולי השואה חייב להיות ברמת הפרט והקהילה - ולכלול כמה אלמנטים.

מהם האלמנטים שחייבים להיכלל בטיפול לניצולי שואה?

ראשית, תמיכה של בני משפחה: "לבני המשפחה של הניצול תפקיד עצום, ביכולתו לתפקד ולהחלים. גם קרובי המשפחה מתמודדים עם קושי עצום - ולכן הם חייבים בעצמם לפנות לטיפול, לקבל ליווי, תמיכה והכוונה; ולהשיג כלים שיסייעו להם לתמוך בניצול השואה המתבגר. מי שאין לו קרובי משפחה, ראוי שיאותר - וכי מתנדבים בעמותות שונות יהפכו לחלק מחייו ויתפקדו כבני משפחה לכל דבר".

שנית, טיפול פסיכיאטרי משולב: "ניצולי השואה חייבים לקבל טיפול פסיכיאטרי ולהיות במעקב של איש מקצוע. הטיפול הפסיכיאטרי יכלול טיפול בתרופות נוגדות דיכאון וחרדה, תרופות הרגעה וכדומה. לצד הטיפול התרופתי, יש גם צורך בטיפול מעשי. יש עדיפות ברורה לטיפול קצר מועד: CBT - טיפול קוגניטיבי התנהגותי; או EMDR - תרפיה באמצעות תנועות עיניים. שתי שיטות טיפול אלה נחשבות מאד יעילות - ותוך 3-6 חודשים, ניתן לראות תוצאות נהדרות".

מהו טיפול CBT ומה נעשה במסגרתו?

ד"ר גרינברג: "זהו טיפול קוגניטיבי התנהגותי, במסגרתו מזוהים דפוסי חשיבה והתנהגות בלתי רצויים, הגוררים מחשבות והתנהגויות שמקשות על המטופל ויש לשנות אותם, כדי לאפשר למטופל חיים בריאים יותר. במהלך מספר פגישות, המטופל והמטפל עובדים באמצעים שונים על שינוי תפיסת המציאות (זהו ההיבט הקוגניטיבי של הטיפול) ועל רכישת יכולת להתנהגויות חדשות (ההיבט ההתנהגותי). המטופל לומד ומתרגל באופן אקטיבי התנהגויות חדשות ומובחנות ומשנה את דפוסי החשיבה שלו, לצד (ובעזרת) שינוי דפוסי ההתנהגות. הטיפול יעיל מאד".

מהו טיפול EMDR?

ד"ר גרינברג: "EMDR (ראשי תיבות: Eye Movement Desensitization and Reprocessing; ובתרגום לעברית: הקהיה ועיבוד מחדש באמצעות תנועות עיניים) היא שיטת פסיכותרפיה קצרת מועד, שפותחה לאחרונה - ונחשבת לשיטה מומלצת ויעילה במיוחד, לטיפול בפוסט טראומה. במסגרת הטיפול, נעשה שימוש בגירויים תחושתיים (ויזואליים, שמיעתיים ותחושתיים), באופן שגורם להצפה שמאלצת את המוח לעבד את החוויות השונות, שאת עיבודן לא השלים - מה שגורם להפרעות שהאדם חווה. במהלך מספר מפגשים, המטופל מצליח להשלים את תהליך העיבוד של הזיכרונות הקשים שמציקים לו; ועל ידי כך, מצטמצמת השפעתם. והמטופל מפתח מנגנוני התמודדות יעילים יותר".

ומה לגבי טיפול דינמי פסיכותרפי?

ד"ר גרינברג: "אין טעם וגם לא מומלץ לטפל בניצולי שואה באמצעות טיפול דינמי - פסיכותרפיה בשיחות. טיפול שכזה מתמקד בנבירה בעבר, חשיפת אירועים ותחושות בילדות, שמשפיעים על נפש האדם. במקרה של ניצולי שואה, אין צורך לחטט כדי להבין מה גורם להפרעה שלהם - והחזרתם לתלאות העבר גורמת להם סבל מיותר, מה גם שלרובם הנבירה וההתעסקות בזוועות שעברו מגבירות את הדחק ומחריפות את הבעיה".

רשת תמיכה ופעילויות

לצד הטיפול הפסיכיאטרי קצר המועד, ממליצה ד"ר גרינברג גם על מספר אמצעים נוספים.

פעילות קהילתית וסיוע במיצוי זכויות: "לניצולי השואה מומלץ להשתלב בפעילויות שונות: סדנאות, הרצאות, טיולים וחוגים. בכל רחבי הארץ, יש עמותות שפועלות למענם; וגם הרשויות המקומיות, לא פעם, פועלות בתחום ומציעות להם חיי קהילה מספקים. פעילות עם בני גילם מעודדת את הניצולים לצאת מהבית, לחוות, להיות פעילים, ליצור אינטראקציה עם הסביבה, להרגיש חיים וחיוניות ולמצוא טעם בחיי היום יום".

כך, ד"ר גרינברג יזמה ביחד עם שמעון סבג בניית הוסטל לניצולי שואה, בעמותת יד עזר לחבר שנקרא "בית חם לניצולי שואה", שם נמצאים ניצולים בודדים וזוגות ששהו בזמן מלחמת העולם ה-2 בגטאות, מחנות ריכוז והשמדה - וניצלו בנס. בבית חם לניצולי שואה מקבלים אוכל, פעילות חברתית במועדון מפואר וחוגים שונים כמו: ריקודים, יוגה, טיפול באומנות, ריפוי בעיסוק וכו'. כמו כן, מתקיימים טיולים בכל רחבי הארץ וימי כייף. תיירים מכל מדינות העולם מגיעים לבקר כדי לראות את הניצולים וכן את מלכות היופי שנבחרו בתחרות יופי שמתקיימת פעם בשנה. בתחרות האחרונה נבחרה מלכת יופי בת 94 בשם ליבוביץ' חנה, 300 ניצלות שואה הגישו מועמדות לתחרות ורק 13 נבחרו לתחרות היופי.

כמו כן, ד"ר גרינברג מעורבת בפרויקט מיצוי זכויות ועוזרת לניצולי שואה לשפר את מצבם הכלכלי וטיפול בבית על ידי מתנדבים. ד"ר גרינברג קיבלה עשרות פרסים על עבודתה התנדבותית למנת ניצולי שואה.