מוגבלות נפשית - דעו את זכויותיכם!
מתמודדים עם מוגבלות נפשית? אתם זכאים לקצבת נכות, סל שיקום וסיוע נוסף להשתלבות בקהילה. כתבה לחודש המודעות לבריאות הנפש
בשנת 2015 הוקצו למשרד הבריאות כ-750 מיליון שקלים, לטובת אספקת ופיתוח שירותי שיקום למתמודדים עם מוגבלות פסיכיאטרית. ההערכה היא כי בישראל חיים בין 100,000 ל-120,000 אזרחים שמתמודדים עם מוגבלות נפשית - וזכאים לשירותי סל שיקום, אך על פי ממצאי דו"ח מבקר המדינה רק 17.5%-21% מהם (21,000 איש) מממשים בפועל את זכויותיהם!
מהי מוגבלות פסיכיאטרית?
מוגבלות פסיכיאטרית היא הגדרת הלשון הנקייה הרווחת של קבוצת מחלות פסיכיאטריות גדולה, המוכרת גם בכינויה הרווח והסטיגמתי "מחלות נפש". המרכזיות שבהן: דיכאון קליני (על כל רבדיו, לרבות דיכאון אחרי לידה), סכיזופרניה, הפרעות שונות כולל הפרעות אכילה ומאניה דפרסיה.
מכיוון שמחלות אלה הן "מחלות שקופות", שלא ניתן להבחין בהן מבחינה חיצונית, הוצמד להן הכינוי "מחלות נפש", למרות שמבחינה רפואית, הנפש אינה חולה - והמחלות נובעות כתוצאה משיבוש כימי כלשהו במוח.
נכון להיום, לא ניתן להצביע במדויק על הגורמים השונים שמביאים להתפרצות המחלות, אך ניתן לומר שהגורם המרכזי המשותף לכולן, הוא שינוי קיצוני באורח החיים - והתמודדות עם מצבי דחק, שלא תמיד ניתן לחזות את השפעתם, בטווח הקרוב ו/או הרחוק.
בשנים האחרונות, הצטרפה לקבוצת המחלות המסורתית, אוכלוסיה חדשה שגדלה בכל שנה, חלק גדול מהם חבר'ה צעירים, שהמחלה התפרצה אצלם כתוצאה משימוש בסמים, וגם אנשים שהתמכרו לסמים/ אלכוהול/ הימורים וכו' - כחלק מניסיון התמודדות כושל עם המחלה, כך שהיום יש קבוצה גדלה והולכת של אנשים שסובלים מההתמכרות ומהמחלה במקביל (אבחנה כפולה).
מהן הזכויות המגיעות למתמודדים עם מוגבלות פסיכיאטרית?
כיום, לאור הרפורמה בבריאות הנפש, זכאי כל אזרח לקבל שירותי בריאות נפש במרפאות בריאות הנפש של קופת החולים בה הוא חבר ונמצאת בסביבת מגוריו. על מנת לקבל טיפול נפשי ניתן לפנות לרופא המשפחה או למוקד קופת החולים ודרכם תופנה לטיפול במרפאות בריאות הנפש של הקופה או אצל מטפלים עצמאיים מטעמה.
מרגע שאדם אובחן באופן רשמי, על ידי פסיכיאטר, הוא זכאי למצות את זכויותיו, בשלושה אפיקים, קצבת נכות, סל שיקום וסיוע כללי. בתחילה, הגשת תביעה לקצבת נכות בסניף הביטוח הלאומי שבמקום מגוריו, באם נקבעה לאדם נכות רפואית של % 40 ומעלה זכאי הוא להגיש בקשה לסל שיקום בלשכות וועדת סל שיקום של משרד הבריאות. קיים גם מסלול למי שאינו מעוניין להתמך על ידי המוסד לביטוח לאומי וזקוק ומעוניין בשירותי השיקום, ע"י פניה לפסיכיאטרים שהוסמכו לתת חוות דעת עימה ניתן לגשת לוועדת סל שיקום ראשונית.
ובנוסף זכאי האדם לסיוע שנועד להקל בהשתלבות בקהילה סיוע במימון שכר דירה דרך משרד הבינוי והשיכון, הכשרה מקצועית דרך מחלקת שיקום של הביטוח הלאומי, הנחה על שימוש בתחבורה ציבורית ועוד. 
מהי קצבת נכות? כיצד ניתן לקבל אותה?
למרות שמחלות אלה אינן ניכרות לעין, יש להן השפעה רבה על התפקוד היומיומי - והן משבשות את אורח החיים של האדם הסובל מהן. מכיוון שכך, זכאי האדם לבקש מהביטוח הלאומי להכיר בפגיעה התפקודית הנגרמת לו עקב המוגבלות הנפשית, הבאה לידי ביטוי באובדן או בהפחתה של כושר ההשתכרות וקביעת שיעורו. בהתאם לאחוזי הנכות שתקבע הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח הלאומי תקבע גובה קצבת הנכות של אותו אדם. את התביעה אפשר להגיש בעזרת גורם מקצועי וגם באופן עצמאי, כאשר הטפסים נגישים גם באתר המוסד לביטוח לאומי.
מהו סל שיקום? כיצד ניתן לקבל אותו?
אדם שהוועדה הרפואית קבעה לו שיעורי נכות על רקע פסיכיאטרי, של 40% נכות ומעלה - זכאי לקבל סל שירותי שיקום מקיף, במימון המדינה, במטרה לסייע לו להסתגל למציאות החדשה של המחלה, ללמוד לחיות יחד איתה, לצמצם למינימום את ההשפעה שלה על חייו - ולחזור לחיים רגילים, ככל הניתן.
כתוצאה מההשפעה הפיזית של המחלה ולעיתים גם מהשפעה של התרופות, משתבשות יכולות שגרתיות שונות - והאדם מתקשה לחזור לשגרה ולסדר יום קבוע. תפקיד המערך השיקומי הוא לאפשר לאדם להשלים, במידה מקסימלית, את מה שחסר לו - כדי ליצור גשר לעתיד, לעזור לו לחזור לחיים משמעותיים, להעניק לו כישורים שבאמצעותם יוכל להשתלב בקהילה ובמיוחד בשוק העבודה והלימודים מחדש; ולעטוף הוליסטית את כל החלקים המשמעותיים שמגדירים את האדם. השירותים הניתנים הם רבים ומגוונים וכוללים צוות שלם של מדריכים, ועובדים סוציאליים, פסיכולוגים ומרפאים בעיסוק - ומותאמים לכל מתמודד באופן אישי.
על מנת למצות את הזכויות ולקבל את השירותים המגיעים, על האדם שאובחן להגיש בקשה לסל שיקום, בה מוגדר הרכב השירותים להם הוא נדרש. הבקשה מוגשת לוועדת סל השיקום של משרד הבריאות, וועדות מתקיימות בכל הארץ - והיא זו שקובעת, על סמך כל המידע שנאסף מהאדם עצמו ומצוות הליווי הרפואי והסוציאלי שליווה אותו, בין אם באשפוז ובין אם בקהילה, מהם השירותים שיסייעו לו ביותר אותם תהיה המדינה מוכנה לקנות עבורו וללוות בתהליך.
כיצד ניתן לקבל עזרה בדיור?
אחד מהשירותים הבסיסיים והמשמעותיים ביותר שניתן הוא בדיור. על מנת שאדם יוכל להשתלב היטב בקהילה, עליו להרגיש בטוח ולדעת שיש לו בית נעים לחזור אליו. הדיור המוגן מאפשר למתמודדים עם המחלה לעבור בהדרגה לחיים עצמאיים, תוך ליווי מקצועי תומך של עובדים סוציאליים ומדריכים: לנהל תקציב משפחתי, לבשל, לעשות קניות בצורה מושכלת, לאכול בריא, לבנות סדר יום שגרתי ולבצע את כל יתר תפקודי ניהול משק הבית.
מחקרים רבים הוכיחו שמטופלים שנמצאים בתהליך של שיקום בקהילה - ומתגוררים במסגרת מותאמת של דיור בקהילה, מגיעים פחות לאשפוז; ואלה שכן מגיעים לאשפוז, שוהים בו לתקופות קצרות משמעותית. המודל והאינטנסיביות נקבעים על ידי וועדת סל שיקום. כך, למשל, ישנם מתמודדים שזקוקים למגורים בהוסטלים שבהם ישנו צוות שנמצא 24 שעות ביממה; ישנם מתמודדים שזקוקים לביקור של עובד סוציאלי פעם בשבוע ומדריך פעם ביום; ישנם מתמודדים שזקוקים רק לפגישה עם מדריך פעם או פעמיים בשבוע וכן הלאה. ובכל המקרים, המגורים הינם בבתים פרטיים ובבניני מגורים בקהילה.
ועדת סל השיקום מבצעת מעקב שגרתי, אחר מצב תפקודו של המתמודד, לפחות אחת לשנה, בוחנת האם יש צורך לשנות את סל השירותים שהוא מקבל (למשל: לעבור מהוסטל לדיור בקהילה) ופועלת בהתאם, במטרה שבסוף התהליך האדם יוכל להתנהל עצמאית לחלוטין - ולא יזדקק יותר לסיוע. 
מהי קצבת נכות? כיצד ניתן לקבל אותה?
למרות שמחלות אלה אינן ניכרות לעין, יש להן השפעה רבה על התפקוד היומיומי - והן משבשות את אורח החיים של האדם הסובל מהן. מכיוון שכך, זכאי האדם לבקש מהביטוח הלאומי להכיר בפגיעה התפקודית הנגרמת לו עקב המוגבלות הנפשית, הבאה לידי ביטוי באובדן או בהפחתה של כושר ההשתכרות וקביעת שיעורו. בהתאם לאחוזי הנכות שתקבע הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח הלאומי תקבע גובה קצבת הנכות של אותו אדם. את התביעה אפשר להגיש בעזרת גורם מקצועי וגם באופן עצמאי, כאשר הטפסים נגישים גם באתר המוסד לביטוח לאומי.
מהו סל שיקום? כיצד ניתן לקבל אותו?
אדם שהוועדה הרפואית קבעה לו שיעורי נכות על רקע פסיכיאטרי, של 40% נכות ומעלה - זכאי לקבל סל שירותי שיקום מקיף, במימון המדינה, במטרה לסייע לו להסתגל למציאות החדשה של המחלה, ללמוד לחיות יחד איתה, לצמצם למינימום את ההשפעה שלה על חייו - ולחזור לחיים רגילים, ככל הניתן.
כתוצאה מההשפעה הפיזית של המחלה ולעיתים גם מהשפעה של התרופות, משתבשות יכולות שגרתיות שונות - והאדם מתקשה לחזור לשגרה ולסדר יום קבוע. תפקיד המערך השיקומי הוא לאפשר לאדם להשלים, במידה מקסימלית, את מה שחסר לו - כדי ליצור גשר לעתיד, לעזור לו לחזור לחיים משמעותיים, להעניק לו כישורים שבאמצעותם יוכל להשתלב בקהילה ובמיוחד בשוק העבודה והלימודים מחדש; ולעטוף הוליסטית את כל החלקים המשמעותיים שמגדירים את האדם. השירותים הניתנים הם רבים ומגוונים וכוללים צוות שלם של מדריכים, ועובדים סוציאליים, פסיכולוגים ומרפאים בעיסוק - ומותאמים לכל מתמודד באופן אישי.
על מנת למצות את הזכויות ולקבל את השירותים המגיעים, על האדם שאובחן להגיש בקשה לסל שיקום, בה מוגדר הרכב השירותים להם הוא נדרש. הבקשה מוגשת לוועדת סל השיקום של משרד הבריאות, וועדות מתקיימות בכל הארץ - והיא זו שקובעת, על סמך כל המידע שנאסף מהאדם עצמו ומצוות הליווי הרפואי והסוציאלי שליווה אותו, בין אם באשפוז ובין אם בקהילה, מהם השירותים שיסייעו לו ביותר אותם תהיה המדינה מוכנה לקנות עבורו וללוות בתהליך.
כיצד ניתן לקבל עזרה בדיור?
אחד מהשירותים הבסיסיים והמשמעותיים ביותר שניתן הוא בדיור. על מנת שאדם יוכל להשתלב היטב בקהילה, עליו להרגיש בטוח ולדעת שיש לו בית נעים לחזור אליו. הדיור המוגן מאפשר למתמודדים עם המחלה לעבור בהדרגה לחיים עצמאיים, תוך ליווי מקצועי תומך של עובדים סוציאליים ומדריכים: לנהל תקציב משפחתי, לבשל, לעשות קניות בצורה מושכלת, לאכול בריא, לבנות סדר יום שגרתי ולבצע את כל יתר תפקודי ניהול משק הבית. 
מחקרים רבים הוכיחו שמטופלים שנמצאים בתהליך של שיקום בקהילה - ומתגוררים במסגרת מותאמת של דיור בקהילה, מגיעים פחות לאשפוז; ואלה שכן מגיעים לאשפוז, שוהים בו לתקופות קצרות משמעותית. המודל והאינטנסיביות נקבעים על ידי וועדת סל שיקום. כך, למשל, ישנם מתמודדים שזקוקים למגורים בהוסטלים שבהם ישנו צוות שנמצא 24 שעות ביממה; ישנם מתמודדים שזקוקים לביקור של עובד סוציאלי פעם בשבוע ומדריך פעם ביום; ישנם מתמודדים שזקוקים רק לפגישה עם מדריך פעם או פעמיים בשבוע וכן הלאה. ובכל המקרים, המגורים הינם בבתים פרטיים ובבניני מגורים בקהילה.
ועדת סל השיקום מבצעת מעקב שגרתי, אחר מצב תפקודו של המתמודד, לפחות אחת לשנה, בוחנת האם יש צורך לשנות את סל השירותים שהוא מקבל (למשל: לעבור מהוסטל לדיור בקהילה) ופועלת בהתאם, במטרה שבסוף התהליך האדם יוכל להתנהל עצמאית לחלוטין - ולא יזדקק יותר לסיוע.
מה בנוגע לתעסוקה?
כאשר אדם מתפרנס בכוחות עצמו - ויש לו תעסוקה בכל בוקר, הוא מקבל משמעות לחייו, שמהווה חלק אינטגרלי בשיקומו. בתוך סל השיקום, יש מנעד רחב של מסגרות תעסוקה זמניות, שמטרתן להשיב למתמודד את כישורי החיים ומסייעות לו לבנות לעצמו סדר יום - לקום בבוקר, להתלבש, להגיע מסודר ובזמן למקום העבודה, לעבוד בצוות, לקבל מרות ולהתכונן לקראת מעבר להשמה בשוק החופשי.
הכוונה תעסוקתית - הצוות המקצועי בתחום בריאות הנפש, שמלווה את האדם, מסייע לו בכל שלבי התהליך, ב"פרונט" ומאחורי הקלעים. מאחורי הקלעים, בדומה ליועץ תעסוקתי, הצוות עוזר לאדם לבחון מהו תחום העיסוק המתאים לו ביותר, לכתוב קורות חיים בצורה נכונה, לחפש מקומות עבודה, מכין אותו לראיונות ומלמד אותו להתמודד עם הקשיים השונים שבדרך לחיפוש עבודה, לרבות השלב והדרך שבה יספר האדם למעסיקו החדש על מצבו הנפשי.
ליווי של המעסיק - לאחר שהמתמודד עם המחלה מספר על מצבו, מסייע הצוות גם למעסיק - ומכוון אותו בנוגע להתנהלות הנכונה מול אותו עובד: איזו רגישות לנקוט, איך לתת הוראות, איך להסביר את עצמו וכו'. ברוב הפעמים, הידיעה של המעסיק והחברים לעבודה, משרתת את האדם בצורה טובה יותר מאשר הסתרה - ולכן חשוב שהתהליך כולו ילווה באופן מקצועי. היא גם משרתת את המעסיק ועובדיו בגיבוש ערכים של קבלת האחר המביא עמו עולם תוכן חדש ואחריות חברתית.
הכשרות קיימות תכניות הכשרה ייעודיות ומותאמות, המעניקות ידע במקצועות נחשקים (כגון מקצועות המטבח השונים) וגם מפתחות אצל האדם יכולות מקצועיות, מעבר ליכולות הבסיסיות, שנדרשות לשוק העבודה. כך, למשל, פותח ב"אנוש" קורס מקצועי בתחום של מכונאות אופניים. הלימודים הם לימודים מקצועיים שכוללים את הפרופסיה המקצועית והמלאה של טכנאות האופניים וקורסים אקדמיים בתחום השיווק והמכירות בשיתוף המכללה האקדמית קריית אונו. סביבת הלימודים היא סביבה מוגנת ותומכת, שמבינה את הצרכים המיוחדים, השונים - וכוללת מרכיב שיקומי, המלמד את האדם כל מה שחשוב לו לדעת, כדי להתמודד עם המחלה ולנהל אותה, כך שניתן יהיה לחיות אתה והיא לא תשלוט על החיים. השלב האחרון של הקורס הוא סטאז', עבודה מעשית, בחנויות אופניים, שגם מאפשר ליישם את החומר הנלמד - וגם פותח דלת להשתלבות במקום, כמקום עבודה קבוע.
דוגמה נוספת להכשרה שמשלבת השמה: מרכז הטלמרקטינג, שהוקם על ידי אנוש וחברת תקשוב המספק שירותים לחברות גדולות במשק. כל העובדים עברו הכשרה ייעודית בסביבת העבודה מוגנת.
השתלבות חברתית - למרבה הצער, החברה של שנות המאה ה-21 היא חברה מנוכרת יותר ומקבלת פחות. אנשים שמתמודדים עם מוגבלות פסיכיאטרית חווים בדידות עצומה - ולא קל להם להשתלב בחברה. על מנת לסייע להם להשתלב בחברה ולהרגיש חלק מקהילה, ישנו מערך שלם של שירותי פנאי וקהילה, הכולל עבודה על כישורים חברתיים, פיתוח הרגלי פנאי, חוגים, העשרות ויציאה לחופשים בארץ ובחו"ל.
כאשר לאדם יש קהילה שהוא שייך אליה, בית חם, מקום עבודה לקום אליו בבוקר ופעילות פנאי עניפה הסיכוי שלו להתגבר על הקשיים ולחיות לצד המחלה, גבוהים משמעותית. 
כיצד ניתן למצות את מירב הזכויות הקיימות?
כאמור לעיל, כל השירותים מוצעים תחת סל השיקום של משרד הבריאות - ומוצעים בכל רחבי הארץ.
לאחר קבלת קצבת הנכות, חשוב מאוד לדעת שניתן לקבל עזרה, להתגבר על מחסומי הבושה ועל החששות הרבים, לשאול מהן האפשרויות הקיימות - ולבקש.
מידע רב ניתן לקבל גם בקו הייעוץ "מקשיבים מניסיון", המופעל על ידי מתמודדים ובני משפחה שעברו הכשרה ויודעים לכוון ולתת עצות ומידע, מהניסיון האישי שלהם ומההכשרה שעברו.
טלפון: 1-700-551616, מייל: [email protected]
ד"ר הלה הדס היא מנכ"לית אנוש - העמותה הישראלית לבריאות הנפש.
סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת Zap Doctors.
