דיכאון אחרי לידה: מתי הוא מסוכן?

אחת ההשערות לנסיבות המקרה הטראגי שארע השבוע בירושלים, בו רצחה אם את ארבעת בנותיה והתאבדה, היא שהאם סבלה מדיכאון שלאחר הלידה. בכתבה הבאה נעסוק בספקטרום של דיכאון לידה, מהם התסמינים לבעיה וכיצד ניתן לטפל בה.

דיכאון בלידה ידוע כתופעה שכיחה יחסית המופיעה ב-11% מכלל היולדות ומתפתח בדרך כלל בחודש הראשון לאחר הלידה. ניתן למקם את הדיכאון לאחר הלידה על גבי הספקטרום שבו ניתן להגדיר שלושה מצבים עיקריים: דכדוך לאחר לידה, דיכאון לאחר לידה ופסיכוזה לאחר לידה, שהיא המצב הקשה, הקיצוני והמסוכן ביותר. חשוב לזכור כי דיכאון יכול להתהוות גם תוך כדי ההריון ולהתמשך גם לאחר הלידה.

מהם מצבי דיכאון הלידה הידועים?

ניתן לציין את סוגי הדיכאון לאחר לידה הבאים המתאפיינים גם בדרגות חומרה שונות:

דכדוך לאחר לידה (Postpartum blues ,Baby blues): תופעה שכיחה שמופיעה ב-80% מהמקרים ומופיעה סמוך ללידה והמתבטאת ברגישות יתר, בנטייה לבכי (בדרך כלל פתאומי), בעייפות ובשינויים בתיאבון, וחולפת מעצמה כעבור מספר ימים עד שבועיים.

דיכאון לאחר לידה (Postpartum depression/depression during pregnancy): הוא דיכאון לכל דבר ועניין ושכיח אצל כ-11% מהיולדות. הוא מופיע בדרך כלל במהלך החודש הראשון שלאחר הלידה ומתבטא בתסמינים של דיכאון לכל דבר ומצריך קבלת טיפול. מטרת הטיפול היא לקצר את משך התסמינים ולהקל על הסבל הכרוך בתופעה. ההפרעה מתבטאת בתסמינים הכוללים: מצב רוח ירוד, הפרעות שינה, יקיצות מוקדמות/ ארוכות, שינוי בתאבון (ירידה בתיאבון, או אכילת יתר רגשית), חוסר הנאה, קושי בתפקוד יומיומי פשוט (לחתל, להניק וכו'), היעדר אנרגיה ושינויים בקוגניציה (ייאוש, חוסר תקווה, חשיבה פסימית, תפיסת מציאות מעוותת, מחשבות מוות ועד מחשבות אבדניות של האם לגבי עצמה או התינוק).

פסיכוזה לאחר לידה (Postpartum psychosis): היא הפרעה נפשית קיצונית, שמופיעה אצל 1 מכל 1,000 יולדות.
מצב זה מוגדר כמצב חירום פסיכיאטרי בגלל פוטנציאל המסוכנות לאם ולתינוק ומצריך התערבות מידית. כחלק מהפסיכוזה יכולה להופיע פגיעה בבוחן המציאות. האם יכולה לחוות את התינוק כפגום או כחולה או כישות מאיימת ובמצבים מסוימים אף לנקוט באמצעים כדי לפגוע בו. המצב מחייב ניתוק בין האם והתינוק וטיפול במסגרת המגנה על האם בפני עצמה ועל התינוק.

מהם הגורמים לדיכאון לידה?

נכון להיום לא יודעים מהו הגורם הספציפי וההשערה היא שלא מדובר בפקטור בודד אחד, אלא בשילוב של חוסר איזון הורמונלי ונטייה בסיסית לדיכאון, כאשר הלידה מהווה רק זרז:

חוסר איזון הורמונלי: אין ספק שיש קשר ישיר ומהותי לחוסר האיזון ההורמונלי שנוצר במהלך ההריון, בלידה עצמה ובתקופה שלאחריה.

מרכיב סביבתי: שיעורי המחלה גבוהים יותר לאחר הלידה הראשונה. לסביבה מרכיב חשוב שכן בהיעדר תמיכה, התחושה של הבדידות אל מול המשימה או זוגיות שאינה מכילה יכולה להגביר את הסיכון להופעת דיכאון.

קשר גנטי: נמצא קשר בין פתולוגיה של דיכאון והפרעות נפשיות במשפחה ובין הופעת דיכאון לידה אצל היולדת.

דיכאון מקדים: פעמים רבות ניתן לראות כי אצל נשים שסובלות מדיכאון לידה, הייתה פתולוגיה של דיכאון או חרדה עוד לפני ההריון. דיכאון בלידה קודמת כמובן מעלה את הסיכון להופעת דיכאון גם לאחר לידה נוספת. במקרים של פסיכוזה, ניתן לראות קשר גבוה יותר של מחלה פסיכיאטרית קודמת והופעה של מאניה דיפרסיה בהמשך.

דיכאון הוא תופעה בולטת לעין וכאן נכנס בן הזוג לתמונה:
בן הזוג מכיר את היולדת ויכול לזהות אם היא אינה כתמול שלשום, למשל מדוכדכת ועייפה תקופה שנמשכת למעלה משבועיים, ללא פרקי זמן של התאוששות. חלק מהתסמינים הם נורמליים אחרי לידה, בייחוד אם זו לידה ראשונה, אבל גם יולדת שחווה דכדוך ועייפות מתרגשת מרגעים שמחים, מה שלא קורה לאם שסובלת מדיכאון לידה.

מהן דרכי הטיפול בדיכאון לידה?

אופן הטיפול משתנה בהתאם לבעיה ולהערכה של רמת המסוכנות:

דכדוך לאחר לידה: לא מחייב טיפול רפואי, אך כן מצריך התגייסות ותמיכה של בן/ת הזוג.

דיכאון לאחר לידה: מצריך התערבות רפואית, המשלבת טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי.

פסיכוזה לאחר לידה: מצריכה התערבות מידית של טיפול תרופתי ולעתים אף אשפוז.

האם ניתן לטפל באמצעות תרופות נוגדות דיכאון, במהלך ההריון וההנקה?

באופן כללי, תמיד עדיף בלי תרופות, במידה שאפשר. עם זאת, כאשר שוקלים מתן תרופות פסיכיאטריות, מניחים על כפות המאזניים את הסיכון, שנגרם מעצם הדיכאון, לא רק לאם אלא גם לתינוק או העובר. אם הסובלת מדיכאון מתקשה ליצור התקשרות לתינוק. מחקרים רבים הוכיחו כי קיים קשר מהותי בין היעדר ההתקשרות לתינוק וסיפוק צרכיו הרגשיים לבין התפתחות התקינה של העובר והתינוק.

אם מתקבלת החלטה שיש צורך בתרופות ובניגוד לדיעה הרווחת בעבר, כיום קיימות תרופות שניתן ליטול במהלך ההריון ובתקופת וההנקה, תוך תזמון של שעת נטילת התרופה ביחס לשעת ההנקה, למשל.

מה חשיבות בני המשפחה בתהליך ההחלמה?

בן/ת הזוג, או בני משפחה קרובים אחרים הם פקטור חשוב מבחינת הסיוע לאם. דיכאון הוא דבר דינמי ומתפתח ופעמים רבות האם מכחישה תסמינים או משתפת את המטפל רק בחלקם. תפקידו של בן הזוג ו/או קרוב המשפחה, הוא להעביר אינפורמציה רחבה למטפל. מדד התפקוד היחסי (תפקוד הורי, תפקודים חברתיים, תעסוקתיים וכו'), הוא מהותי לאבחון המחלה ולכן לא מספיק "לאסוף" תסמינים וחשוב לראות את התמונה כולה ולהבין אם התפקוד פחות טוב ביחס לתפקודה הבסיסי של האם.

ד"ר ערד קודש הוא מנהל מערך בריאות הנפש של קופ"ח מאוחדת.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת Zap Doctors

בואו לדבר על זה בפורום דיכאון וכאב.