פעילות גופנית נגד דיכאון בילדים

תופעות כמו דיכאון אמנם אינן נפוצות מאוד בקרב ילדים, אבל הן קיימות בכל טווח הגילאים גם בילדים צעירים. הסימן השכיח ביותר לדיכאון בקרב ילדים הוא ירידה במצב הרוח לתקופה של למעלה משבועיים ושינוי ניכר ברמות התפקוד היומיומית. מחקר חדש שפורסם בכתב העת Pediatrics מצא כי ילדים העוסקים יותר בפעילות גופנית, סובלים פחות מתסמיני דיכאון - בהשוואה לאלו שהם פחות פעילים.

מדגם המחקר כלל נתונים אודות 795 ילדים בגיל 6 שנים, 699 ילדים בגיל 8 שנים ו-702 ילדים בגיל 10 שנים. החוקרים ביקשו מההורים להעריך את המצב הנפשי של הילדים בגיל 6 שנים, לאחר מכן השלימו ראיונות מעקב עם ההורים והילדים בגיל 8 שנים ו-10 שנים במטרה לקבוע אם סבלו מתסמיני דיכאון.

בגילאי 6 שנים ו-8 שנים, הילדים התבקשו לענוד מדי האצה שיעקבו אחר תנועותיהם למשך שבוע אחד, עם הסרת המכשירים רק לצורך מקלחת. מדי ההאצה מצאו כי בגיל 6 שנים, הילדים לרוב עסקו בפעילות גופנית מתונה עד מאומצת במשך 1.19 שעות ביום, וב-8.58 שעות עסקו בפעילות יושבנית. בגיל 8 שנים, זמן הפעילות עמד על 1.18 שעות ביום, בממוצע, עם זמן יושבני של 9.22 שעות.

החוקרים בחנו תשעה תסמינים שונים של דיכאון ומצאו כי בילדים זוהו בממוצע 0.52 תסמינים בגילאי 6 שנים ו-10 שנים, לעומת 0.46 תסמינים בגיל 8 שנים.

רמות גבוהות יותר של פעילות גופנית מתונה-עד בינונית בגיל 6 שנים ו-8 שנים ניבאו פחות תסמיני דיכאון מג'ורי לאחר שנתיים, כאשר כל שעת פעילות נוספת לוותה בירידה מתונה בתסמינים. עם זאת, החוקרים לא זיהו קשר בין חוסר פעילות ובין תסמיני דיכאון.

מהתוצאות עולה כי הגברת פעילות גופנית בקרב ילדים עשויה לסייע במניעת התפתחות דיכאון.

ד"ר עמית עקירוב הוא מומחה לאנדוקרינולוגיה, רופא בכיר במחלקה הפנימית בבית החולים בילינסון