אכילה כפייתית: הסחת דעת מכאב רגשי

אכילת יתר רגשית, המכונה לעיתים "אכילה כפייתית", היא מצב נפשי-גופני, בו אדם פונה אל אוכל מתוך מצוקה רגשית. האדם הסובל מאכילת יתר רגשית צורך מזון שלא על מנת לשבוע, אלא כדרך להסיח את דעתו מתחושותיו.

בשל כך, האדם אוכל מזון בכמות רבה יותר, מהכמות שגופו אכן צריך - ועשוי לסבול מתחושת מלאות קיצונית, בחילה וכמובן לעלות במשקל. להפרעות האכילה לסוגיהן, יש בסיס נפשי - והיום יודעים שגם בסיס ביולוגי. בולמוס האכילה מגיע כניסיון להשקיט תחושות שלאדם אין דרך טובה יותר להתמודד איתן - ועם סיום התקף האכילה, הוא חווה רגשות קשים של אשמה, מצב רוח ירוד וחרדה, אשר גורמים בתורם לבולמוס אכילה נוסף; וחוזר חלילה.

האם אכילה רגשית היא למעשה התמכרות?

לאכילה רגשית יש מאפיינים של התמכרות במספר מישורים.

ראשית: בדומה להתמכרויות אחרות, גם אכילה רגשית היא ניסיון כושל של מערכת הגוף והנפש - להתמודד עם מצבים רגשיים קשים. החומר או ההתנהגות, אליהם מכורים (במקרה זה, אכילה מרובה) - נועדו להסיח את הדעת מכאב פנימי, שהאדם עדיין לא פיתח כלים, על מנת להתמודד אתו.

מהו "מעגל ההתמכרות"?

בכל סוגי האכילה הרגשית, מתקיימת אותה מחזוריות: כאב נפשי - קושי להתמודד אתו - אכילה כהסחת דעת ופיצוי - התמכרות לאוכל - עלייה במשקל - כאב נפשי עוד יותר גדול - בולמוס אכילה נוסף; וחוזר חלילה.

מהו המנגנון המוחי העומד ברקע התמכרות?

מחקר משנת 2011 הצביע על כך שגם מבחינת המנגנון המוחי, המאפיין התמכרויות אחרות, קיים דמיון: מנגנוני המוח, המגיבים בעוררות בעת צריכת חומרים ממכרים, מגיבים בעוררות גם בעת ציפייה לאוכל, אצל אנשים אשר אוכלים באופן בלתי נשלט.

בנוסף, המנגנונים שנועדו לווסת התנהגות ולעצור אכילה, אינם פועלים אצל אותם אנשים, כפי שקורה גם אצל מכורים לחומרים אחרים.

תדירות התקפי האכילה הכפייתית משתנה מאדם לאדם ובין תקופות שונות בחייו. התדירות יכולה לנוע בין התקפים בודדים בשנה, לבין מספר התקפים בשעה - בתקופות שהמחלה נמצאת בשיאה.

מהו, בעצם, ההבדל בין אכילה כפייתית לבין בולימיה?

מבחינת הגדרה "יבשה", ההבדל בין ההגדרה של אכילה רגשית או אכילה כפייתית, לבין ההגדרה של בולימיה, נעוץ בכך שבולימיה תוגדר כאשר לאחר בולמוס, האדם ינסה להיפטר מהמזון בדרכים לא טבעיות: הקאות יזומות, נטילת חומרים משלשלים או באמצעות עיסוק קיצוני בפעילות גופנית.

כמו כל הפרעות האכילה, גם שכיחותה של האכילה הכפייתית, נמצאת בעלייה מתמדת - עם ההשפעה ההולכת וגדלה של המדיה, על תפיסת הגוף והאוכל.

הטריגר להתפרצות הפרעה של אכילה כפייתית יכול להיות כל משבר חיים; ולעיתים לא קיים טריגר ברור, אלא כניסה הדרגתית של ההפרעה לתוך חיי האדם.

מהם הגורמים לאכילת יתר רגשית?

הגורמים להפרעה של אכילת יתר רגשית הינם גורמים נפשיים, שלא טופלו בזמן, כגון היעדר כלים לשאת רגשות שליליים ומצבי חיים מלחיצים. בנוסף, בתרבות השפע, האוכל מוצג כ"מנחם" ואטרקטיבי מצד אחד - אך כאסור ולא בריא מצד שני. סתירה זו מגבירה באופן מהותי את שכיחות הפרעות האכילה לסוגיהן ואת האכילה הכפייתית.

מהם הסימפטומים המרכזיים של אכילת יתר רגשית?

בולמוס אכילה שהאדם מתקשה לשלוט בו.

עיסוק אינטנסיבי באוכל.

רגשות אשם על האכילה המרובה ועל העלייה במשקל.

תנודות במשקל.

יש לציין כי קיים קשר בין אכילה כפייתית. לבין הפרעה טורדנית כפייתית (OCD). נמצא כי אצל הסובלים מהפרעות אכילה ואצל הסובלים מהפרעה טורדנית כפייתית, נצפו רמות דומות של סרוטונין במוח; וכן רמות חריגות של הורמון ה-ADH; ואצל עשרות אחוזים, מקרב הסובלים מהפרעות אכילה, קיימים גם סימפטומים של הפרעה טורדנית כפייתית.

איזה טיפול עשוי לסייע כדי להתמודד עם אכילה כפייתית?

טיפול פסיכולוגי: במקרים של אכילה כפייתית, כמו גם בהפרעות אכילה אחרות, הטיפול הפסיכולוגי מעמיד במרכז את המצבים הרגשיים בהם מתרחשת האכילה ואת המעגל המחשבתי המתרחש באותם המצבים. ננסה להבין בטיפול, מה הגוף והנפש מחפשים באותם רגעים - וכיצד ניתן לתת להם מענה באופן אחר. כמובן, קיים הרבה עיסוק גם בעברו של האדם ובסיבה שההפרעה התפתחה. במקביל לטיפול הפסיכולוגי, מקובל לשלב גם טיפול אצל תזונאית בעלת מומחיות בהפרעות אכילה, כדי לתת מענה לסוגיות התנהגותיות ויומיומיות הקשורות לאכילה.

טיפול תרופתי: ישנם מקרים, בהם קיים שימוש גם בטיפול תרופתי נגד התקפי אכילה - והוא שנוי במחלוקת, מפני שמדובר בתרופה בעלת תופעות לוואי רבות, אשר משמשת במקור לטיפול במחלת האפילפסיה.

במקרים בהם המטופל סובל, במקביל להפרעה של אכילה רגשית, גם מהפרעות נפשיות נוספות, כגון דיכאון, יינתן במקביל לטיפול הפסיכולוגי, גם טיפול תרופתי לתסמיני הדיכאון; עם זאת, הטיפול התרופתי איננו פותר את הפרעת האכילה עצמה.

לסיכום: שכיחותן של כל הפרעות האכילה ובהן גם האכילה הכפייתית - נמצאת בעלייה מתמדת. זאת, כתוצאה מהשפעות תרבותיות וסביבתיות. לסובלים מאכילה רגשית כפייתית, יש מאפיינים פסיכולוגיים, התנהגותיים וביולוגיים, הדומים לאלה של אנשים המכורים לחומרים אחרים. הטיפול הינו רב-מערכתי וכולל טיפול פסיכולוגי, הנחייה של תזונאית; ובמקרה של הפרעות נוספות, גם טיפול תרופתי.

גילי אגר היא פסיכולוגית קלינית, מנהלת "טיפול קרוב" - פסיכולוגים אונליין לישראלים בעולם

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת zap doctors.