אלכוהול: קל להתמכר, קשה להיגמל

התמכרות לאלכוהול הפכה בשנים האחרונות לתופעה חברתית ששכיחותה עולה באופן כללי - ובקרב צעירים באופן מיוחד. תופעה חברתית-תרבותית זו "מפילה" בעיקר אנשים הסובלים מחרדות ודיכאון. השפעתו המידית של האלכוהול, בהפגת חרדות ובשיפור מצב הרוח, מובילה לצריכה חוזרת של אלכוהול. אלא שהרגיעה הזמנית חולפת תוך שעות - וכך מתגברות החרדות והדיכאון, הכרוכים בשתייה חוזרת, ההופכת עם הזמן להתמכרות.

כיצד הפכה שתיית האלכוהול לכל כך נפוצה?

זמינות האלכוהול במועדונים, פאבים ופיצוציות בכל קרן רחוב, הפכה את שתיית האלכוהול לאחת מתרבויות הבילוי הנפוצות. עם זאת, אצל חלק מהצעירים הבילוי יהפוך במהרה להתמכרות - שתנהל את חייהם ותשפיע על כל רבדי החיים.

מתי צריכת אלכוהול עוברת את גבול ה-Risky Drinking ונחשבת לאלכוהוליזם?

לפי ההגדרה הבינלאומית, מבחינת כמות אלכוהול, צריכה של יותר מ-7 משקאות בשבוע ע"י נשים ויותר מ-14 משקאות בשבוע ע"י גברים - נחשבת שתיינות. בקרב גברים, הסבילות לאלכוהול גבוהה יותר - ולכן הם יכולים לצרוך כמות גדולה יותר של אלכוהול. כמובן שככל ששותים מספר רב יותר של משקאות ביום, נכללים בהגדרה של שתיינים כבדים - ולכך יש גם השלכות רפואיות, כפי שיפורט להלן.

מהו המנגנון הפסיכולוגי של ההתמכרות לאלכוהול?

מבחינה פסיכולוגית, התלות באלכוהול נובעת מהשפעתו על מרכז ההנאה במוח. החומר המרכיב משקאות אלכוהוליים גורם לתחושת רוגע, ירידה ברמת החרדה ושינוי במצב הרוח. ההשפעה זמנית וחולפת - ובתוך מספר שעות, החרדה מתגברת ומצב הרוח הופך מדוכדך עוד יותר.

נוצר מצב נפשי אשר יגרום לכך שהאדם ישוב לצרוך אלכוהול, על מנת להשיג שוב את התחושה הנעימה, נטולת החרדות. יתרה מכך, לאחר צריכה ממושכת של אלכוהול, ההפחתה ברמת החרדה מתחלפת בעלייה ברמת החרדה - והחמרה במצב הרוח; ומכאן נוצר המדרון החלקלק, בדרך לתלות פיזית ונפשית באלכוהול.

זהו המנגנון הפסיכולוגי של רוב ההתמכרויות - וצריכת אלכוהול הופכת להתמכרות, כאשר כמויות האלכוהול גדלות; ואם המכור מפתח תלות פיזית באלכוהול וחש מצוקה אם הוא איננו שותה אלכוהול.

מהם הגורמים השכיחים, להתמכרות לאלכוהול?

לחץ חברתי בקרב בני נוער וצעירים והרצון "להיות כמו כולם". אלה שמועדים יותר להיות מושפעים מלחץ חברתי, יכולים להיות צעירים חסרי ביטחון, הסובלים מחרדות בכלל וחרדה חברתית בפרט.

הסובלים מדיכאון ומנסים למצוא "פתרון", שישכיח את הצרות. הם יכולים לחוש שמצאו "טיפול עצמי", להפחתת תסמיני הדיכאון והחרדה - אבל התוצאה מסוכנת הרבה יותר, מההפרעה הנפשית עצמה, היות שהבעיה הופכת להיות לא רק נפשית, אלא גם פיזית.

לצעירים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, יש נטייה גבוהה יותר להתמכרויות, כולל התמכרות לאלכוהול.

גנטיקה - היסטוריה משפחתית של התמכרות לאלכוהול והתמכרויות אחרות. כאשר אחד ההורים מכור לאלכוהול או סמים, יש סיכוי שהילדים יפתחו התמכרות.

כמובן שהעובדה שאלכוהול זמין ונחשב חוקי - מגבירה את השימוש.

מהם הסימפטומים של התמכרות לאלכוהול?

השימוש באלכוהול משפיע על המצב הבריאותי, נפשי, חברתי וזוגי. חומרת ההתמכרות לאלכוהול מתבטאת בשילוב של סימפטומים.

ייתכנו חלק או כל התסמינים הבאים:

ההתמכרות לאלכוהול (אלכוהוליזם) כרוכה באובדן שליטה - אלכוהול משחרר את הדחפים הסמויים ומסיר בלמים. לכן, מכורים לאלכוהול מועדים להתנהגויות אלימות, לרבות אלימות מינית ואלימות מילולית.

זלזול בדרישות החברה ובמסגרות. בקרב בני נוער: הזנחה של הלימודים והתנהגות חסרת אחריות. בקרב אנשים בוגרים: חוסר תפקוד בעבודה, הזנחת הילדים וחיי הזוגיות.

פגיעה ביכולת השיפוט, הגורמת לסיכון המכור עצמו וסביבתו. לדוגמא: בנהיגה פרועה.

פגיעה עצמית באמצעות התנהגות אובדנית.

אצל אדם הסובל מהפרעה נפשית ונוהג לצרוך אלכוהול בכמויות גדולות, יחמיר האלכוהול את תסמיני ההפרעה הנפשית.

מבחינה פיזית, "הנגאובר" המתבטא בכאבי ראש, הקאות, רעד, צמא מוגבר, חוסר ריכוז, אובדן שיקול דעת וחוסר מנוחה. בקרב מכורים לאלכוהול, מכיוון שהגוף מפתח סבילות לכמויות גדולות של אלכוהול, קיים סיכוי נמוך להתפתחות הרעלת אלכוהול, שיכולה לפגוע במערכת העצבים המרכזית, לשבש את תפקודי כלי הדם והלב, מערכת העיכול, הכליות והכבד. במקרים חמורים, הרעלת האלכוהול עלולה לגרום לאובדן הכרה ולתרדמת.

אלכוהוליזם קשור בהשלכות בריאותיות, כגון התפתחות מחלות דלקתיות בכבד, בלבלב ובכליות.

כיצד ניתן למנוע התמכרות לאלכוהול?

חינוך מגיל צעיר, לגבי הסכנות הטמונות בצריכה מוגברת של אלכוהול והסבר על המנגנון הפיזי-נפשי המאפיין התמכרויות - עשויים לסייע במניעת התמכרות.

כיצד ניתן לדעת האם אדם אמנם מכור לאלכוהול? מהם הקריטריונים לאבחנה?

האבחנה הפסיכיאטרית האם אדם מכור לאלכוהול, מתבססת על שאלון CAGE, הגדרה הכוללת ראשי תיבות שכל אחת מהאותיות בראשי התיבות - מהווה שאלה. אם התשובה חיובית, לשתיים מתוך ארבע השאלות, ניתן לקבוע כי האדם תלוי באלכוהול - ומכור לאלכוהול.

מהן השאלות במבדק CAGE?

Cut down - האם נעשו ניסיונות להפסיק צריכת אלכוהול, שהסתיימו ללא הצלחה?

Annoyed - האם האדם מתרגז, כאשר מעירים לו על הרגלי השתייה?

Guilty - האם חש אשמה בעקבות הצריכה המוגברת של אלכוהול?

Eye opener - האם לעיתים חש צורך לשתות אלכוהול, ברגע שפוקח את עיניו?

מה כולל טיפול גמילה מאלכוהול?

גמילה מאלכוהול אפשרית רק אם המכור משתף פעולה - ומעוניין להיגמל.

שלב ראשון - גמילה פיזית: הפסקת שתיית אלכוהול, שצריכה להיעשות במקביל לטיפול בבעיה הנפשית, שדוחפת לצריכה החוזרת של אלכוהול. לדוגמא: אם המטופל סובל מחרדות או מדיכאון, הוא יקבל טיפול תרופתי נוגד דיכאון וחרדה, באמצעות תרופות מקבוצת חוסמי מרכזי הנאה במוח, או תרופות אשר הופכות את המטבוליטים של אלכוהול לחומרים רעילים.

תרופות מסוג זה גורמות לכך שהאלכוהול הופך בגוף לרעיל - והמכור ירגיש רע ולא ירצה להמשיך בשתייה.

שלב הגמילה הפיזית מאלכוהול יכול להימשך בין מספר ימים למספר שבועות. שלב זה נקרא גם תסמונת נסיגה (Alcohol Withdrawal Syndrome) - והוא מאופיין מבחינה פיזית באותם הסימפטומים של גמילה מסמים, כגון: דופק מואץ, הזעה, רעד בגוף, בחילות והקאות, חוסר מנוחה וחרדה.

יש מקרים שהסימפטומים הגופניים והנפשיים כל כך קשים בשלב הגמילה הפיזית, עד כדי כך שנדרשת התערבות רפואית אינטנסיבית, אפילו עד צורך באשפוז זמני, במסגרת פסיכיאטרית - בדרך כלל במסגרת אשפוז יום; אולם במקרים בהם מתפתחים מצבים פסיכוטיים, לעיתים יידרש אשפוז זמני במחלקה סגורה.

שלב שני - בניית אורח חיים ואימוץ ערכים המונעים חזרה לשימוש באלכוהול: במסגרת טיפול פסיכולוגי פרטני ו/או טיפול במסגרת קבוצתית. לעיתים, יש צורך גם בטיפול משפחתי.

חשוב לציין כי ברוב המקרים, ללא גמילה פיזית, לא ניתן להפיק תועלת מטיפול פסיכולוגי. לכן, רק לאחר הגמילה הפיזית - מומלץ להתחיל בטיפול פסיכולוגי.

לסיכום: צריכה מוגברת של אלכוהול עלולה בקלות להפוך לתלות באלכוהול והתמכרות לאלכוהול. במקרים רבים, הרקע להתמכרות הינו חרדות ודיכאון - ולכן חשוב לזהות ולטפל בסימפטומים, לפני שהמטופל ייכנס למעגל ההתמכרויות.

הגמילה הפיזית מאלכוהול קשה - וכרוכה בתסמינים פיזיים ונפשיים; אולם הקושי העיקרי הוא להתמיד בגמילה. אין להשלות את הנגמל ובני משפחתו, שאם הוא לא צרך אלכוהול מספר חודשים - הוא כבר נרפא. על פי הסטטיסטיקה, אפילו כעבור חמש שנים של גמילה מאלכוהול, הסיכוי לחזור לצריכת אלכוהול מוגברת ולהתמכרות - עומד על כ-50%!

על כן, נגמל חייב להיות תחת מעקב ולהשתתף בטיפול פרטני או קבוצתי לנגמלים; ובכל פעם שהוא מרגיש דחף לצרוך אלכוהול, עליו לפנות לעזרה. נגמל שסובל מחרדה ודיכאון, חייב להיות במעקב - ולקבל טיפול פסיכיאטרי בהתאם.

ד"ר אלכסנדר שולקין הוא מומחה בפסיכיאטריה, מנהל מחלקה קלינית במרכז לבריאות הנפש "מעלה כרמל".

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת zap doctors.