אנורקסיה: מרעיבות את עצמן לדעת

אנורקסיה (Anorexia nervosa) היא הפרעת אכילה קשה וכרונית, המאפיינת בעיקר נערות ונשים צעירות (כ-90% מהמקרים); ישנן נשים שהפרעת האכילה הזו מלווה אותן לאורך כל חייהן. כ-10% מהמקרים של אנורקסיה מתפתחים אצל נערים; ויש גם מקרים מעטים של אנורקסיה בקרב ילדות וילדים, מתחת לגיל 12.

מהי השכיחות של אנורקסיה?

קשה מאד להעריך במדויק את שכיחות ההפרעה, גם מכיוון שלעיתים הסובלות מאנורקסיה מצליחות להעמיד פנים שהן אוכלות. על פי המרכז האמריקאי להתמכרויות, ההערכות הן כי 1%-5% מהנערות והנשים סובלות מאנורקסיה; הגיל הממוצע הוא 17.

גם עם טיפול מלא, רק כ-60% מחלימות לחלוטין מאנורקסיה - ויחיו ללא הפרעות אכילה. אצל כ-20% תושג החלמה חלקית, דהיינו ללא סכנת חיים - אולם תמיד יתקיים עיסוק במשקל ובאוכל; רב הסיכוי כי משקלן של הנערות יהיה נמוך - ולכן ייתכן כי יסבלו מבעיות בריאות הנובעות מכך.

כ-20% יישארו במשקל נמוך, ברמה מסכנת חיים, חייהן יהיו רצופים בתחלואה, הגעה לחדר מיון, מסגרות לטיפול פסיכיאטרי או מחלקות אשפוז; ומתוך קבוצה זו, כ-5% מהמקרים יסתיימו במוות, כתוצאה מבעיות בריאותיות, כפי שיפורט להלן.

מהם הסוגים השונים של אנורקסיה?

מבחינים בין שני תתי-סוגים של אנורקסיה:

אנורקסיה מגבילה (Restrictive Type) - מתבטאת בהרעבה ועלולה לכלול גם פעילות גופנית כפייתית. סוג הפרעה זה מאפיין יותר בנות "פרפקציוניסטיות".

אנורקסיה בולימית ( (Binge Eating Purging Type- מתבטאת בהוצאת המזון מהגוף, באמצעות הקאות יזומות או נטילת חומרים משלשלים: מאפיין יותר בנות עם מבנה אישיות אימפולסיבי.

מהי הפרעה בדימוי הגוף? מה הקשר בינה לבין אנורקסיה?

למעשה, אנורקסיה היא הפרעה נפשית אשר בבסיסה הפרעה בדימוי הגוף. במקרים רבים, בהתחלה יש השפעה חברתית, כגון לחץ חברתי או חשיפה לתוכניות בהשתתפות דוגמניות ושחקניות, המהוות מושא הערצה לבנות נוער. פעמים רבות, ההפרעה מתפתחת על רקע משבר, כגון נידוי חברתי או משבר במשפחה.

כמו כן, במקרים רבים, מדובר בשילוב של שתי הפרעות נפשיות או יותר (Comorbidity). מקרים אלה מורכבים הרבה יותר, הן מבחינת האבחון והן מבחינת הטיפול.

לדוגמה: הפרעת אכילה, בשילוב דיכאון ו/או חרדה, כאשר לא תמיד ברור אם בעקבות הדיכאון או החרדה, התפתחה הפרעת האכילה או שבעקבות האנורקסיה, התפתחו גם דיכאון או חרדה.

כמו כן, במקרים רבים, מתקיים שילוב של אנורקסיה עם הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), אשר יכול לבוא לידי ביטוי בכך שלנערה יהיה דימוי גוף מעוות - והיא גם תפתח אובססיה לניקיון וסדר, או תהיה פרפקציוניסטית בלימודים.

מדוע אנורקסיה כרוכה באיבוד שליטה על הירידה במשקל?

אנורקסיה מתחילה במחשבות הקשורות בדימוי גוף, שכמובן איננו תואם את המציאות. הצעירה חושבת שהיא שמנה או שאיבר מסוים בגוף נראה מלא מדי - ומתחילה דיאטה (ופעמים רבות גם פעילות גופנית, בתדירות מוגזמת).

המחשבות הטורדניות לגבי המשקל גורמות לה לעסוק באופן אובססיבי בכל מה שקשור לאוכל ולמשקל: כמות המזון, ספירת קלוריות (של כל מזון שנכנס לפה), שקילה בתדירות גבוהה ופחד מעלייה במשקל. עם הירידה במשקל והתגובות של הסביבה, יש רצון להמשיך לרדת במשקל, כמויות המזון הולכות ומצטמצמות - ומהר מאד ניתן לאבד שליטה.

אצל הסובלות מאנורקסיה, תפיסת המציאות (Judgement Reality) לקויה. כאשר הן מסתכלות במראה, הן בדרך כלל תופסות את עצמן שמנות. על כן, בתוכנית הטיפול לא מנסים לשנות להן את המחשבה; אין טעם להילחם במחשבה שהיא בלתי מציאותית - ולבקש מהנערה לחשוב כי היא איננה שמנה. הטיפול הוא התנהגותי - וכולל צעדים אופרטיביים, בליווי של תזונאית, כגון כמות המזון שצריך לאכול מדי יום, כמות הקלוריות שהיא חייבת לצרוך וכו'.

מהם הגורמים לאנורקסיה?

אנורקסיה היא הפרעה עם תשתית ביו-פסיכו-סוציאלית; כלומר, מקורה בשילוב של גורמים: גנטיים, פסיכולוגיים וחברתיים.

גורמים גנטיים-משפחתיים:

היסטוריה משפחתית של הפרעות אכילה.

ייתכן קיום גנים מסוימים, המשפיעים על ויסות רגשות.

גורמים פסיכולוגיים:

הפרעה בתפיסת דימוי הגוף.

נטייה לפרפקציוניזם - בדרך כלל אצל הסובלות מאנורקסיה מגבילה.

בקרב הסובלות מאנורקסיה בולימית, בדרך כלל נטייה לתוקפנות.

שילוב עם הפרעות נפשיות נוספות, כגון: OCD, דיכאון וחרדה.

אירועים טראומתיים, כגון חרם חברתי ופגיעה מינית.

גורמים חברתיים:

חברה המקדשת רזון ויופי.

יחס חברתי שלילי כלפי שמנים.

מהם הסימפטומים השכיחים של אנורקסיה?

מתקיים שילוב של מרבית הסימפטומים הבאים:

מחשבות אובססיביות, בנוגע למשקל.

רצון להמשיך להפחית במשקל.

אכילה מועטה - ובחלק מהמקרים הרעבה.

התפתחות בעיות רגשיות נוספות, כגון דיכאון, חרדה והפרעה טורדנית כפייתית (OCD).

סימפטומים פיזיולוגיים:

משקל נמוך ב-10% מהמשקל המינימלי התואם לגובה.

חולשה ועייפות.

תחושת קור תמידי.

כאבי ראש וסחרחורות.

אצל בנות, הפסקת הווסת לפחות 3 חודשים.

תיתכן הפסקת הצמיחה לגובה.

מהן המחלות העלולות להתפתח כתוצאה מהאנורקסיה?

אנמיה ושינויים במלחים (אלקטרוליטים) - ניתן לגלות בבדיקות דם.

פגיעה בבלוטת התריס.

פגיעה במערכת החיסונית.

הפרעות בקצב הלב.

פגיעה בכליות ובכבד.

ירידה במסת העצם (אוסטיאופורוזיס) ובמסת השריר.

כיצד ניתן למנוע אנורקסיה?

ראשית, חיוני מאוד לפעול להעלאת מודעות לנזק הטמון באנורקסיה (ובהפרעות אכילה, בכלל). אבחון והתערבות מוקדמים - קריטיים; לכן, קיימת חשיבות להכיר את סימני האזהרה ולזהות אותם בזמן, כאשר הנערות ממעטות לאכול או נמנעות מאכילה, עוסקות בהגזמה במשקל ובספורט ושואלות באופן אובססיבי: האם אני רזה/שמנה?

כיצד ניתן לאבחן אנורקסיה ולטפל בה, לפני שיהיה מאוחר מדי?

האבחון מבוצע במרפאות להפרעות אכילה, בקופות החולים; או על ידי פסיכולוג או פסיכיאטר ילדים. יש מקרים בהם מפנים צעירה לדיאטנית, בשל ירידה במשקל - והדיאטנית יכולה להתריע שיש חשד לבעיה נוספת. לעיתים, גם רופא ילדים יכול לחשוד בהפרעת אכילה, כאשר המשקל נמוך או כאשר יש ערכים בבדיקות הדם שאינם תקינים.

הטיפול באנורקסיה הינו טיפול רב-תחומי, הניתן במסגרת מרפאה להפרעות אכילה (ובמקרים קיצוניים, במחלקות אשפוז להפרעות אכילה).

טיפול רפואי - נדבך אחד של הטיפול כולל מענה לבעיות הגופניות, המתפתחות בעקבות הירידה החדה במשקל: רופא ילדים צריך לעקוב, באמצעות בדיקות דם ומעקב אחר המשקל; ודיאטנית מרכיבה תפריט, שיוביל לעלייה במשקל, או לפחות שהירידה במשקל לא תימשך.

טיפול פסיכיאטרי - נותן מענה לבעיה הרגשית. כמו כן, תיבדק האפשרות לשילוב האנורקסיה עם הפרעות נפשיות כגון: דיכאון, חרדות, הפרעה טורדנית כפייתית.

טיפול פסיכולוגי - נועד להגיע לשורש הבעיה; וכן לבדוק האם החולה עבר טראומה בילדות.

טיפול משפחתי - יכלול הדרכה של ההורים, כיצד להתנהג נכון; וכיצד לא להלחיץ את הילדה, למרות דאגתם. רק במקרים קיצוניים, כאשר אין שיתוף פעולה של החולה ונשקפת סכנת מוות, יתבצע אשפוז במחלקה פסיכיאטרית פתוחה.

לסיכום: אנורקסיה היא הפרעת אכילה כרונית; ללא אבחון מוקדם ומתן טיפול רב-תחומי, אנורקסיה עלולה ללוות את הבנות, לאורך כל חייהן - ולגרום לבעיות בריאותיות קשות (ואף למוות). הורים למתבגרים (ובעיקר למתבגרות) צריכים להיות ערניים לשינויים של הימנעות מאוכל ועיסוק מופרז בדיאטות, ספירת קלוריות והפחתה במשקל.

ד"ר אירנה חייטוביץ היא פסיכיאטרית ילדים, מנהלת מכון "עולם הילד" בחולון - מרכז לטיפול בילדים עם בעיות רגשיות והתפתחותיות.

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת zap doctors