נרקיסיזם: מדוע קשה לטפל?

בספרות הפסיכולוגית קיימות הגדרות רבות להפרעה הנרקיסיסטית. כדי לפשט את העניין, אגדיר את הנרקיסיסט כאדם העסוק ללא הרף בערכו העצמי ומאופיין בתפיסה עצמית מנופחת. הנרקיסיסט סובל מתנודות חריפות בדימויו העצמי: כל כישלון - ולו הקטן ביותר - מחבר אותו לחוויה של חוסר ערך, ריקנות ודיכאון.

מהם המאפיינים של אדם נרקיסיסטי?

ישנם סוגים שונים של אנשים נרקיסיסטיים. הסוג הגרנדיוזי הוא המוכר ביותר: הנרקיסיסט המוחצן, היהיר, זה שנמצא במרכז הבמה - ודורש תשומת לב בלתי פוסקת. חוץ ממנו, קיים נרקיסיסט שמכונה הנרקיסיסט הביישן - למרות שאף הוא רואה את עצמו לא פעם כעליון על אחרים, כמושלם, הוא כלל לא נראה כזה. הוא נוטה לביישנות, מסתגר בדרך כלל - ולרוב עסוק בפנטזיות של הצלחות גדולות.

ישנו גם הסוג הפסיכופתי, מאפיין בדרך כלל מנהיגים אכזריים ומתעללים - שהסדיזם הוא חלק בלתי נפרד מאישיותם.

מעבר לסוגים השונים של הנרקיסיסטים, מאפיין את כל סוגי הנרקיסיסטים עיסוק יתר בעצמם, חוסר עניין וחוסר אמפתיה באחרים; ותחושת חוסר צורך בקשר קרוב עם אחרים. לנרקיסיסטים רבים יש תכונה או כישרון מיוחד, שמעודד את פנטסיית העליונות שלהם. למשל: כישרון מוזיקלי, יופי חיצוני או כסף רב.

האם בסופו של יום, כולנו מעט נרקיסיסטים?

התרבות המערבית מעודדת נרקיסיזם. אכן, אנחנו עסוקים יותר מאשר בתקופות אחרות בעבר ב"אני" שלנו. האם הגשמנו את עצמנו? האם הנישואים שלנו מוצלחים? האם אנחנו מספיק יפים? האם עשו לנו מספיק לייקים בפייסבוק או באינסטגרם? אין ספק שכולנו מעט נרקיסיסטיים.

עם זאת, חשוב להדגיש שקיים הבדל גדול בין אדם עם מאפיינים נרקיסיסטיים לבין אדם הסובל מהפרעת אישיות נרקיסיסטית (שמא יותר מדויק לומר: החברה סובלת ממנו...). כאשר הסממנים הנרקיסיסטיים מוקצנים - כאן מתחילה הבעיה.

מה זה אומר, להיות נרקיסיסט נורמלי?

הנרקיסיזם הנורמלי והבריא מתבטא באהבה והערכה עצמית, ברצון להגשים חלומות גדולים, במאבק להגיע להישגים ולהוכיח את עצמנו ועוד. כמו כן, לעתים אנו עשויים לחוות פחד מכישלון, תחושת מושלמות ותחושות דומות לאלה.

אנחנו יכולים לבחון את עצמנו בקלות, אם אנחנו בעלי הפרעת אישיות נרקיסיסטית ולא רק עם איפיונים נרקיסיסטיים. אם התשובה לשאלות הבאות תהיה שלילית, אנחנו לא סובלים מהפרעת אישיות נרקיסיסטית. אלה השאלות:

1. האם אנחנו עסוקים באופן אובססיבי אך ורק בהצלחה האולטימטיבית שלנו?

2. האם החוויה הבסיסית שאנו חשים היא התרוממות רוח על היותנו מוצלחים וממש מושלמים, או דיכאון וריקנות - על כישלונות אמיתיים או מדומים?

3. האם אנחנו מתייחסים לאנשים סביבנו כאובייקטים לניצול, כדי להשיג את מטרותינו? האם כל מערכת יחסים עם אנשים נמדדת לפי "מד הערך" של מי שווה יותר? מי עליון ומי נחות?

4. האם אנחנו בורחים מתלות רגשית באנשים כמו מאש - וחשים שאנו לא זקוקים לאף אחד?

5. האם אנחנו עלולים להתפרץ בזעם מטורף ולא נשלט, על עלבונות קטנים ולא משמעותיים?

6. אם רק חלק מהתשובות נכונות לא בהכרח מדובר בהפרעת אישיות נרקיסיסטית (למשל יש אנשים שפוחדים מתלות רגשית והם בעלי קוים סכיזואידים ולא נרקיסיסטים, או אנשים הסובלים מהתפרצויות זעם והם בעלי קוים גבוליים).

כיצד מטפלים באדם נרקיסיסט?

טיפול ונרקיסיזם הם שני מושגים סותרים ומנוגדים: אדם נרקיסיסט לא נוטה להגיע לטיפול, היות שהוא מרגיש שהוא יודע הכל, הוא מושלם והוא לא זקוק לאף אחד. גם כשהוא כבר מגיע לטיפול, הוא נוהג לחוש בוז ולעג כלפי המטפל וכלפי יכולותיו.

ישנם מצבים שהוא מגיע לטיפול - לא נוכח הנרקיסיזם שלו, אלא מכיוון שחווה משבר כלשהו והוא בדיכאון או בחרדות. עקב המשבר ומתוך חוסר ברירה, הוא מגיע לטיפול; וגם אז, יהיה קשה לו להתמיד בכך - לאורך זמן.

אני מאמינה בטיפול דינמי מעמיק, המבוסס על התיאוריה הפסיכואנליטית. טיפול המעמת את הנרקיסיסט עם עולמו הפנימי - ומאפשר לו בהדרגה לחוש את עצמו באופן מציאותי יותר, עם תחושת ערך אמיתית (ולא תחושת עצמי מנופחת, מדומיינת ומוגזמת).

הרווח של הנרקיסיסט, לאחר טיפול כזה: הוא סובל פחות ופחות מתנודות חריפות במצב רוחו, הסימפטומים ממנו הוא סבל נרגעים (חרדה, סימפטומים פיזיים, תחושת ריקנות); הוא חש את חייו מלאים ואמיתיים יותר - ומערכת יחסיו עם אנשים משתפרת מאוד.

בהקשר לדונלד טראמפ: האם לפי דעתך יש לו קווי אופי של נרקיסיסט?

לא קשה לאבחן את דונלד טראמפ כבעל הפרעת אישיות נרקיסיסטית - ועל כן פסיכיאטרים ופסיכולוגים באמריקה מרשים לעצמם להזהיר מפניו בתקשורת; ולהכריז באופן ישיר וברור שהוא אינו כשיר להיות מנהיג - במדינה המשפיעה ביותר בעולם.

הסכנה הגדולה היא בעיקר התגובות האימפולסיביות שלו, העלולות לגרור את העולם למלחמה, רק בשל עלבון שטראמפ ספג ממנהיג של מדינה אחרת. על המושג "זעם נרקיסיסטי" נכתב רבות: זעם שהוא עוצמתי, לא פרופורציונלי ובלתי נשלט - עקב פגיעה קטנה באגו של הנרקיסיסט.

בנוסף לכך, קיים חשש רב שהוא יהיה עסוק בטובת עצמו והאדרת שמו; ופחות בטובת עמו וטובת העולם. אמנם נכון כי לרוב המנהיגים (אם לא לכולם) - יש קווים נרקיסיסטיים בולטים, אך השאלה היא האם מדובר בנרקיסיזם חמור, המתבטא בהפרעת אישיות קשה, או בקווים נרקיסיסטים מסוימים? דונלד טראמפ הוא דוגמא לאדם שלעולם לא ילך לטיפול פסיכולוגי. וחמור אף יותר מכך: הוא לא יבין כלל שיש לו הפרעה נפשית.

כאשר אדם נרקיסיסט, כיצד מושפעת מכך הסביבה הקרובה שלו?

אנשים חשים לרוב חסרי ערך לידו, מושפלים, מנוצלים, חשים שהוא לא רואה אותם. לא פעם, הם נחשפים להתפרצויות הזעם, למעברים החדים במצב רוחו. לפעמים הם חשים צורך להיות בקרבתו, כדי לחוש מוצלחים כמוהו. אנשים שלא מכירים את הנרקיסיסט לעומק, עשויים ליפול בקסמו, להתפעל ממנו ואף להעריץ אותו.

לסיכום: האדם הנרקיסיסט סובל מתנודות חריפות בדימוי העצמי. קשה לטפל בנרקיסיזם. האנשים הנמצאים בסביבתו הקרובה של הנרקיסיסט עלולים לסבול אף הם ממצבי הרוח התנודתיים של הנרקיסיסט.

הכותבת היא אורנה אפק, פסיכולוגית קלינית בכירה, מומחית לנרקיסיזם, המנהלת את מכון תמוז לטיפול ויעוץ פסיכולוגי.