הפרעות חרדה: איך לחזור לחיים?

לכל היונקים (כולל האדם) יש מערכות גופניות ונפשיות, המופעלות במצב של סכנה. תחושת הסכנה גורמת למערכות גופניות אלה להפריש חומרים מסוימים, הגורמים לתופעות שונות, שמטרתן להעלות את רמת העוררות והדריכות שלנו במטרה להגן על עצמנו או לברוח במצב של סכנה.

כך, למשל: קוצר נשימה, לחץ בחזה, דפיקות לב מואצות, הזעת יתר ורעד בגוף. מדובר במצב לא חולני שמופעל באופן זמני, במצבי סיכון ואיום ומלווה בתחושת פחד.

מהו ההבדל בין תחושת פחד לבין הפרעת חרדה?

ההבדל הגדול בין תחושת פחד לבין הפרעת חרדה: במצב של פחד, הגורם שמפחיד אותנו מאוד ברור. כך, כשנעמוד מול אריה, מול אדם שיבקש לשדוד אותנו, כולנו נפריש אותם חומרים, נרגיש אותן תחושות; ונבין בבירור כי אנחנו מצויים בסכנה.

לעומת זאת, במצב חרדה - נחוש אותן תחושות רגשיות (פחד ואיום), שילוו באותן תופעות גופניות, אך אלה יקרו במהלך מצבי חיים, בהם הגורם המאיים, לא ברור, לא הגיוני או מזכיר לנו חוויה לא נעימה מהעבר (למשל: אכילה במסעדה, מקומות הומי אדם, נסיעה במכונית לאחר תאונת דרכים, או השתתפות באירועים חברתיים). כלומר: מבלי שניתן להבחין בגורם פחד או איום ברור ועכשווי כלשהו.

מהם הגורמים להתפתחות הפרעות חרדה?

הפרעות חרדה עלולות להיווצר כתוצאה מגורמים גנטיים והשפעות סביבתיות של התעללות או הזנחה בשנות הראשונות של החיים. בגילים בוגרים יותר חוויות טראומטיות עלולות גם לגרום סימפטומים של חרדה.

מהן הפרעות החרדה המרכזיות?

ההפרעות המרכזיות הן: התקפי פאניקה, פוביות, חרדה חברתית, הפרעת חרדה מוכללת וגם הפרעה טורדנית-כפייתית והפרעה דחק פוסט-טראומטית, למרות ששתי ההפרעות האחרונות היום מסווגות כהפרעות נפרדות.

מהי הפרעת חרדה כללית ומוכללת?

מדובר בהפרעת חרדה המוצאת ביטוי בנטייה לדאוג בצורה מוגזמת (ולעתים אף קיצונית), לנושאים או למצבים - שאנשים אחרים אינם דואגים להם, בצורה קיצונית כל כך.

דאגה מוגזמת כזו מובילה אצל מי שסובל מהפרעת החרדה לאותם תסמינים של תחושת פחד ואיום, המלווים בתסמינים הגופניים השונים.

לדוגמה: אדם הסובל מחרדה כללית מוכלת, עשוי לחשוב כי כאבי הראש שלו, שהם תלונה שכיחה בקרב כלל האוכלוסייה - נובעים בעצם ממחלה קשה או ממארת. אותו אדם לא יצליח לעצור את המחשבות הטורדניות שקשורות לפחד מכאבי הראש הללו, וידאג בצורה קיצונית מכל כאב ראש. ייתכן כי הוא ידאג גם בצורה מוגזמת בשל כאבי ראש התוקפים אנשים הקרובים אליו.

מהם התקפי חרדה?

מדובר במצב של עליה חדה ועוצמתית ברמת החרדה, מלווה בדפיקות לב מהירות, רעד, קוצר נשימה, סחרחורת, ותחושה של אובדן שליטה וסימפטומים אחרים. בדרך כלל מצב זה נמשך בין עשרים דקות עד חצי שעה והסימפטומים נחלשים בהדרגה. לאחר מכן הפציינט עלול להישאר חרד ומוטרד מהאפשרות של הופעת התקף נוסף.

אנשים הסובלים מהתקפי חרדה, בעיקר בהתקפים הראשוניים, מתארים את המצב כתחושה של הימצאות על סף מוות, התקף לב, חוסר אוויר וחנק. כך, התקפי חרדה מובילים לעתים את הסובלים מהם לחדרי מיון - עם תחושה שקרה להם אירוע לבבי!

כיצד קשורים התקפי חרדה לפוביות שונות?

פוביה היא פחד ממצב, מקום או אובייקט מסוים. למשל: פחד מטיסה, פחד מחיה כזו או אחרת, פחד לקבל זריקה וכו'. פחד כזה יוגדר כפוביה או כהפרעת חרדה, במצבים שבהם מדובר בפחד בלתי הגיוני, שמי שסובל ממנו אינו מצליח לשנות את מצבו - ולהוריד את סף החרדה, גם כשהוא מבין בשכלו כי הפחד אינו הגיוני.

לעיתים הפציינט עלול לסבול מהפרעות שונות בו-זמני, לדוגמה אם הוא חווה התקף חרדה ביציאה מהבית הוא עלול להימנע מלצאת ממנו מחשש מלחוות שוב התקף. הימנעות זאת נקראת אגורפוביה.

מהי הפרעת חרדה חברתית?

בהפרעה זו רמת החרדה מתגברת במצבים חברתיים, כגון: דיבור, אכילה ושתייה במצבים חברתיים או בישיבות, בלימודים או בעבודה תחת הסתכלות של אנשים אחרים. התסמינים הגופניים של החרדה מופיעים במצבים של חשיפה חברתית, לדוגמה הסמקה ומכאן החשש המוצדק שהסביבה תבחין בהן. מכאן שהאדם הסובל מחרדה חברתית נמנע יותר ויותר ממצבים של חשיפה חברתית, תוך מחיר חמור של שימור והחמרה של החרדה החברתית וצמצום וויתור של התפתחות והזדמנויות בחיים.

מתי ניתן לאבחן בוודאות הפרעות חרדה?

כאשר הנבדק עונה על הקריטריונים של ההפרעה המסוימת, כפי שמוגדרים בספר של אבחנות המקובל בכל העולם המערבי.

מהן אפשרויות הטיפול העומדות בפני מי שסובלים מהפרעות חרדה?

לאור המגוון הרחב של אפשרויות הטיפול בהפרעות חרדה, הכוללות טיפולים תרופתיים, כמו גם טיפולים פסיכולוגיים (בעיקר קוגניטיביים התנהגותיים) - ההחלטה אודות הטיפול והבחירה בין הטיפולים השונים (או שילוב של מספר טיפולים) - מותאמת לאבחנה של המטופל. בכל מקרה נבחן לגופו - לפי צרכי המטופל, מצבו הכללי והגופני וחומרת ההפרעה.

מהן ההתערבויות הפסיכולוגיות הבלתי תרופתיות, לטיפול בהפרעות חרדה?

כל טיפול מתחיל בבניית קשר בין מטפל למטופל במסגרת של כבוד, אכפתיות, הקשבה, אחריות וכמובן סודיות מוחלטת. הפגישה הראשונה היא קריטית במשימה של איסוף נתונים רלוונטיים לגיבוש האבחנה שמוביל לבחירת טיפול מותאם למקרה. ברוב המקרים השילוב של טיפול תרופתי להורדת חרדה בשילוב טיפול פסיכותרפיה הוא הטיפול המומלץ ביותר שהוכיח את עצמו הן במחקר והן בעבודה הקלינית.
אני מאמינה בהסתכלות רחבה הכוללת, לעיתים, שילוב של מספר גישות וכלים שיכולים לעזור לפציינט במצוקה ביניהם: טיפול קוגניטיבי התנהגותי, תרפיה של קבלה ומחויבות, קשיבות וגישות נוספות בהתאם לצרכי המקרה.

מתי ניתן טיפול תרופתי בהפרעות חרדה?

בבחירת טיפול תרופתי יש להתחשב בגיל של הפציינט, מצבו הבריאותי, טיפולים תרופתיים קודמים ועכשוויים ופרופיל של תופעות לוואי. המטופל צריך לקבל את כל ההסברים לגבי הטיפול ולאחר תחילת הטיפול התרופתי. חשוב לנהל מעקב צמוד אחר מצב המטופל ונגישות של הרופא הפסיכיאטר המטפל.

האם ניתן למנוע הישנות הפרעות חרדה?

ניתן למנוע סבל של המטופל על ידי למידה של כלים נשימתיים, מחשבתיים, והתנהגותיים שמשפיעים על הגוף ויכולים להוריד את רמת החרדה. למידה זו בשילוב עם טיפול תרופתי, נכון ומסודר, ברוב המקרים, תפחית את רמת החרדה באופן משמעותי.

סיכום: ההצלחה של טיפול בהפרעות חרדה מתחיל בקשר הטוב שנבנה בין המטפל למטופל. הוא ממשיך בקביעת הנכונה של האבחנה. אבחנה נכונה מובילה לגיבוש תכנית טיפולית נכונה, הכוללת שילוב בין טיפול תרופתי, והתערבות פסיכולוגית והתערבויות נוספות ספציפיות בהתאם למקרה.

ד"ר פטריסיה סיפריס היא פסיכיאטרית מומחית.

סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap doctors.