מחשב קורא רגשות: ברכה או קללה?

תארו לעצמכם שבפעם הבאה שתגיעו לרופא המשפחה, הוא יוכל לומר לכם האם אתם בדיכאון או בחרדה, עד כמה אתם בלחץ ואפילו אם אתם בסיכון להתאבדות - וכל זאת רק על סמך אמצעים טכנולוגיים המצויים ברשותו. המציאות הזו - שנראית כיום דמיונית - יכולה להפוך למציאות יומיומית בשנים הקרובות, באמצעות טכנולוגיות רגש מתקדמות.

האמנם? מחשבים וזיהוי רגשות - הולכים ביחד?!

הטכנולוגיה והמחשב נתפסו מאז ומעולם כמנוגדים לרגשות. מאז דמותו של איש הפח חסר הרגשות ב"קוסם מארץ עוץ" - נקשרה המתכת, הפח, למשהו קר ומנוכר ומנוגד לרגש האנושי והחם. הניגוד הזה נשמר גם בייצוגים מודרניים יותר של איש הפח, כגון הדמות של "דאטה" (נתונים) ב"מסע בין כוכבים". דאטה הוא איש פח מודרני, מחשב משוכלל שיכול לעבד כמויות אדירות של מידע בזמן קצר, אך חסר את היכולת האנושית הבסיסית, לחוות רגש. בשנים האחרונות, נראה כי הניגוד החריף בין טכנולוגיה ורגשות אנושיים הולך ומצטמצם, על ידי פיתוחים טכנולוגיים המסייעים בהבנה ובקריאה של רגשות אנושיים.

כיצד המחשב מסוגל לקרוא רגשות?

ישנם מספר כיוונים מובילים בתחום קריאת הרגשות.

הכיוון הראשון: זיהוי רגשות באמצעות ניתוח הבעות פנים. בשונה ממחשבות, אותן אנו יכולים לחשוב (בלי שאף אחד יידע מה אנו חושבים) - חוויה של רגש באה לידי ביטוי גם בגוף שלנו. כולנו יודעים לזהות פנים של אדם כועס; ומצליחים להבחין כשמישהו נראה מפוחד, על ידי צפייה בפניו. חברת Affectiva, למשל, לקחה את היכולת הזאת צעד אחד קדימה. החברה הקימה את מאגר המידע הגדול בעולם של רגשות אנושיים, הכולל כ-5,000,000 הבעות פנים של אנשים מ-75 מדינות. על בסיס מאגר המידע, החברה פיתחה תוכנה הקוראת רגשות, על סמך הבעות פנים. בפנים שלנו יש מספר רב של שרירים. לכל הבעה, כגון: הבעה של כעס, פחד או גועל - דפוס שונה של פעילות השרירים האלה. התוכנה מזהה את דפוס הפעילות של שרירי הפנים - וכך יודעת לזהות את הרגש הנחווה.

ישנם יישומים אפשריים רבים לטכנולוגיה זו. למשל: אחד המאפיינים המרכזיים של ילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הוא הקושי לזהות את רגשות האדם האחר. קושי זה גורם לבעיות משמעותיות במצבים חברתיים. באמצעות הטכנולוגיה לזיהוי הבעות פנים, בשילוב "משקפי גוגל", ניתן לסייע רבות לילדים אלה. ילד שמרכיב משקפיים עליהם יופיע מידע על רגשות האחר, יצליח להסתדר טוב יותר במצבים חברתיים. האמצעי הזה איננו מדע בדיוני - ונחקר בימים אלה באוניברסיטת סטנפורד בארה"ב.

הכיוון השני: זיהוי רגשות על סמך הקול. גל הקול שלנו מכיל - מעבר לתוכן הגלוי של הנאמר - מספר מדדים היכולים להצביע על מצבנו הרגשי. למשל: כשאנו מפחדים, הקול שלנו יכול להישמע רועד; כשאנו כועסים, הטון של הקול שלנו עולה. בדומה להבעות פנים, ישנן תוכנות שמזהות באמצעות אינטליגנציה מלאכותית דפוסים של גל הקול, הקשורים לרגש מסוים. ישנם פיתוחים רבים שניתן להפיק מכך. למשל: חשבו על מוקד 100 של המשטרה, שיידע לזהות - על סמך גל הקול של המתקשר - האם אכן הוא נמצא בלחץ גבוה, או שסביר יותר שהוא מתחזה; או מוקד סיוע שיידע על סמך גל הקול האם הפונה מצוי בסיכון אובדני ועד כמה חמור הדיכאון שלו. גל הקול שלנו יכול אף לשקף מידע הקשור למצבנו הרפואי. במחקר שנערך לאחרונה על ידי החברה הישראלית Beyond Verbal, נמצא קשר בין מדדים בקול של הדובר - לבין מחלות לב!

הכיוון השלישי: מדדים הקשורים לפעילות הלב, לחץ הדם והמוליכות החשמלית של העור. כולנו מכירים את ההרגשה של דופק מוגבר בזמן התרגשות או פחד, או של פנים שמאדימות בזמן כעס. בנוסף, כשאנו חווים רגש - ישנה הפרשת זיעה מוגברת; והמוליכות החשמלית של העור שלנו משתנה. תופעות אלה ניתנות למדידה באמצעות "מחשוב לביש", הנמצא כל הזמן במגע עם הגוף. מחשוב לביש מתאר אמצעים טכנולוגיים הניתנים ללבישה על הגוף 24 שעות ביממה, כגון שעונים חכמים, צמידים, טבעות וכו'. אמצעים אלה מאפשרים מדידת כמות אדירה של מידע, תוך כדי שהאדם נמצא בפעילות שגרתית בחייו, כולל במהלך השינה. זיהוי טכנולוגי של רגשות מקבל עוצמה רבה במיוחד, בשילוב המחשוב הלביש.

כך, למשל: חברת Empatica פיתחה שעון חכם, המודד כל הזמן את השינוי בקצב פעימות הלב ואת המוליכות העורית. מדדים אלה ניתנים לצפייה ומעקב בכל רגע, באמצעות אפליקציה - לטלפון הסלולרי. אחד היישומים המרשימים של טכנולוגיה זו הוא אמצעי לזיהוי התקף אפילפסיה, עוד לפני שההתקף מתרחש. התוכנה לומדת לזהות את דפוסי המוליכות של העור לפני ההתקף האפילפטי, מתריעה בפני החולה - ואף שולחת התראה לקרוב משפחה, היכול לסייע לחולה בזמן אמת, כאשר מתפתח התקף אפילפטי. פיתוח זה יכול להציל חיים - ושינה באופן משמעותי את חייהם של חולים רבים הסובלים מאפילפסיה.

מה טומן בחובו העתיד?

נראה כי בשנים הקרובות, תלך ותגדל הנוכחות של אמצעים טכנולוגיים זמינים לזיהוי רגשות בחיינו. הפוטנציאל בפיתוחים אלה עצום ורלוונטי לתחום בריאות הנפש והרפואה, השיווק ומחקרי הצרכנות ואף לתחום משחקי הווידאו.

האם אין בעייתיות, בטכנולוגיות מסוג זה?

בצד הפוטנציאל העצום נראה כי ישנם גם מספר חששות העולים מהתפתחות זו. רגשות הם הדבר הפרטי ביותר שיש לנו. האם היינו מעוניינים כי למישהו תהיה גישה למצבנו הרגשי - ללא הסכמתנו? כמו בהרבה התפתחויות טכנולוגיות משמעותיות אחרות - נראה כי גם לטכנולוגיות רגש יש פוטנציאל עצום לשיפור חיינו, בצד חסרונות של פגיעה בזכויות הפרט - וחדירה מוגזמת לפרטיות.

לסיכום: טכנולוגיות מתקדמות מאפשרות זיהוי רגשות - באמצעות זיהוי תווי פנים, אפיון גלי קול ומעקב אחרי מדדים גופניים נוספים (כגון: דופק ולחץ דם). טכנולוגיות אלה הינן בעלות פוטנציאל מיטיב משמעותי, אך עלולות גם להיות כרוכות בפגיעה בזכויות הפרט.

ליאור כהן הוא פסיכולוג קליני מומחה; ודוקטורנט העוסק במחקר על רגשות.