טיפול בנזעי חשמל: לא מה שחשבתם

לטיפול בנזעי חשמל (E.C.T. Electro Convulsive Therapy), שמוכר יותר כטיפול בשוק חשמלי, מיוחסת הסטיגמה של טיפול קשה וכואב עבור מטופלים פסיכיאטריים, אשר מבוצע בכפייה. למעשה המציאות שונה בתכלית. אין מדובר בטיפול בכפייה ובמדינת ישראל כל הטיפולים בנזעי חשמל מבוצעים רק לאחר קבלת הסכמה בכתב מהמטופל. בנוסף, הטיפול אינו כרוך בכאבים היות שהוא מבוצע בהרדמה ובניגוד למה שנהוג לחשוב אין הוא מלווה בטלטול של הגוף.

טיפול באמצעות גרייה חשמלית למוח נעשה במטרה לאזן את ההולכה העצבית במוח, במקרים של פעילות עצבית נמוכה הגורמת להפרעות פסיכיאטריות כגון דיכאון קליני ומתבטאת בפגיעה משמעותית בתפקוד ובירידה באיכות החיים.

הטיפול נוסה לראשונה בשנת 1938 על ידי פסיכיאטר איטלקי. התפתחות הטכנולוגיה הרפואית מאז שיפרה מאד את הטיפול, והוא נחשב כבר שנים לטיפול המתאים והיעיל במצבים פסיכיאטריים מסוימים.

רבים סבורים כי טיפול באמצעות נזעי חשמל מתבצע במסגרת של אשפוז במחלקה פסיכיאטרית, אולם רק מיעוט של המטופלים עוברים את הטיפול במהלך אשפוזם. רוב המטופלים בנזעי חשמל מופנים על ידי רופא פסיכיאטר בקהילה ומגיעים אל בית החולים במסגרת טיפול אמבולטורי (ללא אשפוז).

במקרים של חולים במצב של קטטוניה מעוכבת (ראו להלן), ממתינים לזמן בו המטופל יוכל לתת הסכמתו לטיפול ורק אז מבצעים את הטיפול.

מכיוון שהטיפול מבוצע תחת הרדמה כללית, כל חולה המועמד לסדרת טיפולים בנזעי חשמל, הכוללת בדרך כלל 12 טיפולים, עובר בדיקות א.ק.ג, בדיקות דם וצילום חזה.

מכיוון שהטיפול מבוצע בהרדמה, הוא מחייב צום של 6 שעות. אין צורך להפסיק נטילת תרופות, למעט תרופות למניעת פרכוסים כגון טיפול תרופתי לאפילפסיה.

הטיפול קצר מאוד ואורכו כ-3-2 דקות משלב ההרדמה ועד ליקיצה, כאשר הגרייה החשמלית נמשכת בין שניה ל-10 שניות בלבד.

שלבי הטיפול:

1. הרדמה כללית, קצרת מועד.

2. מתן חומר מרפה שרירים, גם הוא קצר פעולה, על מנת למנוע תופעות שריריות של פרכוס.

3. הטיפול ניתן לרוב המטופלים באמצעות כפת המכשיר ברקה הימנית - שהיא האונה הלא דומיננטית באותם מטופלים.

4. גרייה חשמלית למוח באמצעות חיבור לאלקטרודה, כאמור למשך שניה עד 10 שניות. עוצמת הגרייה החשמלית הניתנת בטיפול היא נמוכה, לרוב 40-10 ג'אול, ורק למיעוט מהמטופלים הגירוי החשמלי גבוה מזה לכל היותר 100 ג'אול.

5. פרכוס ראשוני והתאוששות.

כמו בכל טיפול המבוצע בהרדמה, בתום הטיפול נשאר המטופל בהשגחה כאשר הוא מחובר לניטור מלא וכעבור שעתיים משוחרר לביתו.

באילו מיקרים מבצעים טיפול בנזעי חשמל?

שלוש ההתוויות העיקריות לטיפול הן:

1. עבור מטופלים הסובלים מדיכאון עמוק עמיד, כלומר שלא הגיבו לפחות לשתי סדרות מלאות של טיפול תרופתי אנטי דכאוני, כאשר כל סדרת טיפול כוללת תרופה מקבוצת תרופות שונה.

2. מטופלים הסובלים ממצב של קטטוניה, ברצף שבין קטטוניה מעוכבת ( stuporous catatonia), המתבטאת בהיעדר תנועה מוחלט וחוסר תפקוד כאשר החולה אינו פעיל מבחינה מוטורית ותקשורתית ונראה מנותק ועד למצב של קטטוניה רוגשת (catatonic (excitement, המתבטאת בחוסר שקט פסיכומוטורי קיצוני, כולל תנועות ודיבור בלתי פוסקים.

3. אובדנות מתמדת למרות טיפולים ואשפוז.

תודות לבטיחות וליעילות הטיפול בנזעי חשמל ניתן להשתמש בו גם לנשים הרות ( אין כלל סיכון לעובר או להמשך ההריון), לאנשים קשישים עם מחלות רקע רבות, ולמתבגרים הלוקים בדיכאון חמור שלהם טיפול תרופתי לא מסייע כמו במבוגרים.

אצל אנשים הלוקים בדיכאון, מתקיימת פעילות נוירוביולוגית נמוכה של מרכזים במוח, הנמצאים באונה המצחית ובאונה הרקתית. ניתן לראות את חוסר הפעילות באמצעות בדיקות הדמיה. הטיפול בנזעי חשמל גורם להעלאת הפעילות של חומר שגשוגי עצבי (Brain Neurotrophin Factor), שמפריש המוח לאחר הטיפול בכמות גדולה יותר בהשוואה לטיפולים תרופתיים אנטי דיכאוניים או לטיפול פסיכותרפיה קוגניטיבית, לכן מהירות התגובה ויעילות הטיפול גבוהות יותר.

החומר השגשוגי עצבי (BNF) גורם לשגשוג של תאי עצב באונות המצחית והרקתית ובהשפעתו הם שולחים שלוחות לתאי עצב נוספים וכך מתגברת הפעילות העצבית של אונות אלה. העלייה בפעילות העצבית ניתנת למדידה בבדיקות הדמיה, כך שניתן למדוד את יעילות הטיפול. הגברת הפעילות העצבית כוללת גם עלייה בפעילותם של שני מוליכים עצביים במוח (נוירוטרנסמיטורים) חשובים: סרוטונין ונוראדרנלין.

במצב של דיכאון, מתקיים חוסר איזון בהפרשה של שני מוליכים עצביים אלה, הקשורים בין השאר גם לוויסות מצב הרוח, שינה ותיאבון. בעוד שטיפול תרופתי משפיע על איזון חילוף החומרים של סרוטונין בלבד או של שניהם, הטיפול בנזעי חשמל משפיע על שניהם ועל נוירוטרנסמיטורים נוספים, לכן השפעתו מהירה, יעילה וטובה יותר.

יעילות הטיפול בגרייה מגנטית Transcranial magnetic stimulation (TMS), הינה כ-70%, בדומה ליעילות הטיפול בתרופות נוגדות דיכאון. לעומת זאת, כמעט 90% מהמטופלים שלא הגיבו לטיפול תרופתי, הראו שיפור לאחר הטיפול בגרייה חשמלית. לכן במקרה של דיכאון עמיד לתרופות, ההמלצה היא על טיפול בנזעי חשמל כטיפול הטוב והיעיל יותר.

מהם הסיכונים בטיפול בנזעי חשמל?

הסיכון בנזע הוא סיכון בהרדמה הכללית - של ירידת לחץ דם, והפרעות בקצב הלב - ולכן מתבצע ניטור ממושך של המטופלים, והערכה קרדיולוגית במטופלים שעברו אירועים לבביים בעבר.

תופעת הלוואי היחידה לאחר הטיפול מתבטאת בכאב ראש קל, החולף לאחר נטילת משכך כאבים.

בעבר, המכשור לטיפול בגרייה חשמלית שהיה קיים לפני שנים רבות, גרם לתופעת לוואי של אובדן זיכרון זמני. עם השנים הטכנולוגיה השתפרה מאד וכל בתי החולים בישראל מבצעים את הטיפול בנזעי חשמל באמצעות המכשור המתקדם והוא אינו מלווה בתופעת לוואי של איבוד זיכרון זמני. יתרה מכך, כחלק משיפור בדיכאון מתקיים גם שיפור בתפקודים המנהלתיים של הזיכרון, כגון יכולת תכנון של מספר פעולות ברצף.

מהו זמן החלמה?

השפעת הטיפול נמדדת על ידי סממנים אובייקטיביים כגון שיפור באיכות השינה, בתיאבון וביכולת הריכוז. מדדים אלה משתפרים לאחר כ-6-4 טיפולים, כלומר כעבור כשבועיים, בהשוואה להשפעת טיפול תרופתי שנצפית לאחר יותר מ-4 שבועות.

סממנים סובייקטיביים כגון שיפור במצב הרוח, יכולת ההנעה וההנאה, נצפים כעבור כ-6 עד 10 טיפולים.

לאחר סדרת טיפולים באמצעות נזעי חשמל, הכוללת בדרך כלל 12 טיפולים פעמיים בשבוע, חלק מהמטופלים יגיבו לטיפול תרופתי אנטי דכאוני, אשר יינתן לצורך מניעת הישנות הדיכאון העמוק. חלק אחר של המטופלים לא יגיב לטיפול מניעתי-אחזקתי באמצעות תרופות, וכחלופה יקבל טיפול מניעתי-אחזקתי של נזעי חשמל בתדירות נמוכה של אחת לחודש עד אחת לשלושה חודשים.

לסיכום: הטיפול בנזעי חשמל, אשר נמצא בשימוש כ-80 שנה, הינו הטיפול היעיל ביותר לחולים במספר מצבים של הפרעות פסיכיאטריות, בעיקר במקרים של דיכאון שאינו מגיב לטיפול תרופתי. הלוקים בדיכאון קליני עמוק חווים סבל רב ופגיעה בתפקוד. אצל כ-70% מהם יושג שיפור באמצעות טיפול תרופתי ואילו בקרב כ-30% לא יושג שיפור גם לאחר סיום שתי סדרות של טיפול תרופתי.

עבור חולים אלה, הטיפול באמצעות נזעי חשמל מיטיב בתחומים רבים הניתנים למדידה כגון שיפור באיכות השינה, בתיאבון, בזיכרון, במוטיבציה והן בתחושות הסובייקטיביות של המטופל במצב הרוח וביכולת לחוות שוב הנאה בחייו.

ד"ר פנינה דורפמן-אתרוג היא מומחית בפסיכיאטריה, מנהלת מחלקת מיון והיחידה לנזעי חשמל במרכז לבריאות הנפש גהה בפתח תקווה. מדריכה מתמחים בפסיכיאטריה בטיפול בנזעי חשמל.

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת zap doctors.