סקס: התמכרות ממין מיוחד

פעילות מינית מכל סוג שהוא מהווה מקור לנחמה, סיפוק ומרגוע עבור רוב בני האדם הבוגרים. באופן טבעי, קיום יחסי מין, צריכת תכנים מיניים ממלאים את עולמנו מדי פעם ואנו משקיעים לא מעט אנרגיה בהשגה ומימוש של הפעילות המינית, הגורמת לנו סיפוק.

בעוד שברוב המקרים, אוננות, צריכת פורנו, וקיום יחסי מין - מהווים פעילות נורמטיבית, מקובלת ובריאה, במקרים בהם העיסוקים הללו נובעים הם יתר על המידה הם מסמנים התמכרות למין.

מקרים אלה מחייבים אבחון וטיפול - מאחר שהתמכרות למין, בדומה לכל התמכרות (התמכרות להימורים, התמכרות לאלכוהול, התמכרות לסמים) גובה מחירים כבדים מהמכור ומסביבתו הקרובה. אך בניגוד להתמכרויות אחרות אין כאן מחיר כלכלי, אלא בעיקר מחיר נפשי.

איזה סימנים יכולים להעיד על התמכרות למין?

יש כמה מאפיינים שעשויים להעיד, או לפחות לעורר חשד, כי העיסוק של האדם במין נובע מהתמכרות; העיסוק במין משתלט על חיי האדם, הוא לא מגלה עניין במערכת היחסים אם הוא נמצא בתוכה או מתקשה לקיים קשר. תחושה נפשית של דיכאון לאחר השגה של הסיפוק המיני, גועל מעצמו מה הוא עושה על מנת לממש את ההתמכרות.

במקרים אלה, אין אפשרות להגדיר את העיסוק של האדם במין - כפעילות טבעית ובריאה. זיהוי סימנים אלה מחייב פנייה לטיפול והענקת עזרה למכור - בין אם הוא מזהה את קיום הסימנים; ובין אם אנשים בסביבתו הקרובה מסיקים כי אולי מדובר בבעיה.

סימנים אלה כוללים:

אובססיביות: מי שסובל מהתמכרות למין עוסק באובססיביות בחיפוש אחר הפעילות המינית המענגת. המכור עסוק כל הזמן בתוכן מיני. למשל: מאונן בתדירות גבוהה כמה פעמים ביום, מחפש את הזונה הבאה מתי ילך אליה. לא מצליח להתרכז בשום דבר אחר. כאשר התדירות והתכיפות של החיפוש אחר הפעילות המינית וקיומה מוגזמות - בהחלט יש מקום לבדוק האם מדובר בהתמכרות למין.

פגיעה במכור ו/או בסביבתו: רבים מהמכורים למין מתקשים לווסת את הצורך שלהם בפעילות המינית - והוא משתלט לאט לאט על חייהם ומפריע להם לתפקד במישור החברתי, האישי, הזוגי והתעסוקתי. המכורים למין אינם מעוניינים לפתח קשר זוגי - ואם הם מצויים בזוגיות, הם לרוב יהרסו אותה ויברחו ממנה. ההתמכרות משבשת את חייו של המכור ופוגעת בתפקודו; וכן מסבה אי נוחות לסובביו.

היעדר סיפוק מיני "אמיתי" ומאוזן עד לדיכאון: המכורים למין מתמכרים לחוויה מינית יוצאת דופן - ומאבדים עניין במין שגרתי ו"קונבנציונלי". כלומר: רק מין סוטה, שונה או יוצא דופן מעורר ומרגש אותם. עם הזמן, סף הגירוי עולה - והחוויה המינית מוצאת מהקשרה. המכורים למין פחות עסוקים בחוויה המינית עצמה - ויותר מתמקדים בדרכים להשגת הסיפוק. כאשר מושג אותו סיפוק, הוא נחווה כאקסטזה. הסיפוק עשוי לקבל ממדים מוגזמים ועוצמות בלתי מידתיות. כך, למשל: מי שמכור לשירותי מין מזונות חווה ריגוש עז, במסגרת קיום "המצוד" אחר הזונה המתאימה - וחלק זה הופך להיות הריגוש האמיתי עבורו. יחד עם זאת אחרי הריגוש הגבוהה וקבלת הסיפוק לרוב יגיע גם הדיכאון והגועל העצמי שלרוב ידחק לפינה.

ככל שזה יקרה הרבה יותר פעמים מצבו הנפשי של המכור לא יהיה טוב, יתכן כי יכנס לדיכאון ועל מנת לא לחוש את תחושת הדיכאון יהיה חיפוש שוב אחרי הריגוש והסיפוק המיני וכאן מתחילה ההתמכרות. הפחד לחוות את תחושת הדיכאון והפחתת הדיכאון ע"י צריכת שרותי מין, אוננות מוגברת, צפייה אין סופית בפורנו.

וכמובן תתפתח תלות. פיתוח תלות: מכור למין מפתח תלות הולכת וגוברת בפעילות המינית. באופן הדרגתי, הוא מרגיש שהוא "לא יכול בלי זה" - ובדיוק כמו מכור לסמים, הוא חייב את ה"מנה".

כיצד יש לפעול כשמתעורר החשד לקיומה של התמכרות למין?

התמכרות למין מחייבת אבחון וטיפול. במקרה שמתעורר חשד לקיומה, יש לפנות למומחים מתחום בריאות הנפש - מומחים בתחום גמילה מהתמכרות למין בהחלט אפשרית, על ידי טיפול מתאים - אולם נדרש שיתוף פעולה של המטופל, שחייב להכיר בהתמכרותו; ולהבין את מלוא המשמעויות שלה. הדרך לגמילה ממין רצופה לא מעט אתגרים.

מהם המכשולים העיקריים בתהליך גמילתו של מכור למין?

ראשית, זמינות גבוהה של תוכן ושירותי מין: בעידן המודרני, עולמות התוכן המיני זמינים מאוד. ישנה הצפה של תכנים מיניים - וכל מי שרוצה להשיג או לעסוק בפעילות מינית יכול לעשות זאת בקלות. עובדה זו מקשה מאד על הגמילה - הריגוש זמין כל הזמן, מונח בהישג יד - ולכן קשה יותר להתאפק. הפעילות המינית הולכת עם האדם לכל מקום (למשל: פורנו בסלולרי), איננה נעשית במחשכים ואיננה דורשת מאמץ עילאי. ניתן להגשים כמעט כל סטייה, בכל רגע נתון.

שנית, הכחשה: תפוצתם וזמינותם הגבוהה של שירותי מין ותכנים מיניים גם מחבלת בהליך ההכרה של המכור בהתמכרותו. כמעט כל מכור עובר תהליך של הכחשה: הוא בטוח שהוא יכול לשלוט בהתנהלות שלו ומתכחש לקיומה של התלות שפיתח, במושא ההתמכרות. פעמים רבות, מכורים למין מרגישים שהם נורמליים משום ש"כולם עושים את זה". ישנם מכורים שבשלב מסוים מתפכחים: הם מנסים להימנע מהמעשה, נכנעים לדחף - ולאחר הסיפוק הגדול, הם מרגישים נפילה דרסטית וחווים דיכאון וכעס עצמי, תחושות שמחמירות את ההתמכרות.

שלישית, המורכבות של הבעיה: התמכרות למין קשורה למנגנונים פסיכולוגיים עמוקים - ומהווה סוגיה מורכבת ורבת פנים, אשר מצריכה התייחסות ובחינה מקצועיים. חשוב להבין כי הסיפוק שחווה מכור בעת אקט מיני איננו סיפוק מיני שגרתי וטבעי, אלא מדובר בסיפוק של צורך שונה לגמרי, שמקבל ביטוי בתחום המיני. נפשם של המכורים בוחרת באפיק המיני - כאפיק התמודדות עם קונפליקטים בלתי פתורים ובלתי מודעים, המצויים בעולמם הפנימי ומניעים אותם.

התמכרות למין, בדומה לכל התמכרות - איננה מתפתחת "סתם", אלא יש לה רקע נפשי שחשוב להבין אותו. לרוב, ההתמכרות מהווה ביטוי למצוקה נפשית המחייבת טיפול - והיא גם ניתנת לטיפול, באופן שיוביל לגמילה ולשחרור מההתמכרות. אדם מפתח נטייה להתמכרות בשל גורמים מסוימים - ובוחר דווקא בנתיב המיני, בגלל נסיבות כלשהן. יש לבודד, לסמן ולהבין - את הגורמים והנסיבות הללו. אצל אחדים מהמכורים, מדובר במנגנון שמרגיע חרדה - ואז הפחתת החרדה באמצעים תרופתיים עשויה לסייע בגמילה. אצל מכורים אחרים, מדובר בסוגיה של שליטה. כך, למשל: המכורים לשירותי זנות מחפשים את יחסי הכוח והשליטה המובנים במערכת יחסים זו. במקרה זה, מקור החיפוש יכול להיות קונפליקט לא פתור עם אמא שתלטנית ומסרסת - שמעורר צורך לפיצוי עצמי ולהקטנת דמויות נשיות ו/או צורך לשליטה.

מהו הטיפול בהתמכרות למין?

הטיפול משלב טיפול פסיכולוגי דינמי עם טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) - ומטרתו לזהות את הבסיס עליו מושתת ההתמכרות, לסמן את הצורך שמספקת הפעילות המינית, לפתור את הקונפליקט המניע לפעולה האובססיבית והבלתי נשלטת - ולהעניק למטופל כלים מעשיים, שיאפשרו לו לפעול בדרך אחרת.

לסיכום: טיפול לגמילה ממין מאפשר גמילה הדרגתית מדפוסי ההתנהגות והפעולה ההרסניים; לרוב, מדובר בטיפול קצר, ממוקד ויעיל ביותר: אחוזי ההצלחה של הטיפול בהתמכרות למין גבוהים מאד.

חמדה גיורא היא מטפלת מינית ומטפלת זוגית מוסמכת.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום התמכרות למין.