הפרעת אישיות נרקיסיסטית: מדריך

המונח הפסיכיאטרי "נרקיסיזם" מבוסס על דמות מהמיתולוגיה היוונית, נרקיסוס - צעיר יהיר, שהאלה נמסיס הענישה אותו על יהירותו וגרמה לו להתאהב בעצמו, לאחר שהתבונן בבבואתו, שנשקפה אליו במי האגם.

מהי הפרעת אישיות נרקיסיסטית (נרקיסיזם)?

הפרעת אישיות נרקיסיסטית (נרקיסיזם) שייכת לקבוצה של הפרעות אישיות המתוארות במדריך ה-DSM של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי.

הנרקיסיסט הינו אדם בעל אישיות המאופיינת בדימוי עצמי מעוות ושברירי, בהערצה ואהבה עצמית (באופן מוגזם) ורצון להיות תמיד הבולט והמוצלח ביותר. פעמים רבות, אדם הסובל מנרקיסיזם חש תחושת עליונות כלפי אחרים - ואף מתייחס אליהם כמקור לצורך סיפוק צרכיו, ללא התחשבות בצרכים שלהם ואיננו מגלה אמפתיה כלפי הזולת. לנרקיסיסט חשוב מאד להרגיש מוערך, נערץ ולקבל כבוד מהסובבים אותו.

כיצד מתפתחת הפרעת אישיות נרקיסיסטית?

בשנים הראשונות לחיים, אחד השלבים החיוניים בהתפתחות הפסיכולוגית של הפעוט - כרוך בכך שהפעוט ירגיש מיוחד. במשפחות אוהבות, ההורים מרעיפים על הילד מחמאות ומתגאים בו. הילד חש מיוחד ונערץ וכי הוא מרכז העולם; הוא רואה בהוריו אנשים מיוחדים -ונוצרת אידיאליזציה של דמות ההורים.

מבחינת שלבי ההתפתחות הפסיכולוגית, לקראת גיל 3-4, רוב הילדים מתחילים להפנים שלא הכל סובב סביבם. הילד מבין כי יש גבולות, שהוא לא כל יכול וכי גם הוריו אינם כל יכולים.

יש שתי סיבות עיקריות לכך שילד ימשיך להרגיש שהכל סובב סביבו - וכתוצאה מכך, הוא יחוש אכזבה ועלבון, אם לא יקבל את תשומת הלב של הוריו או של הסביבה:

1. הזנחה של הצרכים הרגשיים של הילדים: אם הילד לא קיבל מספיק תשומת לב והוריו לא התייחסו אליו כאל הילד המיוחד שלהם.

2. המקרה ההפוך - כאשר הורים מרעיפים על הילד שבחים ומחמאות באופן מוגזם; וכך, הוא לומד שהוא טוב מאחרים.

האם ניתן לזהות קווים של אישיות נרקיסיסטית כבר בילדות המוקדמת?

רשמית, באופן כללי, מגדירים הפרעות אישיות מגיל 18. עם זאת, מבחינה פסיכואנליטית, ניתן לזהות קווי אישיות נרקיסיסטיים כבר מגיל 5-6. בשלב זה, הילד צריך כבר להפנים שהוא איננו מרכז העולם - ולמרות זאת הוא ממשיך להרגיש ולהתנהג כך.

מהם ההבדלים בין סוגי הנרקיסיזם השונים - ממאיר, פגיע ושניוני?

ישנם שלושה טיפוסים של אנשים הסובלים מקווי אישיות נרקיסיסטית.

נרקיסיזם ממאיר: נובע מחוסר הערכה בילדות המוקדמת. ילד אשר לא קיבל מספיק הערכה מהוריו ולא חש מיוחד, ימלא את החסך הרגשי בתחושת גדלות - ואת מה שלא קיבל מהוריו, הוא ידרוש מהסביבה.

בצד השני, ילד אשר קיבל תחושת הערכה באופן מוגזם ופונק ללא גבולות - חש שהכל מגיע לו; וכתוצאה מכך יפתח אישיות נרקיסיסטית. ילד כזה יגדל להיות מבוגר שחש תחושת עליונות כלפי הסובבים ויתייחס אליהם כאמצעי לסיפוק רצונותיו.

נרקיסיזם משני: כאשר הילד מונע מרגשות נחיתות ומחוסר ביטחון עצמי - וההתנהגות הנרקיסיסטית מהווה פיצוי לרגשות הנחיתות. באמצעות התנהגותו הילד (ולימים: המבוגר) -משלה את עצמו שהוא כל יכול.

נרקיסיזם פגיע: ילדים אשר מרגישים שהם הכי חשובים בעולם - ואם הסביבה (ילדים אחרים, צוות חינוכי וכו') לא תתייחס אליהם בהתאם, הם יגיבו בעלבון, כעס והתפרצויות זעם.

עד כמה נפוצה הפרעת אישיות נרקיסיסטית?

הפרעת אישיות נרקיסיסטית אמנם נכללת במדריך לאבחון הפרעות נפשיות של איגוד הפסיכיאטריה האמריקאי, אולם ההגדרה היא יותר פסיכואנליטית ולכם קשה לאמוד את שכיחות ההפרעה.

עם זאת, ידוע כי ההפרעה שכיחה יותר בחברה המערבית; ובכלל זאת, גם בישראל. הסיבה לכך היא שבחברה המודרנית - מגיל ילדות מעודדים את תחושות ההעצמה והייחודיות של הילד. כאשר הילד חווה כישלון או חש שלא מתייחסים אליו כמצטיין - הוא יחווה עלבון צורב. בתרבות המערבית, "בינוני" - נחשב כישלון. כך, הכמיהה להיות תמיד הבולט, המיוחד והמצטיין - עלולה לתרום להתפתחות קווי אישיות נרקיסיסטיים.

לעומת זאת, במדינות בהן מגדלים ילדים בתרבות שפחות מדגישה ייחודיות ובולטות (כגון: בחברה ההודית) - שכיחות ההפרעה נמוכה יותר.

מהו הקשר בין הפרעת אישיות נרקיסיסטית לבין דיכאון?

כאשר אדם הסובל מהפרעת אישיות נרקיסיסטית חש כי הוא איננו זוכה להערכה ולכבוד מספקים, על פי אמות המידה המוגזמות שלו, או כאשר הוא איננו מצליח להתבלט, כפי שרצה, לזכות בתפקיד יוקרתי או להוביל בלימודים - הוא עלול לשקוע בדיכאון.

הניסיון מלמד כי על רקע של אישיות נרקיסיסטית - יש לא מעט אנשים המפתחים דיכאון ואף מגיעים לניסיונות אובדניים. עבור הנרקיסיסט, כישלון פעוט (כגון: להיכשל במבחן או לא לקבל תפקיד שחשק בו) - יכול להיות קשה מנשוא, ברמה כזו שאף עלולה לגרום למעשה אובדני.

מהם הסימפטומים האופייניים לאדם הסובל מהפרעת אישיות נרקיסיסטית?

דרישה לכבוד.

הרגשה ואמונה כי הוא מיוחד במינו ונעלה מאחרים.

ניסיון לבלוט מעל כולם.

חוסר אמפתיה לצרכים של אחרים והתרכזות רק במילוי רצונותיו, גם תוך ניצול אחרים.

חיפוש תשומת לב והערצה מתמדת.

שחצנות.

נעלב בקלות, כאשר חש שאיננו מקבל תשומת לב או התייחסות מיוחדת.

כעס והתקפי זעם בשל תחושת עלבון - "זעם נרקיסיסטי".

חוסר ביטחון עצמי - והסוואתו על ידי משיכת תשומת לב.

קשיים ביצירת קשרים בינאישיים וקשרים זוגיים.

דיכאון מכל כישלון - ובכל פעם שחש שאיננו מקבל את הכבוד הראוי לו.

ניסיונות אובדניים.

כיצד ניתן לטפל בהפרעת אישיות נרקיסיסטית?

עיקר הטיפול בהפרעת אישיות נרקיסיסטית נעשה בעזרת פסיכותרפיה. אם נלווה להפרעה גם דיכאון, יינתן בנוסף גם טיפול תרופתי (תרופות אנטי דיכאוניות).

הטיפול הפסיכולוגי המקובל מבוסס על שיטת פסיכולוגיית העצמי (Self Psychology), אשר פיתח הפסיכואנליטיקאי היינץ קוהוט (Heinz Kohut).

התיאוריה של קוהוט מבוססת על כך שהילד מפנים בהדרגה שכדי להרגיש מוערך - הוא לא חייב להיות כל הזמן במרכז. בנוסף, ילד צריך ללמוד לחוש אמפתיה לצרכים של אחרים.

הטיפול מושתת על כך שבאינטראקציה בין המטפל למטופל, בכל פעם שהמטופל מראה כי הוא נעלב - בגלל שהוא סבור שהמטפל לא נתן לו מספיק כבוד, המטפל ישקף לו זאת, עד שהוא יפנים כיצד הוא (המטופל) מכשיל את עצמו; וכך, ילמד לחוש אמפתיה כלפי אחרים -דרך גילוי אמפתיה למטפל.

לסיכום: הפרעת אישיות נרקיסיסטית קשורה במידת ההערכה שחווה הילד מהוריו וגם תלוית תרבות - ונפוצה יותר בחברה המערבית, המקדשת את הצורך בייחודיות, בתחרותיות ובהצטיינות. הרצון להיות תמיד מוערך, מצטיין ובולט מעל כולם - מקשה מאד על הנרקיסיסט. בכל פעם שהוא חש שלא קיבל את תשומת הלב הראויה, הוא חווה עלבון וכישלון - ולכן נוטה לפתח דיכאון. טיפול פסיכואנליטי, בשיטת פסיכולוגיית העצמי, מסייע בכך שהוא מקנה למטופל יכולת להערכה עצמית ולחוש אמפתיה כלפי הזולת.

פרופ' אלן אפטר הוא מומחה בפסיכיאטריה של הילד. מנהל מרכז פיינברג לחקר הילד וראש המחלקה לרפואה פסיכולוגית, במרכז שניידר לרפואת ילדים בפתח תקווה. חבר הסגל האקדמי, במרכז הבינתחומי בהרצליה ובמרכז האקדמי רופין.

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת zap doctors.