הפרעה דלוזיונאלית: לחיות בסרט

הפרעה דלוזיונאלית (Disorder Delusional) משתייכת לקבוצת ההפרעות פסיכוטיות, אומנם שונה במהלכה ממחלת נפש כמו סכיזופרניה או הפרעה סכיזואפקטיבית.

המכנה המשותף היחיד בין הפרעה דלוזיונאלית לבין סכיזופרניה - הינו מחשבות השווא (דלוזיות). עם זאת, בניגוד לחולים בסכיזופרניה - הסובלים גם ממחשבות שווא בלתי מציאותיות וביזאריות (כגון כוחות על) - אצל אדם הסובל מהפרעה דלוזיונאלית, מחשבות השווא אמנם אינן אמיתיות בחייו; ובכל זאת: מדובר בסיטואציות שבהחלט יכולות להתרחש במציאות.

לכן, ברוב המקרים, יאמינו לו חבריו במקום העבודה ואפילו בני משפחתו; זאת, בעיקר, מפני שהוא משוכנע כי כך הם פני הדברים במציאות; ומאחר שהמחשבות מאורגנות ונראות הגיוניות. ברוב המקרים לא ניכרת התנהגות יוצאת דופן. קשה להבחין שהמחשבות המתרוצצות במוחו הן פרי דמיונו. אלה מחשבות הנחשבות לאגו סינטוניות (משמע: מחשבות שהוא באמת מאמין בקיומן - והן מהוות חלק מחייו).

הבדל נוסף, ביחס לחולים בסכיזופרניה - מתבטא בכך שחולים בסכיזופרניה חווים גם הפרעה קשה בתפקוד ובקשרים הבינאישיים; ואילו אדם המוגדר כסובל מהפרעה דלוזיונאלית, יכול לנהל חיי משפחה וחברה מלאים, לעבוד ולתפקד כרגיל.

מהם הגורמים להפרעה דלוזיונאלית?

ההערכה היא כי מדובר בשילוב של גורמים גנטיים וגורמים סביבתיים וכן חסכים רגשיים ואפיונים אישיותיים.

הפרעה דלוזיונאלית איננה מוגדרת כמחלת נפש או כהפרעת אישיות. היא יכולה להופיע כאפיזודה חולפת במהלך חייו של מישהו, בדרך כלל לאחר אירוע מכונן בחייו, אך יכולה להיות גם כרונית. הפרעה דלוזיונאלית יכולה להתפתח כהפרעה בודדת או נלווית לדיכאון או כחלק מסכיזופרניה.

כאשר הפרעה דלוזיונאלית מופיעה כהפרעה בודדת, שלא כחלק ממחלת הסכיזופרניה, היא נדירה יחסית.

בניגוד להפרעות אישיות ולמחלות נפש כגון סכיזופרניה, אשר בדרך כלל פורצות בגיל ההתבגרות או בתחילת שנות העשרים, הפרעה דלוזיונאלית מתחילה ברוב המקרים סביב גיל 30. כמו כן, בדרך כלל, קיים אירוע או מצב סביבתי - שינבא כי אדם מסוים יפתח הפרעה דלוזיונאלית; זאת, בהשוואה למחלת סכיזופרניה - שבדרך כלל קיימים שלבים למחלה כגון: פרודרומה (תקופת הסתגרות, בדידות וכדומה, פאזה של מחלה חריפה עם מצב פסיכוטי פעיל פוגע בבוחן מציאות ושיפוט, ושלב לאחר אפיזודה פסיכוטית חריפה). כל השלבים של מחלת נפש נלווים בפגיעה משמעותית בתפקוד.

מהם הסוגים של הפרעות דלוזיונאליות?

1. מחשבות קנאה (Jealous) - לדוגמא: האדם מאמין שבן/בת הזוג או הפרטנר איננו נאמן.

2. מחשבות רדיפה (Persecutory) - כגון: האדם מאמין כי כולם בעבודה מדברים עליו או אדם המאמין כי הוא נמצא במעקב או שהוא יעד לפגיעה - ואיננו מטופל כראוי על ידי הרשויות, או שאפילו איננו יכול לפנות לרשויות, מכיוון שהוא במעקב על ידי גורמים מכוחות הביטחון. הפרעה זו שכיחה יותר בקרב גברים.

3. ארוטומניה (Erotomanic) - הסובל מהפרעה זו מאמין כי אדם אחר, בדרך כלל בעל עמדה בכירה או אדם מפורסם, מאוהב בו או בה. סוג זה של הפרעה דלוזיונאלית שכיח יותר בקרב נשים (בדרך כלל, אלה נשים שחיות לבדן - וחשות לא נחשקות או שאינן נחשבות לבעלות מראה אטרקטיבי). ההפרעה יכולה להתבטא, בנוסף למחשבות שווא, גם בכתיבת הודעות ומכתבים - ובכך שהאדם מספר לסובבים כי מתקיים ביניהם קשר רומנטי, כאשר בפועל זו רק פנטזיה שממלאת את הצורך הרגשי. אם ההפרעה מתבטאת גם בהטרדה של אותה דמות, הפנטזיה כבר הופכת לחלק מהמציאות.

4. מחשבות סומטיות (Somatic) - האדם מאמין כי הוא סובל מפגם פיזי, מבעיה רפואית או מעיוות של איבר/ים בגופו. שכיח מאד כי בעקבות הפרעה זו, תהיה פנייה לרופאי עור ולרופאים פלסטיים, על מנת לעבור טיפולים או ניתוחים (מיותרים ברוב המקרים).

5. מחשבות גדלות (Grandiose), מגלומניה - האדם משוכנע שהוא מיוחד, חשוב או בעל ידע, יכולות וכישורים שאין לו; אבל הם כן יכולים להיות מציאותיים אצל אנשים אחרים. חייו יתנהלו כרגיל, למעט בכל הקשור לתוכן מחשבות השווא - ולא תמיד הסובבים יגלו שמדובר בפנטזיות.

6. Mixed - שילוב של מחשבות שווא מכמה טיפוסים.

מהם הסימפטומים של הפרעה דלוזיונאלית?

הסימפטומים תלויים בתוכן המחשבות. לדוגמא: אדם החושד כי בן/בת זוגו בוגדים בו, יגלה קנאה אובססיבית וחשדנות רק כלפי בן/בת הזוג. אדם החושד כי מישהו רודף אחריו, יהיה תמיד דרוך ויגלה חשדנות.

כיצד ניתן לאבחן הפרעה דלוזיונאלית?

ניתן להגדיר אדם כסובל מהפרעה דלוזיונאלית, כאשר מחשבות השווא נמשכות לפחות חודש אחד; והן נחשבות למחשבות שאין להן אחיזה במציאות.

עם זאת, קשה מאד לאבחן אדם הסובל מהפרעה דלוזיונאלית. ראשית: מכיוון שהוא לא יגיע ברוב המקרים לטיפול מיוזמתו, שכן הוא באמת מאמין שהמחשבות מציאותיות. שנית: מכיוון שמחשבות השווא והפנטזיות שבראשו קשורים במצבים שיכולים להתרחש במציאות - בגידות, מעקבים, נטייה למחלות ולבעיות רפואיות, הישגים בלימודים או בעבודה וכו'. משמע: קשה לסביבה לדעת שזו לא אמת. סיבה שלישית לקושי באבחון: לא מתקיימת פגיעה בתפקוד, מלבד הנושא שקשור למחשבות השווא.

כאשר אנשים אלה מגיעים לאבחון, בוחן המציאות יהיה תקין לגמרי, מלבד בוחן מציאות מעוות - בנושא מחשבות שווא.

באיזה מקרים אדם הסובל מהפרעה דלוזיונאלית יגיע לטיפול?

כאמור, ברוב המקרים, כאשר הפרעה דלוזיונאלית עומדת בפני עצמה - האדם לא יגיע לטיפול.

המקרים בהם אנשים מגיעים לטיפול הם כאשר האדם עצמו חש שהוא כבר מאבד פרופורציות; והמחשבות, למרות שהוא מאמין בהן - משתלטות על חייו וגוזלות ממנו התעסקות מרובה; או שבן/בת הזוג כבר מרימים ידיים.

לדוגמא: אישה הסובלת ממחשבות שווא של קנאה במשך שנים כלפי בן זוגה - ובשל החשדות כי הוא בוגד בה, בודקת הודעות בטלפון הנייד שלו, מריחה את בגדיו וכו'.
דוגמה נוספת: אדם אשר במשך שנים קינא לאשתו והיא הבליגה; אולם ברגע שהביע קנאה תוך כדי התפרצות זעם מול בני משפחה אחרים, היא דרשה שייגש לטיפול.

מהו הטיפול בהפרעה דלוזיונאלית?

כאשר מגיעים לטיפול, יינתן טיפול תרופתי אנטי פסיכוטי - על מנת להרגיע את המחשבות. חשוב לציין כי כ-30% אינם מגיבים לטיפול. לאחר שמושג שיפור, אפשרי לשלב גם טיפולי פסיכותרפיה - או באמצעות שיחות או בשיטה הקוגניטיבית התנהגותית (CBT).

לסיכום: הסובלים מהפרעה דלוזיונאלית מאמינים באמת במחשבות הקשורות לתחום מסוים - ולכן, ברוב המקרים יהיה קשה להבחין כי מוחם קודח בשל מחשבות לא רציונליות.
המחשבות אינן רציונליות עבורם, אולם אלה סיטואציות בעלות פוטנציאל מציאותי - ולכן הם יכולים לחיות במשך שנים, מבלי שהסביבה תגלה כי מדובר בפנטזיה. לכן, ברוב המקרים הסובלים מההפרעה כלל לא יגיעו לטיפול. בדרך כלל, המעטים שיגיעו לטיפול יעשו זאת לאחר אולטימטום של המשפחה (בדרך כלל בן/בת זוג) או כאשר ההפרעה נלווית לדיכאון.

ד"ר סבטלנה גרישין היא מומחית בפסיכיאטריה, רופאה פסיכיאטרית בקופת חולים "לאומית" ובמסגרת מרפאה פרטית.

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת zap doctors.