פגיעה בשלפוחית השתן: דמיון מודרך

"גוף נפש" כמושג אחד, מקשה אחת - הוא מושג אשר מכיר בקשר הגומלין ההדוק הקיים בין הגוף הפיסי לבין העולם הפנימי, של הרגשות והמחשבות. הגוף והנפש כרוכים זה בזה ואינם ניתנים להפרדה - ומכאן התפתחה ההבנה כי לעיתים, על מנת לטפל בנפש, כדאי ורצוי להפעיל את הגוף: "פסיכותרפיה גופנית".

האם כמו שהגוף משפיע לטובה על הנפש, קיים גם תהליך הפוך: השפעת הנפש על הגוף?

בתחום הספורטיבי והרפואי, התחדדה בשנים האחרונות ההבנה כי לא מדובר בתהליך חד כיווני - גוף מטפל בנפש; אלא קיימים גם מצבים "הפוכים", בהם הנפש או המוח או הפן המנטלי יכולים "לטפל בגוף". זאת, כשיקוף של התקדמות חקר המוח במאה ה-20 ובפרט התגלית כי המוח האנושי מגיב בצורה זהה לפעילות שאנו מבצעים בפועל; ולפעולה זהה אותה אנו מבצעים - אך ורק בדמיון.

כיצד מתרחש דמיון מודרך בהקשר של פעילות גופנית?

תגלית זו אפשרה פיתוח שיטות טיפול פסיכולוגיות, המשתמשות בדמיון - על מנת להשפיע על מצב נפשי; וכן לתרגל את שליטת המוח על תפקודים גופניים.

בענפי ספורט שונים, השימוש בדמיון מודרך שכיח במיוחד. כך, למשל, בהתעמלות מכשירים: כיום, מרבית המתעמלות - כהכנה לעליה למכשיר - עומדות לפני המכשיר ומדמיינות ברוחן את כלל התרגיל, טרם ביצועו. שחקני כדורסל רבים מבצעים תנועות של "קליעה", בשעה שהם עומדים על קו העונשין. שימוש בדמיון מודרך או הדמיה חזותית - מאפשר "תרגול" של המוח, לביצוע המטלה המיועדת; ובנוסף, מעלה את יכולת הריכוז ותחושת השליטה.

האם הצטבר ניסיון בעבודה בדמיון מודרך עם חולים בבתי חולים? מה היו התוצאות?

כבר בשנת 2010 הוחל בטיפול בדמיון מודרך, בחולי פרקינסון בביה"ח רמב"ם בחיפה. בעקבות סדנאות שהועברו בנושא פרקינסון ודמיון מודרך, דווח שיפור ניכר - לא רק ברמת הרווחה הנפשית של החולים, אלא גם ברמת התפקוד הפיסי, עד כדי הפחתה ברעידות והגברת יכולת השליטה התנועתית.

פיזיותרפיסטים שונים משתמשים בדמיון מודרך דרך קבע, בעת שיקום פציעות. כך, למשל: מאחר שלא ניתן להשתמש במשקולות, פיזיותרפיסטים מבקשים ממטופלים לדמיין הרמת רמות משקל שונות - ובכך להעצים את התנועה השרירית.

מתרגלי יוגה ופילאטיס מכירים את המושג "נשימה לכאב" או "נשימה לכיוון איבר מסוים", מאחר ששימוש בנשימה וחיבור בין נשימה לתנועה עומדים בבסיס התרגול. מכאן עולה כי במצבים רפואיים פיזיולוגיים, בהם נוצרת מגבלה תנועתית, או שיש צורך בשיקום תפקודי - ניתן להשתמש בדמיון מודרך ונשימה, לצורך האצת תהליך החזרת השליטה.

כיצד דמיון מודרך יכול לסייע לגברים המתמודדים עם פגיעה בשלפוחית השתן או הערמונית - פגיעה העלולה לגרור גם קושי בתפקוד המיני?

אכן, אחד המצבים בהם החזרת השליטה הגופנית קריטית - להחלמה נפשית ופיסית - הוא מצב בו אובדת השליטה בשלפוחית השתן, בעקבות פגיעה באגן, פגיעה בשלפוחית עצמה או ניתוחים בבלוטת הערמונית, אשר הפכו שכיחים בקרב גברים מבוגרים.

החשש המרכזי בקרב גברים המועמדים לניתוחים מעין אלה - הוא חשש מאיבוד שליטה במתן השתן וירידה ברמת התפקוד המיני. חששות אלה עלולים להפוך לחרדות - ולהקשות עד מאוד על ההחלמה.

שימוש בטכניקות של דמיון מודרך נמצאו אפקטיביות גם במצבים רפואיים אלה. תרגול דמיון מודרך מקצועי, לאורך זמן, מאפשר החזרה של תחושת השליטה - וזאת בעקבות חיזוק השליטה בנשימה, שליטה בשרירי בטן תחתונה ואגן וחיזוק תחושת ההתאפקות.

ההגעה לתחושת שליטה, בתרגול נכון - הינה מהירה; ובכך, מאפשרת חזרה לתפקוד תקין וצמצום הצורך בשימוש באביזרים, כמו פדים או טיטולים, אשר עצם השימוש בהם יוצר תחושת מצוקה רגשית, אצל המחלימים.

לסיכום: חשוב להעלות את רמת המודעות לאפשרות של האצת תהליך ההחלמה, באמצעות טכניקות של דמיון מודרך ותרגול נשימה והרפיה - הן בקרב רופאים והן בקרב מועמדים לניתוחים. זאת, על מנת לצמצם את תקופת ההתלבטות (לעיתים מדובר בתקופה קריטית, בניתוח גידולים ממאירים); ועל מנת לחזק את התחושה האופטימית, החיונית לשם החלמה מהירה.

דגנית גלסמן היא פסיכולוגית חינוכית מומחית ופסיכולוגית ספורט.