הילד עצוב: אולי מדובר בדיכאון?
הורים, שימו לב: אם הילד עצוב במשך שבועיים, זה לא "משבר קטן - וזה חולף". ייתכן מאוד שמדובר בדיכאון של ממש, שחשוב לטפל בו בהקדם
דיכאון איננו מנת חלקם של מבוגרים בלבד, אלא גם של ילדים ובני נוער. למעשה, כ-5% מהילדים והמתבגרים באוכלוסיה הכללית סובלים מדיכאון, בכל נקודת זמן נתונה. על פי הסטטיסטיקה, 2% מהילדים עד גיל 11-12 סובלים מדיכאון; ו-5%-6% אחרי גיל 13. אחרי גיל 13, השכיחות גדולה יותר בקרב בנות.
מהי ההגדרה הרפואית של דיכאון?
דיכאון מוגדר כמחלה כאשר הרגשות השליליים נמשכים ומפריעים ליכולת של הילד או המתבגר לתפקד.
לרוב, בקרב ילדים (בגיל 5-6) מאבחנים דיכאון במקרים שבהם הילד עצוב, כועס או מריר כל יום, כל היום, במשך שבועיים לפחות.
הסימן הראשון לדיכאון בילדים הוא עצבות שנמשכת כל היום. צילום: thinkstock
מהם הגורמים לדיכאון בקרב ילדים?
הגורמים לדיכאון בקרב ילדים עשויים להיות גורמים סביבתיים, פסיכולוגיים או ביולוגיים-גנטיים.
ידוע כי לדיכאון יש קשר גנטי, אבל בדרך כלל דיכאון של ילדים נובע כתוצאה מבעיות במשפחה (למשל: חיים בבית שבו אחד ההורים סובל מדיכאון), בעיות בין ההורים, בעיות בדימוי העצמי, התמודדות עם בריונות במשפחה או בבית הספר (גורם משמעותי ביותר - שלא תמיד ההורים מודעים אליו) ו/או מצפון יתר.
ילדים שנמצאים תחת לחץ, חווים אובדן, סובלים מהפרעות קשב וריכוז, או שיש להם הפרעות חרדה - נמצאים גם בסיכון גבוה יותר לדיכאון.
כיצד בא לידי ביטוי דיכאון ילדים?
התנהגותם של ילדים ובני נוער מדוכאים עשויה להיות שונה מהתנהגותם של מבוגרים מדוכאים. כאמור, הסימן הראשון הוא עצבות - שנמשכת לאורך כל היום, כל יום, למשך שבועיים. בנוסף, יכול הדיכאון לבוא לידי ביטוי גם בחוסר יכולת ליהנות מפעילויות מועדפות בעבר, חוסר תקווה, שעמום מתמיד, אנרגיה נמוכה, בידוד חברתי, הערכה עצמית נמוכה, תחושות אשם, רגישות קיצונית לדחייה או לכישלון, עצבנות מוגברת, כעס או עוינות, קושי בניהול מערכות יחסים, תלונות תדירות על מחלות פיזיות (כגון: כאבי ראש וכאבי בטן), ירידה בלימודים, קשיי ריכוז, שינוי משמעותי בדפוסי האכילה ו/ או בדפוסי השינה, דיבורים על בריחה מהבית או ניסיונות לברוח מהבית בפועל, מחשבות או ביטויים על התאבדות, פגיעה עצמית (בעיקר בנות, הנוטות לחתוך את עצמן), חשיבה מעגלית - "חפירה" (כמו תקליט שבור) בשאלות כמו "למה אף אחד לא אוהב אותי".
ילדים קטנים עלולים לבטא דיכאון גם על ידי התנהגות בעייתית בבית או בבית הספר. בני נוער מדוכאים עלולים לצרוך אלכוהול או סמים אחרים, בניסיון להרגיש טוב יותר.
מתי מומלץ לגשת לייעוץ מקצועי?
כאשר אחד או יותר מהסימנים האלה איננו חולף כעבור שבועיים - יש לגשת לייעוץ מקצועי. ברוב הגדול של המקרים - אם נשאל את הילדים ישירות על עצבות, דימוי עצמי ו/או רצון למות - הם יענו שהם אומללים או עצובים.
כיצד מטפלים בדיכאון ילדים?
דיכאון הוא מחלה אמיתית, הדורשת עזרה מקצועית. לרוב, הטיפול המקיף כולל שילוב מספר גורמים: שינוי הסביבה, טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי. בדרך כלל, האבחון הראשוני יכול להיות אצל פסיכולוג; אבל, מי שעושה לרוב את האבחנה הפורמלית הוא פסיכיאטר.
מה כולל טיפול סביבתי בדיכאון ילדים?
במקרים שבהם הגורם לדיכאון הוא גורם סביבתי (בבית או בבית ספר) - יש לשנות את הסביבה. כיום, ישנה מודעות גדולה יותר לבריונות - הן בריונות מצד אחים גדולים והן בריונות בבית הספר, כך שחשוב מאוד לטפל בגורם הסביבתי.
מהי גישת הטיפול הפסיכולוגי המומלצת והיעילה, לדיכאון ילדים?
קיימים טיפולים פסיכולוגיים יעילים שונים, לטיפול בדיכאון - ובהם טיפול פסיכולוגי "רגיל", טיפול פסיכולוגי דינמי, טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT) ופסיכותרפיה בין-אישית (IPT).
דיכאון ילדים יכול לנבוע כתוצאה מהתמודדות עם בריונות. צילום: thinkstock
מתי כדאי לשקול טיפול תרופתי, לטיפול בדיכאון ילדים?
בחלק מהמקרים, כדאי לשקול זאת. כך, למשל: כאשר הילד איננו מוכן להגיע לטיפול פסיכולוגי, כאשר הטיפול הפסיכולוגי יקר מדי או כאשר לא מוצאים פסיכולוג מתאים (פסיכולוג קליני המתמחה בטיפול בילדים) - משתמשים בתרופות נוגדות דיכאון, שנמצאו כיעילות לטיפול במחלה.
מה עלול לקרות במקרה של אבחנה שגויה: בעיות קשב וריכוז - במקום דיכאון? האם לתרופות לטיפול בבעיות קשב וריכוז יש השפעה הפוכה ושלילית על הדיכאון?
פעמים רבות, ילדים הסובלים מדיכאון מאובחנים בטעות כסובלים מבעיות קשב וריכוז - ומקבלים טיפול תרופתי, שאמנם עוזר לריכוז אך מגביר את הדיכאון. לכן, חשוב להיוועץ עם איש מקצוע שידע לשאול את השאלות הנכונות - ולהעניק את הטיפול המתאים.
לסיכום: הילד עצוב? הורים, שימו לב: ייתכן כי הוא סובל מדיכאון, על רקע הצקות בבית הספר. לעיתים, הדיכאון מתרחש גם על רקע בעיות בבית. ובכל מקרה, חשוב לגשת לבירור מקצועי בהקדם.
פרופ' אלן אפטר הוא פסיכיאטר ילדים, מנהל מרכז פיינברג לחקר הילד בבית החולים "שניידר".
סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת Zap Doctors.