פסיכותרפיה אינטגרטיבית: היתרונות

הפסיכותרפיה האינטגרטיבית היא תחום המפנה את תשומת הלב אל מכלול הגוף-נפש. בתחום זה, נעשה מעקב מתמיד אחר כל מאפייני האורגניזם: התנהגות, מנח, שינויי הבעה, שינויים בנשימה, שינויים בתחושות (חיצוניות על פני העור ופנימיות), שינויים בטונוס השרירים, שינויים בטונים ובמקצבי הקול, אופן השימוש במילים, דימויים, דמיון, רגשות, מחשבות וכוונות. כלומר: כל הקשור לגוף החי - ולתודעה.

מעקב כזה מאפשר למטפל ולמטופל להיות קשובים לגוף ולמתרחש בו, גם כאשר הנושא המדובר קשור לעבר או להתרחשויות מחוץ לחדר ולזמן המפגש. כאשר נוכחים במפגש טיפולי כזה גם בעלי חיים, המעקב נעשה מוחשי יותר ומובן יותר למטופל, מכיוון שהוא נדגם גם על יצור חי נוסף, מחוץ להווית המטופל.

האם פסיכותרפיה אינטגרטיבית מתאימה לבעיות פיזיות או נפשיות?

גישת המוצא בפסיכותרפיה אינטגרטיבית היא כי אין הבחנה מבדלת בין הפיזי לפסיכי. כלומר: בני האדם הם אורגניזם שלם - המורכב מכלל חלקיו. לכן, אם נפגע חלק מסוים - הפגיעה תתבטא באופנים פיזיים ופסיכיים, במידה דומה.

לפיכך, הפסיכותרפיה האינטגרטיבית מתאימה לכל סוג של בעיה - ממתח רגשי ועד מתח פיזי; מתלונה על חוסר שקט - ועד התמודדות עם מחלה חשוכת מרפא וארוכת טווח; מקשיי למידה והסתגלות - ועד התמודדות עם משברי גיל ואובדנים.

כיצד הפסיכותרפיה האינטגרטיבית יכולה לסייע בריפוי מתחים?

פסיכותרפיה אינטגרטיבית מזמינה את הפונה לטיפול להיות נוכח - כאן ועכשיו - בחוויית הגוף המציאותי, שבתוכו כולנו חיים. זוהי הזמנה לחיות את החיים עצמם - ולא את "חיי הסיפור", שאנו מספרים לעצמנו על חיינו. נוכחות בגוף, כאן ועכשיו - מספקת נקודת מבט חדשה, המאפשרת שחרור מכאבי עבר וזיהוי חווייתי.

כיצד מתבצע הטיפול בפועל?

בפסיכותרפיה אינטגרטיבית, מתרחשת הזמנה להאטת קצב, לישיבה שקטה ולהפניית תשומת הלב למתרחש ברגע הזה, בגוף המשותף של המטפל-מטופל.

לעתים קרובות, אנשים אינם יודעים כיצד הם מרגישים, או מה מניע הופעת תגובות התנהגותיות מסוימות. ישיבה שקטה והפניית תשומת לב לנוכחות בגוף - מאפשרת לגלות זאת. השהות ביחד, בהאטה הזו, יוצרת בין המטפל למטופל "שדה משותף" של קשב הדדי ומזין, הכולל לעתים גם מגע מותאם ומווסת.

הטיפול מתרחש באותו מרחב, כאשר המטפל מפנה את כל תשומת ליבו למה שקורה אצל המטופל. על מנת להבין את המטופל, המטפל נעזר בתחושות ובחוויות של עצמו - המהוות רמזים למתרחש אצל המטופל.

נוכחות בעלי חיים ב"שדה המשותף" הזה מסייעת להבנת הסיטואציה, באמצעות תגובה התנהגותית, חסרת משוא פנים, לכל אשר המטופל מביא אל המפגש. בעלי חיים, בהתנהגותם, "מספרים" לנו על נושאים שמעסיקים אותנו - ותגובתם יכולה להוות "מראה" ולספר למטופל משהו על עצמו.

כיצד יש להתכונן לטיפול?

אין צורך להתכונן לטיפול כזה מראש; להיפך: ככל שהתגובות למתרחש במפגש יהיו ספונטניות - כך הן תהיינה אותנטיות יותר ותספרנה משהו אמיתי על מי שאנחנו.

ככל שנפגוש יותר חלקים אמיתיים של עצמנו, כך נוכל ליצור אינטגרציה - אל מי שאנחנו כשלם; להכיר את עצמנו לעומק רב יותר; ולהסכים לשחרר מעצמנו עומסים מיותרים והכבדות, שאנחנו נושאים אתנו - למרות שכבר אין לנו צורך בהם.

מהן התועלות המוכחות הנובעות משימוש בשיטה?

השיטה מוכחת כמרגיעה ויוצרת איזון, מעלה חוסן, משפרת גמישות מחשבתית והתנהגותית, משפרת בטחון עצמי והערכה עצמית, מיטיבה יצירת יחסים בינאישיים ושימורם, מעלה הנאה ויצירתיות, מפחיתה כעסים וחרדות, מלמדת את האדם חמלה כלפי עצמו וכלפי זולתו ומאפשרת התפתחות של הסכמה וקבלה - של כל קשת ההתרחשויות והתמודדות טובה יותר עם מצבי חיים מאתגרים.

אילו בעלי חיים משולבים בטיפול? באילו מקרים?

גישת הטיפול בה אני מאמינה איננה מבחינה בחיבור בין בעל חיים מסוים למקרה טיפולי מסוים. כל בעל חיים הוא עולם ומלואו - ומעורר חלק חבוי בנו. המטפל הנעזר בבעל חיים חייב להתחשב במאפיינים הביולוגיים, החברתיים וההתנהגותיים של בעל החיים - ולספק לו את כל צרכיו, במלואם, לפני שילובו בטיפול. אם לא ניתן לספק צרכים אלה, יש להימנע מלשלב את בעל החיים בטיפול. מתוך כך, בשנים האחרונות אני משלבת בטיפול רק כלבים וחתולים - שיכולים לבחור בכל רגע נתון אם להצטרף למפגש הטיפולי או לעזוב את המפגש.
היעזרות בכל בעל חיים היא בבחינת "עולם ומלואו". דוגמה לכך: לפני מספר שנים, עבדתי עם ילדים במסגרת בית ספרית. נהגתי לאסוף את הילד מכיתתו - וללכת יחד אל חדר הטיפול. באחת הפעמים, הילד ראה בדרך חרק מעוך בחלקו - ועצר לידו.

מרגע זה, כל הפגישה הטיפולית נעזרה בחרק הסובל. עלו שאלות כגון: "איך זה יכול היה לקרות? איך אני מרגיש כשפוגעים בי? האם נשאיר אותו במקום - ואחרים ימשיכו להתעלל בו, או ניקח אותו אתנו? האם ניתן לעזור לו? האם נקבור אותו?" ועוד.

כך, עלו תחושות של מצוקה וחוסר אונים ורגשות של אבלות וחיבור אל כל ה"קטנים" הסובלים מידי "גדולים". המפגש עם החרק היה כל כך משמעותי, שהילד זכר אותו ואת מה שהוא עורר במפגש - עד לסיום השנה והפרידה.

מהי שיטת ה-TRE?

TRE הוא קיצור המלים Tension & Trauma Releasing Exercises, גישה טיפולית שהומצאה על ידי דיוויד ברסלי (Berceli). זוהי טכניקה גופנית פשוטה וטבעית לחלוטין, לשחרור מתח ודחק מהגוף.

מתחים כאלה יכולים להצטבר בנו במגוון מצבים: במהלך נסיבות חיי היומיום; במצבים קשים; במצבי לחץ מידיים או מתמשכים; במהלך חוויות חיים טראומטיות (למשל: אסונות טבע, אלימות חברתית או ביתית, מלחמה - באיום ובפועל).

בעזרת שבעה תרגילים דמויי יוגה, TRE משחרר מתחים עמוקים מהגוף, באמצעות השריית רעד שרירי מווסת ומפוקח בשליטה עצמית. הרעד אינו תולדה של מאמץ חיצוני, הנובע מתרגיל זה או אחר; ב-TRE התרגילים מסייעים ומעודדים את הופעת הרעד הטבעי של הגוף.

התהליך ייחודי בכך שמקור הרעד הזה נוצר עמוק בליבת הגוף - ומתפתח לרעד עדין, המהדהד החוצה - לאורך עמוד השדרה, משחרר מתח מהעצה (sacrum) אל הגולגולת - ויכול להתפשט אל שאר חלקי הגוף, בייחוד החלקים שהמתח נצבר בהם בצורת כאב.

מהם יתרונות שיטת ה-TRE?

יתרונה של השיטה טמון בכך שמהרגע שרוכשים אותה, ניתן לתרגלה גם ללא הנחיית מטפל. אנשים רבים מדווחים על תחושות הקלה ושחרור ממתח, חרדה, לחץ, דחק וטראומה (זכרונות הגוף מתאונות או כל גורם אחר) - שלעתים לא ניתן להגיע אליהם, באמצעות שיטות אחרות, כגון: ספורט, תורות לחימה, פעילות גופנית, יוגה, מדיטציה, טיפול רפואי, טיפול פארא-רפואי או טיפול פסיכולוגי.

בנוסף, אנשים מדווחים על הפחתת כעס ותגובתיות יתר, הפחתת דאגה - כשמלווים קרוב הסובל ממחלה כרונית (או סובלים ממחלה כרונית), שיפור באיכות השינה - שנעשית יעילה ואיכותית יותר, שיפור באיכות רקמות השריר (כגון: הפחתת מתח שרירים וכאבי גב), הגדלת גמישות השרירים והעור, שיפור במיקוד, בארגון הכללי - וביכולת להתרכז, ללמוד, לזכור מידע, לקבל ולקדם קבלת החלטות, שיפור ביכולת לקיים ולבסס תקשורת ויחסים בין אישיים עם עמיתים לעבודה ועם בני משפחה, שיפור באיכות החיים הכללית; וכן העלאת אנרגיה ותחושת אופטימיות וחוסן.

כיצד מתבצע הטיפול בשיטת TRE?

הטיפול בשיטת TRE הוא בעיקר פיזי-תנועתי. המפגש בנוי מחמישה שלבים עיקריים:

1. הסבר מהי שיטת TRE - ומתן מקום לשאלות מפחיתות מתח.

2. תרגול שבעת התרגילים בהנחייה מדויקת.

3. שכיבה על מזרן (או ישיבה, אם אי אפשר לשכב) ומתן רשות (מווסתת ומבוקרת) - לרעד להופיע ולהתפשט בגוף.

4. הפסקה מבוקרת של הרעד ומנוחה קצרה.

5. חזרה למנח ישיבה - ומשוב על החוויה והשפעותיה.

כל התהליך מתרחש במודעות ובערות מלאות, בנוכחות מלאה - בגוף ובחוויה. לאורך כל התהליך, יש הקפדה מלאה על נשימה זורמת, אפס כאב, נוחות בחוויה וידיעה בטוחה כי ניתן לווסת ולהפסיק את הרעד בכל רגע.

כמה מפגשים נהוג לקיים בסך הכל בממוצע? כמה זמן אורך כל מפגש?

בשיטת TRE, המפגש אורך כשעה וחצי. זוהי שיטה שמיועדת לתרגול עצמי - ויש מי שממשיך לתרגל בעצמו ונהנה מיתרונות השיטה, כבר לאחר מפגש בודד.

יחד עם זאת, הניסיון מראה שרוב האנשים זקוקים לפחות לשישה מפגשים, עד שרוכשים יכולת עצמאית לבצע את התרגילים בביטחון, מפסיקים לחשוש מהרעד - ומתחילים ליהנות ולהיתרם מהתהליך ומהחוויה.

לסיכום: פסיכותרפיה אינטגרטיבית, הכוללת עבודה עם בעלי חיים ובשיטת TRE - יכולה לסייע לכם בטיפול במגוון בעיות גוף ונפש.

עפרה בק תירוש היא פסיכותרפיסטית אינטגרטיבית, המוסמכת בטיפול בעזרת בעלי חיים ובטיפול בשיטת TRE, הנחיית תרגילים לשחרור מתח וטראומה.