נוגדי דיכאון: סיכון מוגבר לתמותה

הטיפול בנוגדי-דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לתמותה באוכלוסיה הכללית, אך לא באלו עם מחלות לב וכלי דם ידועות, כך עולה מתוצאות סקירה חדשה, שפורסמו בכתב העת Psychotherapy and Psychosomatics.

החוקרים בחנו את ההשפעות של נוגדי-דיכאון על תמותה מכל-סיבה ומחלות לב וכלי דם באוכלוסיה הכללית ובחולים עם מחלות לב וכלי דם בסקירה שכללה 17 מחקרים רלבנטיים.

במדגמים שכללו את האוכלוסיה הכללית, טיפול בנוגדי-דיכאון לווה בעליה של 33% בסיכון לתמותה מכל-סיבה ועלייה של 14% בסיכון להופעה חדשה של מחלות לב וכלי דם. מנגד, בחולים עם מחלת לב וכלי דם קיימת, טיפול בנוגדי-דיכאון לווה בירידה לא-מובהקת בתמותה מכל-סיבה ומחלות לב וכלי דם.

החוקרים כותבים כי ייתכן והתכונות נוגדות הקרישה של נוגדי-דיכאון מעודדים זרימת דם ללב בנוכחות חסימה או היצרות כלי דם, כך מפחיתים את הסיכון לאירועים לבביים בחולים עם מחלות אלו.

באשר לסיכון לתמותה, תרופות ממשפחת SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor) לא היו שונים משמעותית מנוגדי-דיכאון טריציקליים. נוגדי דיכאון זוהו כגורם מתווך משמעותי של הסיכון רק מאחר והסיכון הקשור עם נוגדי-דיכאון מעבר ל-SSRI ו-SNRI היה גבוה יותר משמעותית, בהשוואה לנוגדי-דיכאון טריציקליים.

החוקרים כותבים כי מאחר וכאחד מכל עשרה אמריקאים נוטל נוגדי-דיכאון, ממצאי המחקר מדגישים את הצורך הדחוף במחקרים נספים להערכת ההשפעות של נוגדי-דיכאון על תמותה.

ד"ר עמית עקירוב הוא מומחה לאנדוקרינולוגיה, רופא בכיר במחלקה הפנימית בבית החולים בילינסון.