חדשות סרטן השד

רשות המזון והתרופות בארה"ב (FDA) אישר את התרופה החדשה איקסמפרה (Ixempra, Ixabepilone) לטיפול בחולות סרטן שד מתקדם שלא הגיב לטיפולים כימותרפיים אחרים, כגון אנתראציקלינים וטקסנים (טקסול, אברקסאן, טקסוטר) או קסלודה.

התרופה משתייכת לקבוצה חדשה של תרופות המכונה Epothilones. במקרים מסוימים היא מתאימה לשימוש בשילוב עם קסלודה.

בניסויים הקליניים לתרופה איקסמפרה נמצא כי בקרב חולות שטופלו בתרופה זו בשילוב עם קסלודה, הגידול הצטמצם או הפסיק להתפתח למשך 5.8 חודשים בממוצע, בהשוואה ל-4.2 חודשים בקרב חולות שטופלו בקסלודה בלבד.

תוצאות שיתקבלו לקראת סוף שנת 2008 יוכלו להשיב על השאלה האם התרופה יכולה להאריך את חיי המטופלות.

בין תופעות הלוואי האפשריות של התרופה - נימול בכפות הידיים והרגליים, דיכוי מח העצם, בחילות והקאות, כאבי שרירים ומפרקים. השילוב של איקסמפרה עם קסלודה אינו ניתן לחולות בעלות כשל בכבד.

לגרסה המקורית של הכתבה - לחצו כאן.

שיעור ההסרה הדו-צדדית של השדיים בקרב נשים שאובחנו כחולות בסרטן שד בצד אחד בלבד הוכפל בארה"ב בין השנים 1998-2003. מדובר בהסרת השד הבריא בנוסף לזה שבו נתגלתה המחלה, כמניעה של חזרת המחלה.

"מנתחים רבים ציינו כי יותר ויותר נשים מבקשות הסרה דו-צדדית לטיפול בסרטן שהתגלה בשד אחד בלבד. כך שלא הופתענו מהמגמה הכללית, אך הופתענו מאד ממימדי התופעה" , אמר ד"ר טוד תאטל מאוניברסיטת מינסוטה במיניאפוליס.

לדבריו, הגורם לתופעה עדיין אינו ידוע, אך לעת עתה, חשוב ביותר להביא למודעות הרופאים והמטופלות כי "למרות שנראה כי יש סיבות מוצקות לעבור הסרה דו-צדדית של השד (הימנעות מבדיקות ממוגרפיה בעתיד ומניעת הישנות המחלה), הרי שההליך אינו משפר את הישרדות החולות בסרטן השד".

המחקר החדש בחן נתונים עבור 152,755 נשים שאובחנו כחולות בסרטן השד בצד אחד בין השנים 1998 ל-2003 ונכללו במסד הנתונים של (SEER), המכון הלאומי לסרטן בארצות הברית.

בקרב 4,969 מטופלות שנבחרו בוצעה הסרה מניעתית של השד השני, שבו לא אובחנה המחלה. מתוכן 3.3% עברו ניתוח כלשהו, כולל הסרת שד אחד או הסרת הגידול בלבד (הסרה חלקית), ו-7.7% מהנשים עברו הסרת שד מלאה.

הדו"ח מלמד כי שיעור ההסרה הדו-צדדית - הכוללת הסרת שד בריא עלה מ-1.8% בשנת 1998 ל-4.5% בשנת 2003. בקרב חולות שעברו הסרה מלאה של השד החולה, עלה שיעור ההסרה הדו-צדדית מ-4.2% ל-11.0%. מגמות אלו מתייחסות למטופלות בהן התגלתה המחלה בכל שלב, והמשיכו עד לסיום המחקר.

הנשים שעברו הסרה דו-צדדית כללו מטופלות צעירות יחסית, ממוצא לבן שאינו היספני, שחלו בסרטן שד לובולרי (סרטן באונות של צינוריות החלב בשד), ואובחנו כחולות בשלבים מוקדמים של המחלה.

"השאלה המרכזית שלא נענתה במחקר זה היא: מדוע יותר ויותר נשים בוחרות לעבור כריתה דו- צדדית?", אומר דר' תאטל. "בפרויקט המחקר הבא שלנו, נראיין מטופלות בסרטן השד לפני ולאחר הניתוח על מנת לקבוע מהם הגורמים המשפיעים על החלטותיהן בנוגע לניתוח. בנוסף, נראיין את המנתחים, על מנת לבדוק את המלצתם".

לגרסה המקורית של הכתבה - הקליקו כאן.

מחקר הראה שחלק מהנשים הנוטלות תרופות שכיחות בטיפול בסרטן השד נוטות להפסיק את הטיפול בגלל תופעות הלוואי של התרופות. המחקר התמקד בתרופות ארומזין (exemestane) ופמרה (letrozole). תרופות אלה ניתנות לאחר ניתוח של סרטן השד, כימותרפיה או טיפול קרינתי כדי למנוע הישנות המחלה.

על פי מחקרם של ד"ר לין הנרי ועמיתיה ממרכז הסרטן באוניברסיטת מישיגן, 13% מהמטופלות הפסיקו לקחת את התרופות בגלל תופעות לוואי כמו כאבי מפרקים ושרירים. לדברי החוקרים, טמוקסיפן, תרופה אחרת לטיפול בסרטן השד, יכולה להיות תחליף לנשים אלה.

ארומזין ופמרה משתייכות לקבוצת התרופות מעכבי הארומטאז לטיפול בסרטן השד. הן פועלות ע"י קשירה לאנזים ארומטאז המשתתף בייצור אסטרוגן. מכיוון שתאי סרטן שד תלויים באסטרוגן כדי לגדול ולהתרבות, ברגע שהאנזים ארומטאז מעוכב על יד התרופה אין יצירה של אסטרוגן. חוסר אסטרוגן גורם להרעבת תאי סרטן שד ומונע את צמיחתם וחלוקתם.

מחקרים הראו שמעכבי ארומטאז יכולים להיות יעילים יותר מטמוקסיפן בטיפול בסרטן שד מתקדם ויכולים גם להחליף את טמוקסיפן בחולות שפיתחו עמידות לתרופה זו. טמוקסיפן שייכת לקבוצת התרופות המשנות את הקולטנים לאסטרוגן. תרופות אלה נקשרות לקולטני אסטרוגן בתאי סרטן שד, חוסמות קשירת אסטרוגן אליהם, וכך גורמות למות התאים.

במחקר הנוכחי נבדקה השאלה האם לגנטיקה תפקיד בדרך פעולת תרופות על חולים. 100 חולות בסרטן השד קיבלו פמרה או ארומזין. המעקב נמשך 6 חודשים שבהם החולות מלאו שאלונים על בריאותן ותופעות לוואי.

במהלך המחקר נשרו 13% מהנשים בגלל בעיות שריר-שלד כמו כאבי מפרקים ושרירים. הסימפטומים הופיעו מיד עם תחילת הטיפול וכללו דלקות גידים בכתף או בפרק כף-היד, דלקות בברכיים או תופעות דומות לארטריטיס בידיים ובירך. סימפטומים אלה השתפרו עם הפסקת הטיפול.

לדברי החוקרת, שתוצאות מחקרה הוצגו בכנס השנתי של האגודה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית ב-8.09.07, ידוע של 25% עד 30% מהנשים הנוטלות מעכבי ארומטאז סובלות מכאבים, אבל המפתיע במחקר היה מספר החולים שהפסיקו ליטול את התרופות בגלל תופעות הלוואי.

ד"ר הנרי וחבריה מנסים לבדוק האם החלפת התרופה באחרת תעזור לנשים אלו. הם גם מנסים לבדוק דרכים לטפל בסימפטומים. לדבריה, מעכבי הארומטאז הן תרופות חדשות יחסית לטמוקסיפן, הנמצאת בשימוש 20-30 שנה, ואין ניסיון רב על היתרונות והסיכונים בשימוש בהם. יש להמתין ולראות מי מהם יהיה טוב יותר בטווח הארוך. יתכן וטמוקסיפן יהיה עדיף עבור אותן הנשים שסובלות מתופעות הלוואי.

לגרסה המקורית של הכתבה - הכנסו לכאן.

בואו לדבר על זה בפורום סרטן השד.