מניעת סרטן המעי הגס

סרטן המעי הגס והחלחולת הינו המחלה הממארת השנייה בשכיחותה בגברים ובנשים בישראל. 1,881 אנשים נפטרו בשנת 2001 כתוצאה ממחלה זו (זהה למספר הפטירות מסרטן הריאות וגבוה ב-30% מפטירות עקב סרטן השד). כ- 3,200 אנשים נוספים אובחנו בישראל בשנים 2004-2005. 5 ישראלים נפטרים מדי יום מסרטן המעי הגס.

סרטן המעי הגס מתפתח כאשר פוליפים, זקיקים בני מ"מ או שניים, מתפתחים במעי; מדובר בתהליך הלוקח כמעט עשור ובסופו חלק מהפוליפים נהפכים לגידולים סרטניים ממאירים. אחת הסיבות העיקריות למהלך המחלה הקטלני הוא הקושי בגילוי המחלה באמצעים ויזואליים והעובדה שתהליך צמיחת הפוליפים, שכאמור לוקח זמן לא מבוטל, איננו מלווה בסימפטומים כלשהם.

סרטן המעי הגס הוא קוטל שקט, איטי, אשר פוגע באנשים במיטב שנותיהם. מדובר במחלה אלימה, שלחולים בה שרידות נמוכה וסיכוי קטן לשוב לחיים נורמאלים. עם זאת, סרטן המעי הגס שונה משאר המחלות הממאירות. בניגוד לרוב סוגי הסרטן, כיום ניתן, בעזרת יצירת מודעות לאפשרויות הבדיקה והטיפול, לגלות את המחלה בטרם פרצה ולטפל בה באמצעים פשוטים, זולים ובטוחים. מדובר בנגע הניתן למנוע ברוב המוחלט של המקרים.

כל אדם מעל גיל 50 נמצא בקבוצת סיכון ועליו להיבדק. באופן סטטיסטי, אחד מכל עשרים ישראלים יחלה בסרטן המעי הגס במהלך חייו. בניגוד לדימוי השגור, סרטן המעי הגס פוגע בגברים ונשים באופן כמעט זהה.

מחקר ישראלי חדש שתוצאותיו התפרסמו בפברואר 2007, בדק את הסיכון לסרטן המעי הגס בקרב בני משפחה של חולים במחלה. תוצאות ראשוניות מצביעות על כך ששיעור התחלואה היה גבוה מפי 2(2.1 בגברים ו-2.15 בנשים). מלבד הגיל והקרבה המשפחתי, נראה כי שכיחותו של סרטן המעי הגס מושפעת מסגנון חיים. על אף שהדבר איננו חד משמעי, הוא שכיח יותר בחברות מערביות ונראה כי יש קורלציה בין אורח החיים המערבי (תזונה וכו') לשכיחותו של הסרטן מן הסוג הזה.

ידוע כי אבחון מוקדם של מחלות ממאירות וטיפול מבעוד מועד בחולים מאובחנים עשויים להביא לשיפור בהישרדות. נתוני ההישרדות בישראל מראים, כי 53% מחולי סרטן המעי הגס נפטרו בתוך 5 שנים ממועד אבחון המחלה. הוכח כי אבחון מוקדם של שלבים טרום סרטניים והסרת גידולים שפירים במעי הגס באמצעות קולונוסקופיה היו יכולים למנוע את היווצרות המחלה הסרטנית; בנוסף, היה ניתן להקטין את מימדי המחלה והתמותה כמעט לחלוטין. הדבר נכון במיוחד עקב העובדה שהתפתחותם האיטית וההדרגתית של הפוליפים מהווה מעין "תמרור אזהרה" שמאפשר לגלות ולטפל בסרטן המעי הגס בטרם התפתח. עם זאת, הבדיקה הסטנדרטית בישראל, בדיקת דם סמוי, מגלה את המחלה רק לאחר פריצתה ולכם אין אפשרות לבצע טיפול מונע ומקדים. לעומת בדיקת הדם הסמוי, הקולונוסקופיה, משלבת בדיקה ויזואלית של פנים המעי וטיפול מקדים באמצעות שליפת הפוליפים בטרם התפתחו לגידולים סרטנים.

בדיקת הקולונוסקופיה מוכרת כיום בקרב הקהילה הרפואית העולמית כאמצעי המועדף (gold standard) לגילוי סרטן בשלב מוקדם. בדיקת הקולונוסקופיה הינה שיטת הבדיקה היחידה המומלצת על ידי ארגון רופאי הגאסטרו בישראל, המאפשרת הסרת הגידולים בשלב טרום סרטני. כך ניתן לצמצם את היקף המחלה, באמצעות 2-3 בדיקות במהלך חיי כל תושב בוגר.

מאז שנת 2002, אימץ הממשל האמריקאי מדיניות על פיה מחויבים כל המבטחים הרפואיים, ציבוריים ופרטיים כאחד, לממן בדיקת קולונוסקופיה לכלל אוכלוסיית בני ה- 50 ומעלה בארה"ב. לפי מדיניות זו, זכאית כלל האוכלוסייה לבדיקה שגרתית אחת ל-10 שנים, ואילו האוכלוסייה בסיכון, כמוסבר לעיל, זכאית לבדיקת מעקב אחת ל-5 שנים. גם גרמניה ומדינות אירופה נוספות פועלות בכיוון זה.

בדיקת קולונוסקופיה אינה כלולה בסל הבריאות לכלל האוכלוסייה מעל גיל 50, אלא רק לאוכלוסיה בסיכון גבוה (קבוצה מצומצמת), וגם בינהם רובם אינם נבדקים. בקמפיינים היזומים מעת לעת על ידי משרד הבריאות וקופות החולים השונות, נקראים המבוטחים בגיל 50 ומעלה לבצע בדיקת דם סמוי בצואה, כאמצעי לזיהוי מוקדם. בדיקה זו אינה מהווה אמצעי אבחוני סביר לגילוי בשלבים טרום סרטניים, היות ודם בצואה (כתוצאה מדמם הנובע מגידולים במעי הגס) הינו אופייני לשלבים סרטניים בלבד, ולעתים נובע מסיבות אחרות אשר אינן קשורות למחלה בכלל. לפיכך, בדיקת דם סמוי בצואה אינה אמצעי סביר למניעת סרטן המעי הגס.

הסיבות להמשך שימוש בשיטה זו הן העלות הנמוכה יחסית והנכונות של חלק מהציבור להיענות דווקא לבדיקה זו שהיא פשוטה ומבוצעת בבית. גם מההיבט הכלכלי, מחקרים שונים הראו, כי מימון בדיקת הקולונוסקופיה לכלל האוכלוסייה אחת ל-10 שנים, ולאוכלוסיות בסיכון אחת ל-5 שנים, הינו בעל עלות-תועלת גבוהה למשק בהשוואה לעלויות ריפוי מחלת סרטן המעי הגס. הבדיקה מקטינה את הסיכון לתמותה מבלי להגדיל באופן משמעותי את עלויות הסקירה.

ד"ר שלמה לבקוביץ' הוא מומחה לטכנולוגיה רפואית ומבעלי חברת שמיר - שירותי מידע רפואי.

בואו לדבר על זה בפורום גסטרואנטרולוגיה - מחלות דרכי העיכול.