על סרטן, זוגיות, דיכאון ומה שביניהם

בשנים האחרונות ניכרת הצלחה בהארכת חיי חולים בסרטן מתקדם, ואנו עדים למגמה הולכת וגוברת של העתקת מקום הטיפול מבית החולים לבית המגורים. כפועל יוצא, התמודדות עם מחלת הסרטן משפיעה לא רק על החולים עצמם אלא גם על בני זוגם המטפלים. מגמה זו מגבירה את האחריות והעומס הנפשי שמוטלים על כתפי המטפלים הקרובים שהם בדרך-כלל בני הזוג של החולים. העומס הנפשי יכול לבוא לידי ביטוי בין היתר בתופעות המאופיינות בדיכאון, עצב, ועיסוק מוגבר במחשבות על אובדן ומוות. למרות הנטל הרגשי והפיזי המוטל על המטפלים, קיימת נטייה להתעלם מהתמיכה הרגשית לה הם זקוקים. תמיכה אשר עשויה לשפר לא רק את מצבם, אלא להשפיע לטובה גם על בני הזוג החולים.

בימים אלה מתפרסם מחקר חדש, ב-Journal of Clinical Oncology, כתב עת מוביל בתחום האונקולוגיה, שנערך בטורונטו ואותו הובילה ד"ר מיכל בראון, פסיכו-אונקולוגית בכירה בהדסה. המחקר, שנערך בשיתוף פעולה בין המרכז הרפואי הדסה בירושלים ובית החולים פרינסס מרגרט בטורונטו, הקיף 101 חולי סרטן מתקדם ובני זוגם שהוגדרו על-ידם כמטפלים העיקריים. המחקר ביקש לבחון את מידת ההשפעה של ההתמודדות עם מחלת הסרטן על בני הזוג המטפלים, וכיצד זו באה לידי ביטוי.

המחקר הקיף חולים/ות בסוגים שונים של סרטן ואת בני/בנות זוגם המטפלים. גיל ממוצע של הנחקרים עמד על כ-60 שנה, ומשך מערכות היחסים הזוגיות היה כ-30 שנה בממוצע. מסקנות המחקר היו כי המתח והלחץ הנפשי בהם נתונים בני הזוג המטפלים, עלולים להיות גבוהים אף יותר מהלחץ שחוו החולים עצמם. קרוב ל-40% מהמטפלים דיווחו על תסמיני דיכאון, שיעור הגבוה כמעט פי שניים מאשר אצל החולים עצמם.

הנטל על המטפלים בחולי סרטן הוא כאמור רב וכולל היבטים אובייקטיביים וסובייקטיביים. ההיבטים האובייקטיביים במחקר התייחסו למשימות הטיפול המעשיות והיומיומיות, כגון: עזרה פיזית, תמיכה רגשית, תמיכה רפואית ועזרה בניהול פיננסי. את דרגת העומס בהיבטים אובייקטיבים אלה בדק המחקר באמצעות מדידת כמות השעות אותן הקדיש המטפל למשימות השונות. ההיבטים הסובייקטיביים התייחסו לקשיים ולמשמעות אותם מוצא בן הזוג בתפקידו כמטפל; כלומר הדרך בה בן-הזוג תופס ומעריך את מקומו כמסייע בהתמודדות עם מחלת הסרטן. היבטים אלו נמצאו כגורמים המשפיעים על התפתחות דיכאון בקרב בני זוגם של חולי הסרטן.

על פי תוצאות המחקר, בקרב המטפלים בחולים בסרטן מתקדם קיים שיעור גבוה של תסמינים המאפיינים דיכאון. 38.9% מהמטפלים דיווחו על תסמיני דיכאון, בהשוואה ל- 23.0% בלבד מהחולים עצמם. במחקר נמצא כי ההיבטים הסובייקטיביים היו בעלי מובהקות גבוהה יותר בניבוי הנטייה לדיכאון בקרב בני הזוג המטפלים, מאשר ההיבטים האובייקטיביים.

מרבית המחקרים שפורסמו עד היום לא דנו בקשר הזוגי והשפעתו על התפתחות דיכאון בקרב בני זוגם של חולי סרטן. ייחודיות המחקר טמונה בכך שהוא שופך אור על טיב מערכת היחסים הזוגית, כגורם המשפיע על הנטייה לדיכאון. המחקר בחן את השפעתם של מרכיבים שונים במערכת היחסים הזוגית, (כגון סוג ההתקשרות בין בני הזוג ורמת שביעות הרצון ממערכת היחסים) על הופעת דיכאון בקרב בני זוגם המטפלים.

אחד המשתנים שנבדקו במחקר זה הוא ההתקשרות הזוגית. ה?תקשרות יכולה להתאפיין בין היתר כהתקשרות חרדתית או התקשרות המאופיינת בהימנעות. כמו-כן, נבחנו ההשלכות שלהם על הנטייה לדיכאון בקרב בני הזוג המטפלים. מטפלים שההתקשרות שלהם עם בן הזוג החולה מאופיינת ברמות גבוהות של חרדה יטו לעסוק יותר בעצמם, ותמיכתם בחולה תתאפיין בפחות רגישות. הם אף יטו יותר לסבול מהלם לנוכח החשש הגובר ממוות ואובדן בן הזוג. בני הזוג החרדתיים יטו לפתח תסמינים של דיכאון לנוכח המחלה והאובדן האפשרי.

ומה באשר להתקשרות המאופיינת ברמה גבוהה של הימנעות מצד בן הזוג המטפל? בני זוג כאלה יהיו פחות מודעים לאופן שבו יש לתמוך בבן הזוג החולה, ויטו להרחיק את עצמם מהסיטואציה ומסבלו של בן הזוג. אולם, עמדה זו לא תצליח להגן עליהם לנוכח המחלה הכרונית ותחושת האיום. אנשים בעלי התקשרות הימנעותית עלולים גם הם לפתח תסמינים של דיכאון.

משתנה נוסף שנחקר הוא אופי מערכת היחסים הזוגית אשר גם לו עשויה להיות השפעה על הנטייה לדיכאון בקרב המטפלים. המחקר מצא כי חוסר שביעות רצון מהקשר הזוגי היווה גורם לדיכאון בקרב המטפלים. השפעתו אף היתה רבה יותר מהשפעת גורם הנטל האובייקטיבי של הטיפול היומיומי בחולה.

הטיפול בחולי סרטן מתקדם דורש לא רק קשב רב מצד בן הזוג לצרכים של החולה, אלא גם דורש מהם לפעול ביחסי גומלין במצבים של אינטימיות וקושי. בנסיבות אלו, חווית הטיפול בתוך מערכת יחסים זוגית משביעת רצון, תאפשר בסופו של תהליך חוויה מספקת וממלאת. אם כך, הביטחון בה?תקשרות הזוגית ושביעות הרצון מהיחסים הזוגיים עשויים להגן על בני הזוג המטפלים מפני התפתחות דיכאון, וזאת על אף הנטל הטיפולי הרב אותו הם חווים.

לסיכום, בני זוג המטפלים בחולי סרטן מתקדם נמצאים בעצמם בסיכון גבוה ללקות בדיכאון. תמיכה רגשית במטפלים הינה הכרחית על מנת להקל על העומס הנפשי אותו הם חווים. תמיכה זו עשויה להשפיע באופן חיובי גם על החולים עצמם. החוקרים ממליצים על פיתוח והפעלת תוכניות למתן תמיכה רגשית לבני הזוג המטפלים במסגרת טיפול זוגי, היות ואלו לקחו על עצמם תפקיד חדש ותובעני.

מתוך עלון אחת מתשע, חורף 2008, גיליון 21.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום סרטן השד
פורום חוסן - תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם