על גילוי סרטן מעי הגס

אבחון מוקדם של פוליפים בלתי מזיקים במעי הגס, לפני הפיכתם לממאירים, עשוי להציל מדי שנה כ-450 אנשים בארץ. הוכח כי בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס מפחיתות את התמותה ממחלה זו ב-30%. כל אדם מגיל 50 ומעלה עלול לחלות בסרטן זה, שהוא מחלת הסרטן השנייה בשכיחותה באוכלוסיה בישראל. מדי שנה מתגלים במדינה 3,200 מקרים חדשים של המחלה וכ-1,500 אנשים נפטרים ממנה.

רוב הגידולים מתפתחים מפוליפים שגדלים באיטיות בפרק זמן של כ-10 שנים. במהלך פרק זמן זה הפוליפ גדל ועלול להפוך לממאיר. הסיכוי של פוליפ בגודל 1 ס"מ להיות ממאיר הוא 1%, והסיכון עולה באופן חד עד ל-20% לפוליפ בגודל 2 ס"מ. לכן, מומלץ לכרות כל פוליפ מעל 1 ס"מ ולאבחן ולהרחיק חלק גדול מהגידולים בעודם פוליפים שאינם מזיקים.

השיטות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס כללו עד לאחרונה בדיקת דם סמוי בצואה, סיגמואידוסקופיה, חוקן באריום וקולונוסקופיה אופטית. מביניהן רק בדיקת הדם סמוי בצואה מכוסה במסגרת חוק בריאות ממלכתי. בפועל, רק כ-15% מהאוכלוסיה בסיכון מבצעת בדיקה כלשהי לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. מומלץ לבצע קולונוסקופיה לאבחון מוקדם של סרטן המעי הגס אחת ל-5-10 שנים. אולם, באנשים הנמצאים בסיכון לסרטן המעי הגס (למשל, אנשים עם רקע משפחתי של פוליפים או גידולים במעי הגס, או חולים בדלקת כיבית של המעי הגס, וכן לאנשים עם ממצא חיובי בבדיקות דם סמוי בצואה ו/או חוקן בריום) מומלץ לבצע בדיקה זו לעתים תכופות יותר.

לקולונסקופיה וירטואלית, בדיקה חדשנית הסורקת את המעי בעזרת החדרת אוויר וללא צינורות, פוטנציאל היענות גבוה יותר מאשר לבדיקות הקיימות. הבדיקה עצמה קלה ופשוטה, אינה מכאיבה ואינה כרוכה בסיבוכים, והיא מתבצעת ללא הרדמה; משום כך, היא עשויה לשמש מענה לצורך הכל כך חשוב בפישוט תהליכי אבחון וגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס כתנאי עיקרי לטיפול יעיל.

בבדיקה משולב CT, המבצע "סריקת נפח" ספירלית רב שכבתית של כלל איברי הבטן והאגן וקולונוסקופיה. מטרתה לסרוק את המעי הגס ולחפש פוליפים או תהליכים גידוליים. הבדיקה מאתרת למעשה גם ממצאי לוואי חשובים לא פחות כמו: אבנים בדרכי מרה או בכליות, ציסטות בשחלות וגידולים בכבד. לפני הבדיקה צריך לעבור הכנה של ריקון המעי הגס מתוכן וניקויו, לקראת הבדיקה נדרשת דיאטה מגבילה למשך 72 שעות ושתיית חומר משלשל. בזמן הבדיקה מוחדרת צינורית קטנה לפי הטבעת דרכה מוחדר אוויר המנפח את המעי הגס.

בניגוד לבדיקת קולונוסקופיה רגילה, לא מוחדר צינור המכיל סיב פיברו-אופטי, אלא רק אוויר. הבדיקה מבוצעת פעם בשכיבה על הבטן ופעם בשכיבה על הגב ואורכת כ-15 דקות ללא צורך במתן חומרי טשטוש. לאחר הבדיקה ניתן לחזור באופן מיידי לפעילות שוטפת.

חסרונה של הבדיקה בא לביטוי כאשר מתגלים ממצאים חשודים על החולה, עליו לעבור קולונוסקופיה רגילה כדי להוציא פוליפים אלו. אולם, רק בכ-5% מהנבדקים מתגלים ממצאים כאלה. הצילומים, כ-1,000 במספר, מעוברים למחשב מיוחד (ויאטרוניקס) המשחזר את המעי הגס ומאפשר ניווט תלת מימדי בתוך המעי הגס. תוכנה זו מאפשרת לרופא המפענח לעבור בקפדנות וללא לחץ של זמן על כל אזורי המעי הנבדק ככל הנדרש.

סיכום כל המחקרים שבוצעו עד כה (כ-30 במספר) מראה, שהבדיקה מגלה כ-90% מהפוליפים הגדולים מ-10 מ"מ, 80% מהפוליפים שגודלם בין 6-9 מ"מ, ו-55% מהפוליפים שגודלם פחות מ-5 מ"מ. אולם, הסיכון של פוליפים זעירים אלה, הקטנים מ-5 מ"מ, להיות ממאירים הוא קטן ביותר.

הבדיקה מקובלת ללא עוררין במקרים בהם לא הצליחה קולונוסקופיה רגילה לבחון את כל המעי הגס, וכן במקרים של נבדקים בסיכון גבוה לביצוע הבדיקה הפולשנית. קיימת כיום הבנה שמדובר בבדיקה בעלת פוטנציאל גדול לבדיקות סקירה של המעי הגס, בשל ההיענות הנמוכה של הציבור לבדיקות הרגילות הקיימות.

לעתים תכופות יותר מומלץ לבצע קולונוסקופיה לאבחון מוקדם של סרטן המעי הגס אחת ל 5-10 שנים. אולם כאמור, באנשים הנמצאים בסיכון לסרטן המעי הגס מומלץ לבצע בדיקה זו לעתים תכופות יותר.

פרופ' יעקב בר זיו הוא רדיולוג בכיר, מנהל יחידת ההדמיה במכון מור.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום גסטרואנטרולוגיה - מחלות דרכי העיכול
פורום פרוקטולוגיה, כירורגיה קולורקטלית ומחלות מעי דלקתיות
פורום רדיולוגיה - בדיקות הדמיה: רנטגן, MRI, CT, אולטרה-סאונד וממוגרפיה