חדש: פורום וירוס הפפילומה

סרטן צוואר הרחם הוא בין המחלות השכיחות של אברי המין הנקביים, ומדי שנה מתגלות בעולם קרוב ל-500,000 חולות חדשות במחלה זו. כמחציתן נפטרות מהמחלה. בארצות המערב המחלה היא במקום השלישי בשכיחותה. השכיחות נמוכה במיוחד אצל יהודיות ובקרב היהודיות בישראל בפרט. רוב החולות הן בגילאים 45-55, והמחלה כמעט שאינה קיימת לפני גיל 20. הגיל של חולות במצבים הטרום סרטניים נמוך בכעשר שנים בממוצע מזה של נשים עם סרטן פולשני.

בקרב יהודיות ובקרב יהודיות בישראל בפרט שכיחות המחלה נמוכה במיוחד. מידי שנה מאובחנות בישראל כ-180 חולות חדשות בלבד. כמחציתן מאובחנות בשלב מוקדם של המחלה. הסיבה לשכיחות הנמוכה של סרטן צוואר הרחם בקרב יהודיות הייתה בלתי ידועה עד לזמן האחרון. לאחרונה נמצא שייתכן והשכיחות הנמוכה הינה על רקע גנטי. נוכח השכיחות הנמוכה מאוד של המחלה בקרב יהודיות, קיימים חילוקי דעות באשר לצורך בסריקה המונית שגרתית חוזרת של כלל אוכלוסיית הנשים בישראל.

גורמי סיכון

הידבקות מתמדת בזנים גורמי הסרטן של נגיף ה-HPV (וירוס הפפילומה) היא גורם הסיכון ותנאי הכרחי העיקרי לחלות בסרטן צוואר הרחם. ההידבקות מתרחשת בעת מגע מיני, עם חדירה וגם ללא חדירה. גורמי סיכון אחרים קשורים להתנהגות המינית: תחילת יחסי מין בגיל צעיר (לפני גיל 15), ריבוי בני זוג (יותר משלושה), יחסים עם גבר שהיו לו בנות זוג רבות, יחסים עם גבר שלא נימול. גם עישון מגביר את הסיכון פי שניים. גורמים נוספים כוללים מעמד כלכלי-חברתי נמוך, לידה ראשונה בגיל צעיר וריבוי לידות, נטילת גלולות למניעת הריון לתקופה ממושכת, דיכוי מערכת החיסון (כגון מחלת AIDS או לאחר השתלת איברים), גורמים גנטיים ועוד.

גורמי הסיכון אצל יהודיות אינם שונים מאשר אצל לא יהודיות.

זו בדיקה ציטולוגית (בדיקה של תאים הנושרים מצוואר הרחם). לקראת סוף המחצית הראשונה של המאה העשרים הבחין רופא בשם פאפניקולאו שעל פי המראה של משטח של תאים שנלקחו מצוואר הרחם (משטח ציטולוגי), אפשר לזהות הן שינויים טרום-סרטניים והן נוכחות של סרטן קשקשי פולשני בצוואר הרחם. על שמו נקראת בדיקת המשטח הציטולוגי מצוואר הרחם (משטח פאפ). על פי קריטריונים שונים אפשר לקבוע אם מקור התאים הוא ברקמה תקינה או ברקמה שאינה תקינה. זו הייתה מהפכה ברפואת הנשים. בשנות החמישים של המאה הקודמת יושמה שיטת בדיקה זו אצל נשים רבות, והומלץ שהיא תהיה שיטת סריקה לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם. הכוונה של גילוי מוקדם בהקשר לסרטן צוואר הרחם, הינה לא רק גילוי של סרטן פולשני בשלביו המוקדמים, אלא, ובייחוד, גילויים של מצבים טרום סרטניים.

את השינויים הבלתי תקינים של משטח הפאפ (SIL) מדרגים על פי חומרתם (ASC-US, ,LSIL ו-HSIL).

בארצות המערב נטילת משטח ציטולוגי היא בדיקה שגרתית, הנעשית כחלק מהמעקב הגינקולוגי. לבדיקה זו מייחסים את הירידה בשכיחות סרטן צוואר הרחם בארצות שבהן נעשית סריקה המונית חוזרת של כל אוכלוסיית הנשים. אולם גם בארצות אלה המחלה לא נעלמה לחלוטין, מאחר שדווקא אותו רובד של נשים הנמצא בסיכון אינו נבדק. קיימות המלצות שונות ביחס לתכיפות ביצוע הבדיקה. ישנן ארצות במערב שבהן הבדיקה נעשית אחת לשלוש או אחת לחמש שנים, ובאחרות מבצעים אותה מדי שנה.

לבדיקה הפאפ חסרונות, והעיקרית שבהן היא שיעור גבוה של תשובות שליליות (תקינות) כוזבות. כאשר הבדיקה הציטולוגית נמצאת בלתי תקינה, מבצעים קולפוסקופיה. זו בדיקה שבה מסתכלים על צוואר הרחם דרך מערכת אופטית המגדילה את אזור צוואר הרחם. כאשר נצפית תבנית בלתי תקינה, לוקחים ממנה ביופסיה לשם בדיקה היסטולוגית. יש להדגיש שבדיקה ציטולוגית היא בדיקת סריקה בלבד והאבחנה המדוייקת והצורך בטיפול נקבעים רק על סמך בדיקה היסטולוגית של ביופסיה (קטע רקמה הנבדקת במיקרוסקופ).

המצבים הטרום סרטניים (CIN) יכולים להיות בדרגות חומרה שונות (CIN1, 2 ,3). המצבים הטרום סרטניים הם נטולי תסמינים. התסמינים הנפוצים של מחלה פולשנית הם דימום בלתי סדיר מכל סוג שהוא, כולל דימום לאחר יחסי מין והפרשה בעלת ריח דוחה. כאבים באגן, כאבים בגב המוקרנים לרגל ובצקות באחת הרגליים מסמנים בדרך כלל מחלה מתקדמת. יכולים להופיע גם תסמינים המאפיינים כל מחלה ממארת כגון חוסר תיאבון, ירידה במשקל וחולשה.

במצבים טרום סרטניים בדרגת חומרה נמוכה (CIN1) ממליצים לרוב על מעקב בלבד (כי המצב לרוב הפיך עצמונית).

כאשר בביופסיה מוצאים מצבים מתקדמים יותר (CIN2, 3) יש לקבוע את האבחנה הסופית על ידי ביצוע קוניזציה על מנת לשלול סרטן פולשני. בפעולה זו כורתים קטע בצורת חרוט מצוואר הרחם. את הקוניזציה אפשר לבצע על ידי סכין בהרדמה כללית או, כפי שמקובל יותר כיום, באמצעות לולאה חשמלית בהרדמה מקומית במרפאה.

אם יש אישור לאבחנה של מצב טרום סרטני מתקדם, הטיפול הוא כריתה רגילה של הרחם. כאשר המטופלת מעוניינת בשימור הפוריות יכולה הקוניזציה, שבאמצעותה נקבעה האבחנה, לשמש כטיפול הסופי.

בסרטן פולשני של צוואר הרחם תלוי סוג הטיפול במידת התפשטות המחלה (שלב המחלה). ככל שהמחלה מפושטת יותר שלב המחלה גבוה יותר. בשלבים המוקדמים המחלה מוגבלת לצוואר הרחם או לסביבתו הקרובה. כאשר הגידול מוגבל לצוואר הרחם, על פי הערכת הרופא, אפשר לטפל על ידי ניתוח - כריתה נרחבת (רדיקלית) של הרחם וכריתת קישריות הלימפה האיזוריות. אצל קבוצה נבחרת של נשים צעירות המעוניינות לשמר את הפוריות אפשר, אם השלב מוקדם מאוד, לטפל על ידי כריתה רדיקלית של צוואר הרחם דרך הלדן ולשמר את גוף הרחם. טיפול זה מאפשר לנשים אלה להרות וללדת. בשלבים מתקדמים של המחלה הטיפול הוא בקרינה בשילוב עם כימותרפיה.

לאחרונה ישנה פריצת דרך במניעת סרטן צוואר הרחם על ידי חיסון כנגד נגיפי ה-HPV. החיסון מבוצע על ידי הזרקת חלבונים דמויי מעטפת הנגיף של הנגיפים מזנים 16 ו-18 האחראיים למרבית מקרי הסרטן. חשוב להדגיש שהחיסון אינו כולל את חלקיקי הנגיף אלא רק חלבון מעטפת הדומה לו. רצוי לחסן לפני חשיפה אפשרית להידבקות בנגיף, כלומר לפני תחילת קיום יחסי מין. החיסון הוכח כיעיל, וכבעל תופעות לוואי מועטות.

הנכם מוזמנים לשוחח על כך בפורום HPV - וירוס הפפילומה.