סרטן השד: בדיקות לגילוי מוקדם

אבחון סרטן שד בשלב המוקדם מאד, כדי לטפל ולהגיע להחלמה מלאה, דומה לחיפוש מחט בערמת שחת. כל רמז או כלי העשוי להביא אותנו לגילוי המוקדם קביל. יש ריפוי מלא מסרטן שד אם התגלה מוקדם. אך יש לזכור שמדובר בנשים בריאות, ולכן הרופא צריך לא לטרטר בבדיקות מיותרות יותר מידי - כמו בכל נושא יש למצוא את שביל הזהב.

מטופלות פונות עם מגוון טיעונים הנובעים מדעות קדומות או חוסר ידע, החל מ "עשו לשכנה שלי ממוגרפיה ולא מצאו את סרטן השד שהיה לה", או - "בממוגרפיה יש קרינה ועל כן איני רוצה לעבור אותה, אני מעדיפה אולטרה סאונד במקום". לכן, בואו נעשה קצת סדר, נבין מה חשיבותה של כל בדיקה ואולי נדע מה עושים ולמה.

מתחילים בבדיקה ה"גוזלת" הכי פחות זמן, אין בה נזק והיא סיפור האישה ובדיקה על-ידי כירורג/ית מומחית לרפואת שד, על מנת להעריך את הסיכון לחלות בסרטן שד. הבדיקה נדרשת כדי להבחין מה מרקם השד. תפקיד הכירורג/ית על פי גורמי הסיכון ומבנה השד לתכנן עם האישה תוכנית מעקב. המרווח בין בדיקה לבדיקה ובאיזה מכשיר להשתמש. בבדיקה הפיזיקלית הכירורג/ית מחפשים סימנים חשודים לסרטן שד או גושים וכן בדיקת בלוטות הלימפה.

כירורג מיומן מסוגל כנראה להרגיש גושים שגודלם מ-1 ס"מ ומעלה. תלוי כמובן בגודל השד וכן במבנה השד. כל שד בנוי מ"גבשושים". המרקם אינו חלק לגמרי ונובע מהרקמות המרכיבות את השד. רקמה בלוטית היודעת ליצר חלב, דרכי חלב המובילות החלב לפטמה, רקמת שומן ורקמת חיבור. היחס בין כמויות הרקמות השונות בשד משתנה עם הגיל.

בגיל הצעיר אנחנו מכנים את השד סמיך, כלומר מכיל הרבה בלוטות חלב ורקמת חיבור. (פיברוגלדולרי בלשוננו - נשמע כמו מחלה, אך כמובן לא כך). בגיל המבוגר מתחלפת הרקמה הבלוטית ברקמה שומנית והשד רך יותר. בגיל המבוגר בו קיימת שכיחות גדולה יותר של סרטן שד, קל יותר בדרך כלל לאתר במישוש גושים נוקשים על רקע השד הרך.

בגיל המבוגר הממוגרפיה כהה יותר בצילום וכל גוש נראה לבן וקל יחסית לראותו על רקע הכהה. אחד הסימנים הכי בולטים, והמאפשר זיהוי מאד מוקדם של סרטן שד הוא שקיעת סידן ברקמת השד (כאשר רואים הסתיידויות בשד 80% זה לא סרטן, אך 20% הן הסימן הראשון לסרטן שד). גם בשד סמיך ניתן לאבחן סרטן מוקדם מאד אם שקע בו סידן. זאת החשיבות העיקרית של הממוגרפיה, ובזה יתרונה הגדול על שאר הבדיקות בהן לא ניתן לראות את ההסתיידויות.

לא בכל גידול סרטני רואים הסתיידויות, ולפעמים זה מופיע כגוש בשד. אם השד רובו שומן הגוש יראה בממוגרפיה. הממוגרפיה היא בדיקה הנעזרת בקרינת רנטגן. כמות הקרינה הנדרשת לממוגרפיה היא מועטה ודומה לכמות הקרינה שכל הגוף נחשף לה בטיסה טרנס אטלנטית. אם השד "פיברוגלנדולרי" בדיקת האולטרה סאונד תעזור לאבחן אם מדובר בגוש מוצק או בכיס נוזלי, הידוע בשמו ציסטה. האולטרה סאונד, טכניקה הנעזרת בגלי קול, לא מתאים לשדיים המורכבים רובם מרקמת שומן.

ניתן לראות מאפיינים של סוגי גושים שונים בשד, רוב הגושים בגיל הצעיר אינם סרטן ואין צורך בביופסיה. אם הגוש נראה חשוד להיות סרטני אפשר לעשות ביופסית מחט בהכוונת האולטרה סאונד לגוש, להוציא מעט רקמה מהגוש ולשלוח לפתולוג להביט מבעד למיקרוסקופ ולזהות את טיב הרקמה.

אצל מרבית הנשים ניתן להסתפק בבדיקות הנ"ל. אצל מספר קטן יחסית של נשים יש צורך גם ב-MRI. לרוב הכירורג/ית והרנטגנולוג ידעו לכוון לבדיקת MRI לאחר הבדיקה הראשונית. מדובר בבדיקה הנעשית על-ידי תכונות מגנטיות של רקמות הגוף. במהלך הבדיקה מוזרק חומר לגוף. זה הופך את בדיקת ה-MRI לבדיקה יותר פולשנית מהבדיקות הנ"ל.

בדיקת ה-MRI היא בדיקה מצוינת ומאד רגישה; כל דבר החשוד להיות סרטן יבלוט מיד. יתרונה של הבדיקה הוא גם חסרונה, שכן היא רואה צל הרים כהרים, ומהרגע שראינו את הצל לא ננוח עד שנוכיח האם זה סרטן או לא. לכן יש פי 3.5 ביופסיות שד לאחר MRI בהשוואה לבדיקות האחרות.

צריך להיות מומחה בתחום כדי לדעת באיזה כלי להשתמש. חשבו על נגר המבצע עבודה בביתכם וארגז הכלים שלו, לעומת היעילות בעבודות עץ חובבניות שלנו. אף מכשיר אינו מזהה סרטן שד ב-100%, ולעומת זאת כל מכשיר לפעמים מראה משהו החשוד לסרטן אשר בסוף הברור מתברר כגוש שפיר - לא סרטן.

לסיכום: תני לכירורג/ית מומחה ברפואת שד להקשיב לכך, לבדוק ולהחליט בעצה אחת עם הרנטגנולוג/ית מה המעקב הנכון עבורך. לתת את ההזדמנות הכי טובה לגילוי מוקדם ולא להטריד אותך בבדיקות מיותרות.

ד"ר תמי קרני היא כירורגית בכירה ב"ליידי אסיא" - המרכז לבריאות השד מקבוצת אסיא מדיקל ובמכון לבריאות השד במרכז הרפואי "אסף הרופא".

בואו לדבר על זה בפורום בריאות השד.