כיצד קרינה גרעינית משפיעה עלינו?

אסון הטבע עצום המימדים ביפן ואפשרות הפגיעה בכור האטומי באזור האסון יצר שיח ציבורי נרחב סביב הסיכונים הקיימים לסביבה ולאדם באזורים הסמוכים לכורים גרעיניים. ד"ר סטליאן גלברג, ראש אגף מניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה, מבקש להרגיע את הרוחות ומדגיש כי "כורים גרעיניים הם מתקנים בטוחים. מספר עצום של כורים גרעיניים פזורים במדינות רבות כבר הרבה שנים. אם מחשבים את כל הנתונים, ניתן ללמוד כי ב-17 אלף 'שנות כור' (מדד מצטבר של מספר הכורים כפול מספר השנים שכל כור פעיל) היו בסך הכל שתי תאונות. הדבר נובע מהבטיחות הרבה הכרוכה בהפעלת כורים גרעיניים. במקרה של תאונה, פגיעה, אסון טבע וכל אירוע אחר המסכן את הכור נכנס אוטומטית לפעולה מנגנון המפסיק את הפעילות בכור ומונע התלקחות ופיצוץ".

למרות האמור, אנשים ביפן ובעולם כולו חשים חרדה עמוקה מן ההשפעה של דליפת חומרים מהכור הגרעיני על בריאותם. ד"ר גלברג שוב מבקש להרגיע ולהבהיר: "מיד כשאנשים שומעים על דליפה מכור גרעיני, הם מדמיינים את ההתרחשויות בהירושימה ובנגסקי. אין כל קשר בין ההתרחשויות. גם אם חלילה יש דליפה של חומרים רדיו אקטיביים ושל קרינה מייננת אל מחוץ לכור גרעיני, אין המדובר בפיצוץ דומה לזה שהתרחש במלחמת העולם השנייה. הנזקים, הן לאדם והן לסביבה, שונים לחלוטין ואינם כה חמורים בהכרח.

"הרבה אנשים יופתעו מאד לגלות כי לו הייתה מתרחשת תאונה בתחנה פחמית, הדומה לזו שהתרחשה בכורים גרעיניים, היא היתה גובה הרבה יותר קרבנות וגורמת נזק עצום יותר לאדם ולסביבה. ובכלל, תחנות פחמיות באזורי מגורים מסוכנות הרבה יותר מכורים גרעיניים, הן במקרה של תאונה והן במהלך היום יום, כאשר נפלטים מהם לאוויר חומרים מסרטנים".

מהם, אם כן, הנזקים העלולים להיגרם לאדם הנחשף לחומרים ולקרינה הדולפים מהכור? ד"ר גלברג מסביר: "חומרים רדיואקטיביים מזיקים לבריאות האדם באופן בלתי הפיך. חומרים אלה הם חומרים מסרטנים ודאיים. סוג הנזק, היקפו וסיכויי ההחלמה ממנו תלויים בהיקף החשיפה. בני האדם נחשפים כל הזמן לחומרים רדיואקטיביים. חומרים אלה מצויים באוויר ובקרקע; חלקם טבעיים וחלקם מלאכותיים; והם חודרים לשרשרת המזון ומוצאים דרכם לגופנו. כל גוף מתמודד עם החשיפה לחומרים הנ"ל באופן שונה, כאשר הסיכון להיפגע מתגבר ככל שהחשיפה לחומרים הללו עולה".

אנשים הנחשפים לחומרים רדיואקטיביים בכמות גדולה ובאופן ישיר מפתחים תוך מספר שעות תסמינים מגוונים הכוללים בחילות, סחרחורות, יובש בפה, כאבי ראש, כוויות, סימני צריבה בעור ועוד. חשיפה לכמות גדולה מאוד של החומרים בבת אחת אף עלולה לגרום למוות. אחרים הנחשפים פחות לחומרים יכולים לסבול מנזק ארוך טווח שיתבטא לאחר פרק זמן מסוים. ד"ר גלברג: "החומרים הרדיואקטיביים פוגעים בדנ"א המצוי בגרעין התא ועלולים לגרום לגידולים סרטניים. לכל אדם יש כ-40% סיכון למות מסרטן. אנשים שנחשפו לחומרים רדיואקטיביים מגבירים את הסיכון שלהם לחלות".

לצד הגידולים הסרטניים עלולות להינזק מערכות נוספות בגוף, דוגמת מערכת הדם ומערכת העיכול וכן עלולים להתפתח זיהומים קשים ומסכני חיים. אדם שנפגע מחשיפה ישירה יקבל טיפול רפואי הכולל מתן נוזלים בעירוי ומנות דם; מתן אנטיביוטיקה ותרופות נגד בחילות וכאבים במידה והוא חש כאלה. חלק מהמטופלים יקבלו תרופות שמטרתן להפחית את כמות הקרינה והחומרים העלולים להיספג בגוף.

כמו כן, במקרה של סכנה לדליפה מכור גרעיני, האנשים בסביבה יקבלו כמוסות יוד, אשר לדברי ד"ר גלברג ממלאים את התירואיד (בלוטת התריס) ביוד, וכך מונעים מהגוף לקלוט ולספוג את היוד הרדיואקטיבי. לעומת זאת, הצ'סיום, חומר רדיואקטיבי נוסף שעלול להשתחרר מהכור בזמן תקלה נספג באדמה, חודר לשרשרת המזון ואין דרך למנוע ספיגתו בגופנו - פרט לאי שימוש במוצרים שמקורם באזור המזוהם.

זאת ועוד, מטופלים שנחשפו לחומרים רדיואקטיביים חייבים להיות במעקב כל ימי חייהם ולבדוק האם חלילה התפתחו אצלם גידולים סרטניים.

"על פי רוב, לחומרים רדיואקטיביים לוקח זמן רב להתפנות לגמרי מהאתרים בהם הם נמצאים", אומר ד"ר גלברג ומדגיש כי גם משך הזמן שלוקח להשפעת החומרים הללו לחלוף עד לניקוי מוחלט של האזור - תלוי בכמויות החומרים. לסיכום, הוא מציין כי גם אם הקרינה אינה עצומה, יידרשו לפחות מספר שנים עד לניקיון מוחלט של האזור.

בואו לדבר על זה בפורום רדיולוגיה - בדיקות הדמיה: רנטגן, MRI, CT, אולטרה-סאונד וממוגרפיה.