סרטן המעי הגס: שאלות ותשובות

בישראל חיים קרוב ל-14 אלף חולים בסרטן המעי הגס וסרטן החלחולת. עשרה חולים מאובחנים מדי יום עם סרטן המעי הגס, וכ-1,240 בני אדם מתים ממנו כל שנה. זהו גורם המוות השני מסרטן בישראל, אחרי סרטן הריאה.

בכתבה זו ריכזנו עבורכם שאלות ותשובות בנושא סרטן המעי הגס:

אצל רוב החולים, הגורם לסוגי סרטן אלו אינו ידוע. עם זאת, יש תמימות דעים בנוגע לשני גורמים מרכזיים שעלולים להביא לסרטן המעי הגס:

א. תזונה - תזונה עשירה בשומנים ובחלבונים מן החי ודלה בסיבים (שמקורם בפירות וירקות) עלולה להגדיל את הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס.

ב. גנטיקה - הסיכון של אדם ללקות בסרטן המעי הגס עולה כאשר בן משפחה מדרגה ראשונה שלו (אח, אחות, הורה) אובחן כחולה במחלה. את הסיכון הגבוה ניתן לחלק לשלושה:

1. מחלה גנטית נדירה בשם FAP - התרבות פוליפים בלוטיים משפחתית המאופיינת בגידולים שפירים (פוליפים) במעי הגס ובחלחולת.

2. תסמונת סרטן המעי הגס התורשתי (HNPCC) - פגיעה במערכת הגנים של הגוף השומרת על יציבות הגנים, מצב התורם להתפתחות גידולים סרטניים בגיל מוקדם.

3. מחלות מעיים - חולים עם דלקת כיבית כרונית או כאלו הסובלים מקרוהן או קוליטיס נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן המעי הגס.

התסמינים לסרטן המעי הגס הם:

א. דם על פני היציאה או יציאה דמית.
ב. עצירות או שלשול הנמשכים מעל שישה שבועות.
ג. כאבי בטן שחוזרים על עצמם.
ד. ירידה במשקל ללא סיבה.
ה. חוסר דם (אנמיה).

כן. ישראלים יוצאי צפון אפריקה נמצאים בסיכון מוגבר לתחלואה, כך עולה ממחקר ישראלי שערך פרופ' גד רנרט בבית החולים כרמל. המחקר מצא מוטציה גנטית המעלה את הסיכון לתחלואה במחלת סרטן המעי הגס בקרב יוצאי צפון אפריקה. המוטציה מופיעה אצל יוצאי צפון אפריקה בשכיחות של 4.5 אחוזים לעומת 2 אחוזים בלבד מהאוכלוסייה הכללית. קיימת עלייה בתחלואה של סרטן המעי הגס בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל, המהווים 8 אחוזים מהסובלים מסרטן המעי הגס בישראל.

יש שלושה סוגים של בדיקות:

בדיקת קולונוסקופיה - זוהי הבדיקה היחידה המאפשרת גם אבחון וגם טיפול. בדיקה זו מספקת לנו רמת דיוק של 95%, והיא אף מזהה פוליפים קטנים הנמצאים בשלב גידול מוקדם. הבדיקה מתבצעת במשך 30 דקות באמצעות טשטוש תרופתי הניתן בזריקה לווריד לצורך נטרול תחושת הכאב. במהלך הבדיקה המטופל שוכב על הצד, ומכשיר הבדיקה, האנדוסקופ, מוחדר לפי הטבעת בעדינות לאורך פיתולי המעי עד לקצה המעי הגס. אם נתגלו פוליפים, מסירים אותם ושולחים אותם לבדיקה פתולוגית. בתום הבדיקה יש פרק זמן של שעה וחצי להתאוששות, ולאחר מכן הנבדק משוחרר.

בדיקת דם סמוי בצואה - בדיקה זו יכולה לאתר פוליפים המדממים לצואה. יכולת האבחון שלה מוגבלת ל-30 אחוז מהמקרים, ולפיכך מידת יעילותה מינורית. ב-95 אחוזים מהמקרים בהם מופיע דם סמוי בצואה אין הדבר נובע מהימצאות גידול סרטני.

בדיקת קולונסקופיה וירטואלית - בדיקה זו אינה פולשנית, והיא מתבצעת תוך שימוש במכשיר C.T והחדרת אוויר דרך צינורית לפי הטבעת. הבדיקה אינה מצליחה לאבחן פוליפים קטנים ושטוחים; גם אם נמצאו פוליפים או חשד לפוליפים, יש לבצע לאחריה בדיקת קולונוסקופיה.

מחקר: גילוי מוקדם לסרטן המעי הגס על ידי כלבים - חוקרים מציינים כי כלבים הצליחו לזהות בדיוק של 95 אחוזים שלבים מוקדמים של סרטן המעי הגס בדגימות נשיפה וצואה של חולים. המחקר פורסם במגזין GUT. בעתיד מקווים כי יתאפשר פיתוח חיישן לאבחון הסרטן באמצעות מולקולות המשתחררות מתאי הסרטן אל האוויר.

הבדיקה עולה כאלף שקל. בימים אלו מתקיימים דיונים האם להכניס לסל התרופות את הבדיקה, כך שכל אדם המגיע לגיל המתאים יוכל לבצע את הבדיקה ללא תלות ביכולתו הכלכלית.

לאוכלוסייה הכללית מומלץ להיבדק מגיל 50, ואילו לאוכלוסייה שבה קרוב משפחה ממדרגה ראשונה חלה בסרטן המעי הגס מומלץ להיבדק כבר מגיל 40. בשני העשורים האחרונים התגלו לא מעט מקרים של סרטן המעי הגס גם בגילאים 30-40, ולפיכך ייתכן כי בעתיד ההמלצות לעיל ישונו.

היקף ההיענות לגילוי מוקדם עומד על כ-35 אחוזים. בעשור האחרון חלה עלייה במודעות הציבור, ולפיכך גם בשיעור הנבדקים. עם זאת, השאיפה היא להגדיל את ההיענות. אם ההיענות לגילוי מוקדם של סרטן השד היא כ-70 אחוזים, אין סיבה כי לא יהיה כך גם בגילוי מוקדם לסרטן המעי הגס.

סרטן המעי הגס הוא הסרטן היחיד הניתן למניעה אם נבדקים בזמן, וזאת בהסתברות של 95 אחוזים.

א. הערכת גרורות בעזרת CT.

ב. בדיקת סמני גידול בדם כגון CEA (הופעת חלבון זה בדמו של מבוגר עלולה להצביע על קיומו של סרטן) אם רמתם גבוהה מהנורמלי, ירידה בעקבות טיפול תשמש למעקב להצלחת הטיפול.

ג. הערכה האם הממצא נתיח. אם ניתן לבצע ניתוח, אפשר לבדוק האם יש מעורבות נרחבת יותר של הגידול הסרטני לדופן המעי הגס ובלוטות הלימפה בסביבה

ד. הערכה האם יש צורך בטיפול כימותרפי.

ה. מעקב משותף גסטרו-אונקולוג.

בשבוע שעבר התקיים דיון בכנסת שמטרתו היתה להעלות את המודעות לנושא ולמצוא פתרונות מתאימים לטיפול במחלה ולמניעתה. מסקנתו המבורכת של הדיון היתה כי משרד הבריאות צריך להיות מעורב בפיתוח תוכנית מניעה ארצית להגברת המודעות. עם זאת, רק אנחנו יכולים להיות אחראים לבריאותנו, ולפיכך חשוב כי כל אדם המגיע לגיל 50, ללא יוצא מן הכלל, ידאג להיבדק.

פרופ' רן אורן הינו מומחה לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, ומנהל את המכון למחלות דרכי העיכול והכבד בבית החולים הדסה.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום סרטן המעי הגס
פורום סרטן המעי הגס - מניעה, אבחון וטיפול
פורום סרטן ה-GIST - סרטן הגיסט