סרטן השד: טיפול מונע לנשים בסיכון
חשוב לדעת: טיפול אנטי הורמונלי בנשים בסיכון עשוי להפחית בכ-65% את הסיכון לחלות בסרטן שד. בקרב הקהילייה הרפואית שוררת הסכמה רחבה באשר לנחיצותו
לא הכל יודעים זאת, אך נשים בעלות סיכון גבוה לחלות בסרטן השד (Breast cancer) יכולות להיעזר בטיפול מונע בסרטן השד. נשים בעלות סיכון גבוה הן נשים שבמשפחתן יש היסטוריה של המחלה, או כאלה שלוקות בסרטן טרום פולשני. עד כה, ניתן טיפול תרופתי לנשים שהחלימו מהמחלה, במטרה להקטין את הסיכון להישנותה. טיפול זה היה מכונה טיפול כימותרפי מונע, והוא ניתן כהמשך טיפול לנשים שהחלימו מסרטן השד. בחודש האחרון פורסמו במגזין הרפואי המוביל "לנצט" קווים מנחים הנוגעים לטיפול האמור ומסווגים אותו כטיפול תרופתי מונע שיינתן גם לנשים שעדיין לא חלו, אך מצויות בסיכון גבוה לפתח את המחלה.
ד"ר תמי קרני, מומחית בכירורגיה כללית ואונקולוגיה, יוזמת ומקימת מכון השד במרכז הרפואי "אסף הרופא, שופכת אור על ההתייחסות החדשה לטיפול: כיום קיים קונצנזוס נרחב סביב יעילותן של תרופות מסוימות בהפחתת הסיכון לחלות בסרטן השד; שוררת הסכמה בדבר הצורך לתת טיפול זה כטיפול מונע לנשים בסיכון גבוה לחלות".
תחילה, ההתייחסות לטיפול הוא בשינוי המינוח "טיפול כימותרפי" ל"טיפול מונע". ד"ר קרני: מדובר בטיפול תרופתי שמטרתו להפחית את הסיכון לחלות בסרטן שד לנשים בסיכון מוגבר לחלות במחלה. אין זה טיפול כימותרפי: הוא לא כולל תרופות כימותרפיות והוא לא מטפל במחלה שכבר קיימת כמו טיפול כימותרפי. לכן הוא נחשב לטיפול מונע, טרם המחלה".
ד"ר קרני מסבירה כי הטיפול המונע הוא טיפול אנטי הורמונלי: "למטופלות ניתנות תרופות בשם 'טמוקסיפן' ו'רלוקסיפן' אשר "מתחרות" עם האסטרוגן על הקולטנים לאסטרוגן על תאי השד. תחרות זו "מעכבת" את הסיכון לחלות בסרטן שד בכ-50%. זאת מאחר והחשיפה לאסטרוגן היא שמעלה באופן משמעותי את הסיכון לסרטן שד. ממצאים אלו על הטמוקסיפן התפרסמו כבר ב-1998.
נשים לא מעטות חוששות מטיפול אנטי הורמונלי בשל תופעות הלוואי שלהן. חששן העיקרי הוא מהעובדה שהטיפול בהן עלול להגדיל את הסיכון להופעת קרישי דם, להחמרת אוסטיאופורוזיס ולהתפתחות סרטן רירית הרחם. לפיכך, ניתן הטיפול לנשים שאינן סובלות מקרישיות יתר או ממחלות לב וכלי דם, ושלא סבלו בעבר מטרומבוזות או שבץ מוחי. הטיפול מומלץ במיוחד לנשים בגיל המעבר, לגביהן נמצא כי השימוש בתרופות מאט את תהליך דילול העצם, מקטין הסיכוי לאוסטאופורוזיס ומוריד את רמות הכולסטרול בדם.
אפשרות נוספת הנמצאת כיום בבדיקה היא שימוש בתרופות מעכבות ארומתאז - מעכבות יצור אסטרוגן ועל ידי כך מורידות כמות אסטרוגן בגוף. ד"ר קרני מסבירה: מחקר חדש מלמד כי טיפול באמצעות תרופות מעכבות ארומתאז יכול להוות אפשרות נוספת לנשים שכבר עברו את גיל הפוריות" .
במחקר המדובר השתתפו כ-4,560 נשים בגיל ממוצע של 62.5, אשר נחשבות לבעלות סיכון לחלות בסרטן השד. תוצאות המחקר הצביעו על ירידה של כ-65% בסיכון לחלות בסרטן שד בקרב נשים שנטלו תרופה מעכבת ארומתאז.
פתרון נוסף להפחתת תופעת הלוואי של תרופות המפחיתות יצור אסטרוגן הוא נטילת ביפוספונטים) קבוצת תרופות הפועלות ישירות ומדכאות את התאים הורסי העצם). טיפול זה ניתן בדרך כלל לנשים הסובלות מאוסטיאופורוזיס או מסרטן שד גרורתי עם גרורות בעצמות. לדברי ד"ר קרני, שימוש בביפוספונטים יכול לסייע למניעת הפגיעה בעצמות של מטופלות הנוטלות את הטיפול המונע סרטן השד.
בואו לדבר על זה בפורום סרטן השד.