התרופות הביולוגיות נגד סרטן השד
לטיפולים הכימותרפיים וההורמונליים בסרטן השד התווספו בשנים האחרונות התרופות הביולוגיות. אלו מחלישות את ייצור התאים הסרטניים ומאטות את התקדמות המחלה
הטיפול המקובל בסרטן השד כולל שימוש בתרופות כימותרפיות, הורמונליות ובשנים האחרונות גם ביולוגיות. מתן טיפול ממוקד ואישי, המתייחס לכל המאפיינים הפתולוגיים והביולוגים של הגידול, מחליש את המנגנונים המייצרים תאים סרטנים ואינו פוגע בתאים הבריאים.
תחנת ממסר
תרופות כימותרפיות פוגעות ביכולת החלוקה וההתרבות של התאים על ידי פגיעה ביכולת השכפול של החומר הגנטי, ובכך מונעות את התרבות תאי סרטן. התרופות הביולוגיות לעומת זאת מכוונות וממוקדות לתהליכים הספציפיים המתחוללים בתא, כמו לקולטנים הנמצאים על קרום התא, או למערכות הממסר בין הגרעין הפנימי למעטפת התא.
כך למעשה מתערבות התרופות במנגנונים המעבירים אותות הגורמים לתאים להתחלק, ומונעות מתאי הסרטן להתרבות. תרופות ממוקדות אלו יעילות יותר בתת-קבוצות של הגידולים הפגיעים במיוחד לנזק מסוים. מאמץ מחקרי רב מושקע בהגדרת הקשר שבין תת-הקבוצות של הגידולים שיגיבו לטיפול בתרופות ממוקדות.
חשוב לדעת כי יש מקרים בהם התרופות הביולוגיות יעילות יותר, ויש מקרים בהם התרופות הכימותרפיות יעילות יותר. במקרים רבים נעשה שימוש בשילוב של שני סוגי התרופות ולעיתים ביותר מתרופה ביולוגית אחת.
התרופות הביולוגיות חוללו ללא ספק שינוי בהתמודדות עם סרטן השד. דוגמה לכך היא תרופה המתאימה לתת קבוצה, המהווה כ-20% מהחולות בסרטן השד, להן תאי-גידול נושאי קולטנים מסוג Her-2. גירוי הקולטן גורם להתרבות תאי הגידול ולכן עיכובו יגרום להרס שלהם. בעבר הפרוגנוזה לקבוצה זו הייתה גרועה, אך התרופה הביולוגית שיפרה משמעותית את המצב וכיום הפרוגנוזה טובה יותר. במחקר ופיתוח נמצאו כיום שורה של תרופות המתמקדות בקולטני Her-1-4.
קבוצת תרופות ביולוגיות אחרת פועלת על קולטנים לגורמי גדילה, וכוללת נוגדן לעיכוב גורמי גדילה של כלי הדם. הפסקת גדילת כלי הדם החדשים בתוך הגידול מונעת אספקת מזון לתאי הגידול, וגורמת לתמותה שלהם ובכך פוגעת בצמיחתו, מעכבת את התפשטותו בגוף ומונעת יצירת גרורות. התרומה המשמעותית של קבוצת תרופות זו לטיפול הסטנדרטי בחולות סרטן שד גרורתי עם קולטנים שליליים ל-Her-2 מתבטאת בשיפור משמעותי בשיעורי התגובה ובהכפלת משך הזמן עד להתקדמות המחלה, וכך מושגת הארכת ההפוגה מהמחלה.
כל עכבה לטובה
קבוצה נוספת וחשובה של תרופות מסוג חוסמי PARP נמצאת לאחרונה במחקר ופיתוח אינטנסיביים. תרופות אלו מעכבות אנזים חשוב בתיקון פגמים בגדיל בודד של ה-DNA. הפרעה בתיקון נזקי כרומוזומים תביא למותם של תאים סרטניים. נראה שלתרופות אלו השפעה משמעותית בעיקר על מטופלות נשאיות של מוטציית BRCA בגן המעלה את הסיכוי לחלות בסרטן שד ושחלה.
טווח תופעות הלוואי שונה בין התרופות הכימותרפיות לתרופות הביולוגיות. התרופות הכימותרפיות פוגעות במנגנון התרבות התאים, ולכן הן משפיעות על מערכות בגוף בעלות קצב התרבות מהיר, דוגמת מערכת ייצור תאי הדם, מערכת העיכול ונשירת שיער. לעומתן, התרופות הביולוגיות פוגעות במנגנונים הביולוגיים של התאים, ותופעות הלוואי שלהן הן פצעים על העור, שלשולים, פגיעה בתפקוד הלב ועוד.
הקושי בשילוב תרופות ביולוגיות בסל הבריאות נובע ממחירן הגבוה ומהקושי להגדיר במדויק את תרומתן להארכת חיים. לעתים, תרופה יכולה לעכב את קצב התקדמות המחלה ואף לשפר את איכות חיי החולה, אך לא בהכרח להאריך את חייה. המחקר בתחום זה נמצא בעיצומו. המדענים מצליחים לפתח עוד ועוד תרופות המשיגות תוצאות טובות במלחמה נגד סרטן, משפרות את איכות חיי החולות ואת תוחלת חייהן.
ד"ר תמר ספרא היא אונקולוגית בכירה, המערך האונקולוגי, המרכז הרפואי תל-אביב.
בואו לדבר על זה בפורום סרטן השד.