CML: הסרטן שאפשר לחיות איתו

CML - לוקמיה מיאלואידית כרונית - היא אחת מארבעה סוגים של סרטן הדם (לוקמיה). כיום ההערכה היא כי אדם אחד למאה אלף יחלה ב-CML, ובישראל מדובר בכ-60 חולים חדשים מדי שנה. מדובר במחלה שבה תאים במח העצם הופכים לממאירים, וכתוצאה מכך תאי הדם הלבנים מתרבים בקצב מוגבר וממלאים את מח העצם. ללא טיפול, מהלכה הטבעי של המחלה נחלק למספר שלבים: השלב הכרוני, הוא השלב הלא סוער של המחלה, שיכול להימשך כחמש עד שש שנים; ללא טיפול המחלה עוברת לשלב מואץ, המתבטא בהחמרה בסימפטומים ובספירת הדם ובטחול מוגדל יותר; ולבסוף יש מעבר לשלב הבלאסטי, שבו המחלה חריפה וקטלנית והסיכוי להציל את החולה על ידי מתן טיפול בשלב זה קטן הרבה יותר.

אבחון המחלה נעשה בכמחצית המקרים על ידי ספירת דם שגרתית, שבה נמצאת עלייה במספר כדוריות הדם הלבנות בעיקר. המחצית השנייה של החולים מגיעים כי הם סובלים מסימפטומים קלים כלשהם כמו עייפות, ירידה במשקל ותפיחות של הבטן בגלל טחול מוגדל. כאשר בדיקות הדם מעלות חשד למחלה, יש לפנות להמטולוג להמשך בירור.

המפתח לטיפול

המחלה התגלתה כבר באמצע המאה ה-19, אבל רק בעשור האחרון חלה התקדמות רבה ביכולת לרפא אותה.

ההתקדמות היא בעיקר הודות לטיפולים הממוקדים שפותחו, שהם תולדה של פריצת דרך משמעותית בהבנת המחלה וביכולת לאבחן אותה שהתרחשה לפני 50 שנה בפילדלפיה. אז מצאו כי כרומוזום 22 במח העצם ובדמם של חולי לוקמיה מיאלואידית כרונית קצר מהרגיל, והוא כונה "כרומוזום פילדלפיה" על שם העיר שבה התגלה.

כרומוזום פילדלפיה נושא גן משולב המכונה BCR-ABL. גן זה מעורב בייצור החלבון טירוזין קינאז, והוא זה שבעצם גורם להיווצרות CML. עם גילוי זה, הבינו כי על מנת להשתלט על המחלה יש למצוא טיפול שיחסום את פעילות הטירוזין קינאז, והחלו הניסיונות לפתח טיפול כזה. מטרת הטיפול ב-CML היא כפולה: תיקון ספירת הדם הלא תקינה, לצד עצירת הידרדרות המחלה והימנעות ממעבר לשלבים האקוטיים שלה, שבהם כמעט לא ניתן לטפל.

טיפולי העבר

במאה ה-19 טיפלו במחלה בעזרת ארסן טיפול שגרם למות התאים הממאירים. בתחילת המאה ה-20 עברו להקרנות לטחול, דבר שהוביל להקטנת הטחול לצד הרג התאים הממאירים, אך לא עצר את המחלה. בשנות ה-60 הטיפולים נעשו באמצעות כדורי כימותרפיה, שהורידו את ספירות הדם הגבוהות, אך גם הם לא סייעו בעצירת התקדמות המחלה. בשנות ה-70 וה-80 החלו לראשונה לטפל באינטרפרון - זו הייתה הפעם הראשונה שהצליחו להשפיע על מהלך המחלה וכן להאריך את תוחלת החיים של החולים. עם זאת, תופעות הלוואי היו רבות וגרמו לפגיעות שונות. טיפול נוסף, הקיים גם היום, הינו באמצעות השתלת מח עצם מתורם. מדובר בטיפול היחיד שמביא לריפוי מוחלט של המחלה, אך הוא כרוך בתופעות לוואי רבות ואף בסיכון של 20% לתמותה.

פריצת הדרך בטיפול

בשנות ה-90 של המאה הקודמת פותח לראשונה תכשיר שחוסם את פעילות הטירוזין קינאז. התרופה, ששמה המסחרי 'גליבק', גורמת למות התאים הסרטניים ולהחלפתם בתאים בריאים, וכך בעצם עוצרת את התקדמות המחלה. לעומת האינטרפרון שהיה מקובל כטיפול עד אז, מדובר בתכשיר שניתן בכדורים, גורם לעצירת הידרדרות המחלה בצורה הרבה יותר משמעותית, ותופעות הלוואי הכרוכות בו פחותות באופן משמעותי. עם זאת, עם השנים התגלה כי לא כל החולים מגיבים לטיפול: חלקם סבלו מתופעות לוואי בלתי נסבלות ואחרים פיתחו עמידות לתרופה. מצב זה הביא לניסיונות מואצים לפיתוח דור חדש של תרופות, וכשאלה יצאו לשוק התברר שהן משרות תגובה מהירה ועמוקה יותר על החולים, מונעות בשיעור מעט יותר גבוה את המעבר לשלבים החריפים, ואינן כרוכות בתופעות לוואי קשות יותר. עם זאת, טרם נמצא כי התכשירים מהדור השני משפיעים טוב יותר מהגליבק על ההישרדות של חולי CML.

כיום, בשל ההישרדות הגבוהה של החולים הודות לטיפולים החדשים, רוב החולים מנהלים אורח חיים נורמלי, עם תופעות לוואי מעטות, ותוחלת החיים שלהם דומה לזו של האוכלוסייה הכללית. כיוון שבדיקת דם שגרתית יכולה להביא לחשד לקיום המחלה, ובשל העובדה שכיום רוב האוכלוסייה מבצעת בדיקות דם שגרתיות, רוב החולים מתגלים בשלב הכרוני, שבו ניתן לטפל ולעצור את התקדמות המחלה. רוב החולים יודעים ומבינים כי למרות שטרם נמצא ריפוי למחלה, ניתן לחיות לצידה בשלום ולנהל שגרת חיים כאחד האדם. אחוזים בודדים מהחולים עדיין לא מגיבים לטיפולים הקיימים, ועבורם המוצא האחרון הוא תרופות נסיוניות או השתלת מח עצם.

אחד הקשיים בהתמודדות עם המחלה הוא נושא ההריון בחולות CML. בניגוד לאינטרפרון, את התכשירים החדשים לא ניתן לקחת במהלך הריון, ולכן מי שרוצה להרות צריכה להפסיק את הטיפול. לכן, ההמלצה לחולות אלה היא לעבור לטיפול באינטרפרון במהלך תקופת ההריון, או - במידה שהמחלה אינה סוערת ללא טיפול - להפסיק את הטיפול במשך ההריון ולהיות במעקב צמוד במהלכו.

מבט אל העתיד

המטרה שרואים כיום לנגד עיניהם הרופאים המטפלים בחולי CML היא בראש ובראשונה להקטין עוד יותר את שיעור התמותה מהמחלה, שעומד על אחוזים בודדים. מטרה עתידית נוספת היא התמקדות בתכשירים מהדורות המתקדמים ופיתוח תכשירים נוספים, שיהיה ביכולתם להביא לתגובה טיפולית עמוקה עוד יותר, ולהביא לריפוי מלא, כך שניתן יהיה להפסיק טיפול והחולים לא יזדקקו ליטול את התרופות למשך שארית חייהם. לבסוף, מחקרים רבים מצביעים כיום על קשר ישיר בין ההיענות לטיפול ועצירת המחלה: ככל שההיענות לטיפול גבוהה יותר, כך הסיכוי להתקדמות המחלה פוחת. לכן, יעד נוסף כיום הוא לשפר את היענות החולים לטיפול.

פרופ' פיה רענני היא מנהלת יחידת אשפוז המטו-אונקולוגי במרכז הרפואי רבין (בילינסון), ראש החוג להמטולוגיה באוניברסיטת תל אביב והיועצת הרפואית של עמותת חולי CML בישראל.

יום המודעות העולמי למחלה

אתמול, ב-22.9 קיימה העמותה לחולי CML לראשונה אירוע לציון יום המודעות הבינלאומי למחלה. גיורא שרף, מנכ"ל העמותה לחולי CML: "המסר העיקרי שאנו מבקשים לשדר הוא מסר של אופטימיות שגם עם אבחון כחולה במחלת סרטן או לוקמיה, אפשר היום להמשיך לחיות ולתפקד, ולהגשים כמעט כל מה שחולמים או רוצים. ביום זה אנו קוראים לכל החולים להפוך להיות חולים משכילים בקשר למחלתם, ולהיות מעורבים בניהול המחלה יחד עם הרופאים המטפלים. אנו קוראים לכל חולי ה-CML בארץ, להצטרף לעמותה הקיימת כבר יותר מעשור שנים, ועוזרת ליותר מ-250 חולים בהתמודדות היום יומית הלא קלה עם המחלה ותופעות הלוואי של הטיפולים".

בואו לדבר על זה בפורום לוקמיה ואונקולוגיה ילדים.