סרטן מעי גרורתי: עידן התקווה

(0)
לדרג

החידושים בתחום התרופות הביולוגיות העלו את זמן הישרדות חולי סרטן מעי גרורתי. שימוש מושכל בטיפול כימי וביולוגי עשוי לקנות לחולים אלה חודשים נוספים רבים

מאת: ד"ר עופר פורים

סרטן המעי הגס הוא הסרטן השני בשכיחותו וגורם התמותה השני ממחלות סרטן בישראל. כ-3,400 מקרים חדשים מאובחנים בישראל מדי שנה, מתוכם 1,000 מקרים חדשים של סרטן מעי גס גרורתי. המחלה מופיעה בשכיחות דומה אצל נשים וגברים, כאשר גיל האבחון הממוצע הוא 60-70. בשנים האחרונות חלה התקדמות עצומה בטיפולים ונולדו אסטרטגיות טיפול חדשות, ובראשן שילוב של טיפול כימי וביולוגי, אפשרות לבצע כריתה מלאה של גרורות בכבד והעלאת שיעורי הריפוי מהמחלה בקרב חולים עם גרורות.

כ-30% ממקרי סרטן מעי הגס מאובחנים רק בשלב הגרורתי, כאשר המחלה כבר התפשטה ושלחה גרורות לאיברים מרוחקים כגון כבד או ריאות. עד אמצע שנות התשעים עמדה תוחלת החיים של חולים אלה על כחצי שנה, ואז הופיעו טיפולים כימותרפיים חדשים, עם התרופות אירינוטקאן ואוקסליפלטין, שהצליחו להעלות את זמן ההישרדות ל-20 חודשים.

סרטן מעי גרורתי
סרטן מעי גרורתי

נשק קולטני

בשנת 2004 הושקה התרופה החכמה הראשונה - התרופה הביולוגית אווסטין, הפועלת נגד החומר המעודד יצירת כלי דם חדשים VEGF. התרופה ניתנה יחד עם כימותרפיה, והתברר שהישרדות החולים שופרה לעומת טיפול כימותרפי בלבד. במקביל הופיעה קבוצת תרופות אחרת, עם מנגנון פעולה שעובד על קולטן המעודד צמיחת תאים ובהם תאים סרטניים ונקרא EGF. התרופה הראשונה שפותחה נגד הקולטן הזה היא ארביטוקס, והמחקרים העלו שגם היא הביאה לשיפור בהישרדות החולים כשניתנה כטיפול קו ראשון.

תרופת "הדור החדש" מאותה קבוצה היא וקטיביקס, שגם היא נבדקה בחולים בטיפול בקו ראשון. מתן התרופה בשילוב כימותרפיה שיפר את הישרדות החולים ל-23.9 חודשים לעומת כימותרפיה בלבד. התרופה מתאפינת במיעוט תופעות לוואי מכיון שאין בה מאפיינים זרים. אצל חלק מהמטופלים נמצאה תופעת לוואי של הופעה פריחה דמוית אקנה. נמצא כי במטופלים שהגיבו בפריחה בדרגה גבוהה הסיכוי לתגובה עלה: מטופלים אלה הגיעו להישרדות גבוהה משאר המטופלים - 27.7 חודשים. תופעה נוספת שנצפתה היא שכאשר הגידול התכווץ ביותר מ-30%, ההישרדות הייתה ארוכה מהרגיל והגיעה ל-30 חודשים.

התרופות הביולוגיות נחקרו גם כטיפול קו שני בטיפול במחלה, כלומר כאשר הטיפול הראשוני מפסיק להשפיע. ממחקרים אלה נמצא כי תוספת של התרופות אווסטין, וקטיביקס וארביטוקס האריכו את חיי המטופל מעבר לטיפול בתרופות כימיות בלבד. לאור זאת המשיכו ובדקו את התרופות הביולוגיות גם בקו השלישי של המחלה: התרופות הנוגדות קולטן EGF ניתנו לחולים ש מחלתם התקדמה לאחר שני קווי טיפול, וגם בחולים אלה נמצא יתרון של טיפול בתרופות אלה.

מתקפה משולבת

הבשורה האחרונה בתחום התרופות הביולוגיות דווחה בשנה האחרונה, כאשר תרופה ביולוגית המעכבת הן את הקולטן EGF והן את הקולטן VEGF ניתנה לחולים שמחלתם התקדמה לאחר כל הטיפולים המקובלים. התרופה, רגורפיניב, האריכה את הישרדות החולים בחצי שנה נוספת.

היום עומדות לרשות הרופא המטפל אופציות רבות לטיפול בחולה המעי הגס הגרורתי, כאשר שימוש מושכל בתרופות יכול להאריך את חיי החולים ב-30 חודשים בממוצע. אלה בשורות טובות לחולים במחלה קשה זו, וישנה תקווה שעם פיתוח של תרופות נוספות תהפוך המחלה לבעלת אופי "כרוני" ותאפשר הן הארכת חיים משמעותית והן איכות חיים טובה יותר.

הכותב הוא רופא בכיר ביחידת גידולי מערכת העיכול במרכז דוידוף, בית החולים בילינסון, המרכז הרפואי רבין.

כבר בצעת בדיקת סקר לגילוי סרטן המעי? לפרטים לחץ כאן.

בואו לדבר על זה בפורום סרטן המעי הגס - מניעה, אבחון וטיפול.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום