מיומות: שרירנים ברחם

עוד בנושא: סרטן הרחם, מחיקת צוואר הרחם

שרירנים (מיומות) הם גידולים שכיחים, הנמצאים ברחם, ומופיעים בשכיחות של 30% בקרב נשים בעשור החמישי לחייהן. שרירנים שכיחים במיוחד אצל נשים בגילאי 30-55. הם עלולים להופיע אצל כ-80% מהנשים. כרבע מהן תסבולנה מתסמינים ובשכיחות גבוהה אף יותר, בקרב נשים ממוצא אפריקאי, במשפחות בהן קיימת היסטוריה של תופעה זו, בקרב נשים בעלות משקל עודף, ובקרב נשים שלא ילדו מעולם.

ד"ר דב לקסמן, מנהל תחום כירורגיה גניקולוגית, במרכז לרפואת נשים מתקדמת, איה מדיקל, שבבית החולים אסותא, מסביר: "שרירן, או מיומה בלעז, הוא מצב של שגשוג תאי שריר הרחם. תאי שריר מסוימים מגיבים לגירויים הורמונליים אלה באופן נמרץ יותר מאחרים. קצב גדילתם מושפע מהורמוני המין, פרוגסטרון ואסטרוגן. אלה מתחלקים ומתרבים ויוצרים שרירן: "גידול" שפיר. שגשוג שפיר של תאי שריר הרחם יכול להתרחש במוקד יחיד, או במספר מוקדים. שרירני הרחם יכולים להתבלט משריר הרחם לחלל הרחם או משריר הרחם לחלל הבטן".

מרבית השרירנים מצויים בכמות, גודל ומיקום, שאינם באים לידי ביטוי קליני במשך שנים רבות ובמידת סיכון נמוכה ביותר (1%) להפוך לגידול ממאיר. בניגוד לשרירן פוליפ הוא גידול או שגשוג של רקמת חיפוי. ברחם רקמת החיפוי נקרא רירית רחם וממנה יכולים לצמוח פוליפים.

על פי ד"ר לקסמן: "נשים שבגופן מתפתחים שרירנים, בדרך כלל אינן חשות בתסמינים כלשהם. על פי גודל השרירן ומיקומו, עלולים להופיע תסמינים שישפיעו על איכות החיים של האישה. לדוגמה: דימומים במהלך המחזור החודשי, או בין הווסתות, לחץ על שלפוחית השתן, כתוצאה מגדילת השרירן, לחץ על פי הטבעת, בעיות פוריות, סיבוכי הריון או כאבי בטן וגב".

רפואה מונעת תמיד עדיפה, ולכן לנשים הסובלות מתסמינים מומלץ לפנות לאבחון ולטיפול. שרירנים מאותרים בעזרת בדיקה פשוטה: אולטרסאונד בטני או וגינלי, במקרה ומדובר בגידול שפיר, או MRI+CT, אם קיים חשד לגידול ממאיר.

בעבר הרחוק, אחת השיטות הפופולריות לטיפול בשרירנים היתה כריתה מלאה של הרחם, ללא התחשבות בשאלה האם האישה תכננה ללדת. בשנים האחרונות, הגישה השתנתה, מתוך הבנה שהרחם הוא חלק חשוב מאד לתחושת הנשיות. בנוסף, הבינו הרופאים שכריתת רחם עלולה להוביל לפגיעה בשחלות, והתוצאה עלולה להיות הקדמת גיל המעבר של האישה, כאבים בזמן קיום יחסי מין, הפרעה בשליטה על הטלת שתן ופעולת מעיים ופגיעה בתדמית העצמית של המטופלת.

ד"ר לקסמן מסביר אודות הטיפולים המוצעים כיום:

טיפולים שמרניים: תרופות משככות כאבים, תרופות אנטי הורמונליות, או התקן תוך רחמי המכיל פרוגסטרון (התקן מירנה).

ניתוחים משמרי רחם: הרופא כורת את השרירן בגישה בטנית/לפרוסקופית.

טיפולים לא פולשניים: דוגמת אולטרסאונד ממוקד רב עוצמה, ההורס את השרירן באמצעות גלי קול. הטיפול מתאים לנשים בגילאי פוריות, המעוניינות להרות בעתיד.

כריתת שרירן היסטרוסקופית: שימוש בסיבים אופטיים המוחדרים לחלל הרחם, ללא חיתוך חיצוני.

לפרוסקופיה: חתכים זעירים בדופן הבטן לצורך הסרת השרירן, והוצאתו דרך פתחים אלה או דרך הנרתיק.

חסימת עורקי הרחם (אמבוליזציה): החסימה מתבצעת צנתור של עורקי הרחם, שבו מזריקים חלקיקים סינתטיים זעירים, היוצרים נמק בשרירן ומביאים לספיגתו.

ד"ר לקסמן מדגיש כי "ניכרת חשיבות גדולה להתאמת שיטת הטיפול לחולה ולפנייה למרכזים המטפלים בשרירנים, ובעיקר לרופאים המומחים בתחום. כל זאת, כדי להימנע מכריתות רחם מיותרות, שיגרמו לעוגמת נפש גדולה".

בואו לדבר על זה בפורום מיומות (שרירנים) ברחם.