סרטן ריאות: מיתוסים ומציאות

עוד בנושא: דלקת ריאות, בצקת ריאות

סרטן ריאות הוא מחלה אלימה וקטלנית המהווה גורם מספר אחד בעולם למוות, כתוצאה ממחלת הסרטן, הן בקרב גברים והן בקרב נשים. מדי שנה מתים 1.2 מיליון איש ברחבי העולם כתוצאה מסרטן ריאות. בכל שנה מאובחנים בישראל 2,000 חולים חדשים בסרטן הריאות. מכאן, חשוב שנכיר את כל המיתוסים הנפוצים השגויים הקיימים באשר למחלה הקטלנית הזו.

עישון או חשיפה פסיבית במשך שנים לעשן סיגריות עלולים לגרום להתפתחות של מחלות סרטן נוספות. אומנם הוכח כי קיים קשר ישיר בין סרטן ריאות לעישון ורוב החולים במחלה הם מעשנים כבדים, אולם עישון עלול לגרום למחלות סרטן נוספות, ביניהן סרטן הוושט, סרטן בחלל הפה, סרטן שלפוחית השתן, סרטן כליות ועוד.

מי שלא מעשן לא חשוף לסרטן ריאות

חמישית מכלל מקרי סרטן הריאות מתגלים בקרב אנשים שלא עישנו מעולם. למשל, אנשים שנולדו עם מוטציית ה-EGFR. מדובר במוטציה המצויה בקרב 10 עד 15 אחוז מחולי סרטן ריאה והיא לא משויכת רק לקהל גברי, מעשן ומבוגר ("החולים המסורתיים"). לרוב מדובר בנשים צעירות, שאינן מעשנות.

כמו כן, עישון פאסיבי מסכן את בריאותו של האדם הפאסיבי, בדיוק כמו את בריאות המעשן האקטיבי. העשן שנפלט מהסיגריה מכיל חלקיקים של חומרים רעילים ומסרטנים, לפעמים בכמות גדולה יותר מזו שהמעשן שואף לריאות, משום שלסיגריה יש פילטר המסנן את העשן. המעשן הפאסיבי, לעומת זאת, שואף את העשן ישירות ללא שום סינון.

קיימים גורמי סיכון נוספים לסרטן ריאות: חשיפה לגז ראדון, אזבסט וחומרי תעשייה ספציפיים וחשיפה ממושכת לקרינה מייננת. כמו כן יש מחלות ריאה הגורמות לעלייה בסיכון לסרטן ריאות, ביניהן שחפת, אמפיזמה וברונכיטיס כרונית. גורם נוסף לסיכון לחלות בסרטן ריאות הוא גנטיקה: מחקרים מגלים כי קיים סיכון של פי 2-3 בקרב קרובי משפחה מדרגה ראשונה של חולים בסרטן ריאות ללקות במחלה.

סרטן ריאות פוגע באנשים המתגוררים באזורים בהם יש זיהום אוויר קשה

כאמור לעיל, רוב מקרי סרטן הריאות החדשים המתגלים מדי שנה הם תוצאה של עישון. רק כ-2% ממקרי סרטן הריאות החדשים הם תוצאה של חשיפה לחומרים מסרטנים סביבתיים. מחקרים מוכיחים כי רמת הריכוז של חלקיקים רעילים שמצויים בעשן סיגריות גבוהה משמעותית מחלקיקים רעילים שנפלטים מאגזוזים של אוטובוסים.

הפחתה משמעותית בכמות הסיגריות מונעת סרטן ריאות

הפחתה של כמות הסיגריות תורמת מעט מאוד למניעת סרטן ריאות, לעומת הפסקת עישון מוחלטת. נמצא כי הפסקת עישון לפני גיל העמידה מונעת למעלה מ-90% מהסיכון לפתח סרטן ריאות בהמשך החיים. עם זאת, רוב האנשים שמאובחנים כחולים בסרטן ריאות הם מעשנים לשעבר. לרוב, רקמת הריאה "תתאושש" לגמרי מנזקי העישון רק כעבור 15-25 שנה.

עישון נרגילה אינו מסוכן כמו עישון סיגריות

לעישון נרגילה יש השפעות קשות על הגוף בדומה לסיגריות. מחקרים מוכיחים כי עישון נרגילה עלול גם לגרום בין השאר לסרטן ריאות, בדיוק כמו עישון סיגריות. מחקר שפורסם בשנת 2003 בביטאון "רפואה" גילה כי לעיתים ההשפעות של עישון נרגילה קשות יותר מהשפעות של עישון סיגריות רגילות. בטבק הנרגילה מצויה כמות כפולה של ניקוטין מזו שיש בסיגריה, וזמן העישון של נרגילה ארוך משמעותית מזמן עישון סיגריה. מלבד הניקוטין, עשן הנרגילה מכיל חומרים רעילים ומסרטנים בכמויות גדולות, אשר עלולים לגרום למחלות שונות, ובהן סרטן ריאות.

סיגרים לא גורמים לסרטן ריאות

מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מגלים כי לעישון סיגרים יש השפעות קשות על המצב הבריאותי בדיוק כמו סיגריות. מחקר שפורסם בשנת 2004 מגלה כי בקרב אלה ששואפים לריאות את הסיגר בעת הדלקתו יש סיכוי גבוה פי 5 לחלות בסרטן ריאות לעומת האוכלוסייה שאינה מעשנת.

סרטן ריאות לא פוגע בגילאים צעירים

סרטן ריאות נפוץ יותר בקרב אנשים מבוגרים, רובם בגילאי 70 ומעלה. אולם המחלה פוגעת גם בצעירים ובילדים. בשנים האחרונות קיימת עלייה בהיארעות סרטן הריאות בקרב אנשים מתחת לגיל 70. לדוגמא, ישנו סוג ספציפי של סרטן ריאות (מוטציית ה-EGFR), הידוע כפוגע בעיקר בנשים צעירות שאינן מעשנות ובעל מאפיינים שונים משאר גידולי הריאה.

סרטן ריאות לרוב ניתן לגילוי בשלבים מוקדמים של המחלה

הסיכוי לגילוי מוקדם מקרי של סרטן ריאות הוא נמוך מאוד. המחלה עלולה להתפרץ רק לאחר שנים רבות במהלכן היא קיננה בגוף, וברוב המקרים היא מתגלה בשלב מתקדם בו כבר אין אפשרות לטיפול כירורגי. לכן לגילוי מוקדם יש משמעות קריטית מבחינת הצלחת הטיפול בחולה. אבחון מוקדם יכול לצמצם את הסיכון למוות בכ-90%.

סרטן ריאות בקרב רוב החולים מתגלה בשלב מאוחר, מאחר ורוב המאובחנים עם סרטן ריאות הם אנשים מעשנים הסובלים ממחלת ריאות כרונית כגון אמפזימה כתוצאה מהעישון, דבר שממסך את התסמינים של סרטן הריאה. סיבה נוספת לגילוי המאוחר של סרטן הריאות היא שבריאות אין עצבים ולכן אין תחושה של כאב בעקבות גידול וכדומה. ברוב המקרים, הסימפטומים של המחלה מתגלים כשהגידול הגיע כבר למצב שלא מאפשר להציל את חיי החולה, על ידי הוצאתו.

לסרטן ריאות אין תופעות קליניות מוחשיות

למעלה מ-50% ממקרי סרטן ריאות מאובחנים כשהמחלה במצב מתקדם. קיימים מספר תסמינים קליניים העשויים לעורר חשד בנוגע לאפשרות שמדובר בסרטן ריאות: דלקת ריאות שלא מגיבה לשום טיפול אנטיביוטי, היסטוריית שיעול כרוני עם דם או בלי דם, מצבי קוצר נשימה שחוזרים על עצמם, כאבים בעצמות, כאבים בחזה, ירידה לא ברורה ביותר מ-10% מהמשקל, השטחה של אזור הציפורניים והתעבות האזור כולו ("התאלות", clubbing) חולשה וחום והזעות בלילה. כל התלונות הללו הן לא ספיציפיות ועלולות להופיע גם במחלת ריאות כרונית כתוצאה מעישון.

רוב החולים בסרטן ריאות הם גברים

בעבר מספר הגברים המעשנים היה גבוה בהרבה ממספר הנשים המעשנות ולכן המחלה היתה נפוצה יותר בקרב גברים. כיום עלה משמעותית שיעור הנשים המעשנות, ובהתאם לכך גם שכיחות סרטן הריאות אצל המין הנשי. כיום סרטן ריאות הינו שני בשכיחותו אצל נשים, וממוקם לאחר סרטן השד שבמקום הראשון.

ניתן לטפל בסרטן ריאות באמצעות כימותרפיה והקרנות

ברוב המקרים המחלה מתגלה כשהיא כבר במצב מפושט ולא ניתן לטפל בה כירורגית. אפשר לטפל בסרטן ריאות על ידי כימותרפיה והקרנות, אולם יעילות הטיפול מוגבלת. בשנים האחרונות חלה פריצת דרך בטיפול התרופתי בסרטן ריאות של התאים מסוג NSCLC, שהינו הביטוי הנפוץ ביותר של סרטן ריאות, ומהווה 85% מכלל המקרים. הסיבה לכך מקורה בעובדה כי תאי סרטן ריאה מסוג NSCLC ניתנים לאפיון מדויק אף יותר באמצעות בחינת ההרכב הגנטי של תאי הסרטן. בתאי סרטן ריאה מסוג זה ניתן למצוא מספר גנים שעברו שינוי מבני, 'מוטציה' הגורמת לתאים להתנהג באופן חריג. אחד מהגנים הללו נקרא EGFR. מוטציית ה-EGFR נמצאת אצל 10 עד 15 אחוז מחולי סרטן ריאה של התאים מסוג NSCLC ומהווה בשנים האחרונות מטרה לטיפולים ממוקדים בסרטן הריאה מסוג NSCLC. הדור הראשון של מעכבי תירוזין קינאז EGFR (gefitinib, erlotinib) הוביל לפריצת דרך בגישה האבחנתית ושינה את הפרדיגמה הטיפולית בטיפול בחולים אלו. מדובר בטיפול ממוקד מטרה שהוכיח את יעילותו בטיפול בקבוצת חולי סרטן ריאות מסוג NSCLC, אשר להם ביטוי יתר עם מוטציה בקולטן EGFR. לאחרונה חלה התקדמות טיפולית נוספת לקבוצת חולים זו. מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול ביולוגי חדש (אפטיניב), דור שני למעכבי טירוזין, עם מנגנון פעולה ייחודי, רחב יותר ותוצאות טובות יותר, ביחס לתרופות מהדור הראשון.

הכותב הוא מנהל היחידה לאונקולוגיה בקהילה, מחוז צפון, שירותי בריאות כללית ורופא בכיר במכון האונקולוגי, הקריה הרפואית רמב"ם

בואו לדבר על זה בפורום סרטן ריאה.