כריתה מניעתית: השד אינו נורא?

הודעתה הדרמטית של אנג'לינה ג'ולי לפני מספר חודשים, כי עברה כריתת שד מניעתית, לאחר שגילתה שהיא נושאת את הגן המגביר את הסיכון שלה ללקות בסרטן, עדיין מכה גלים. חודש המודעות לסרטן השד הגביר את העיסוק בנושא ואפילו משרד הבריאות הודיע שהוא שוקל לזמן את כל הנשים בישראל לביצוע בדיקת דם, שתאבחן האם הן נשאיות של הגן הקטלני המכונה BRCA. ד"ר שגית משולם, כירורגית פלסטית מומחית, שחזור שד וניתוחים פלסטיים, עונה על השאלות הבוערות ביותר בנושא.

למעשה מדובר בשני גנים המכונים BRCA1, BRCA2. מוטציות או ליקויים בשני גנים אלה, גורמים לעלייה משמעותית בסיכון של מי שנושא מוטציה זו לחלות בסרטן. המוטציות שכיחות מאוד בנשים יהודיות ממוצא אשכנזי. המשמעות של נשאות מוטציה של גנים אלו היא עלייה של עד 80% בסיכון לפתח סרטן שד ועד 50% לסרטן שחלות.

כיצד מגלים את הגן BRCA?

קריטריונים להפניה ליעוץ גנטי. נשים עם הסטוריה משפחתית של סרטן שד או שחלות כדאי שיוועצו עם רופא המשפחה באשר לצורך בפניה ליעוץ גנטי. בייעוץ יאמרו להן אם צריך לבדוק את הגן או לא בבדיקות דם לאיתור המוטציה הזו.

האם מומלץ לכל נשאית לבצע כריתה? בכמה כריתה מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן?

כריתה מניעתית של השחלות מפחיתה סיכון לחלות בסרטן השד ב-50 אחוזים. כריתה מניעתית של השד מפחיתה הסיכון לסרטן השד בכ-95%. מנקודת מבט של פלסטיקאית, לכריתה מניעתית יתרונות אסתטיים מרובים, בהשוואה לכריתה טיפולית, המתבצעת לאחר שהאישה חלתה במחלה. לדוגמא, בכריתה מניעתית, ניתן פעמים רבות להשאיר את הפטמה, מה שבדרך כלל לא מתאפשר בכריתה טיפולית. זה חשוב מאד, משום שלפטמה יש ערך אסתטי בתוצאה הסופית.

בכריתה טיפולית, בעקבות המחלה, לא פעם נלווים לטיפול טיפולי הקרנות, שמפריעים לאיכות השחזור ומעלים את שכיחות סיבוכים, כגון זיהום והתכווצות קופסית, הגורמת לשד להיראות נוקשה ומלאכותי.

ההמלצה לגבי כריתת שחלות, למשל, היא מוחלטת לגבי נשים נשאיות, שסיימו את הילודה. לגבי כריתת שד, ההמלצה איננה גורפת, כי קל יותר לעקוב אחרי שד, בבדיקות ממוגרפיה, למשל, ולאפשר גילוי מוקדם. יחד עם זאת, יש לזכור שמעקב לא ימנע מחלה, אלא רק יאפשר גילוי מוקדם שלה.

כיצד לבצע את ההחלטה על כריתת שד?

ההחלטה על הליך שכזה אינה קלה ולא מתאימה לכל אישה. מי שאובחנה עם גן של סרטן צריכה להיוועץ באנשי מקצוע: אונקולוג, כירורג שד ופלסטיקאי, לסכם את הנתונים ולהחליט באופן אישי, המתאים לה.

מהי העמדה הרווחת בישראל לעומת חו"ל?

הגן שכיח בקרב אוכלוסיות אשכנזיות יהודיות, אך לא רק. בצפון אמריקה התופעה של כריתה מניעתית ושחזור היא שכיחה יותר מאשר בארץ. בארץ, לעומת זאת, עד לפני מספר שנים, התופעה כלל לא היתה מקובלת, אך בשנים האחרונות, נשים רבות יותר שוקלות את האופציה וחלקן אף מבצעות כריתה ושחזור. אין ספק שאנג'לינה ג'ולי, בסיפורה האישי, קידמה את הנושא והפכה אותו לנורמטיבי. בעקבות כך, ישנו שינוי, אמנם זוחל, גם בארץ.

כריתת שד מניעתית: מהלך הניתוח

ניתוח כריתה נמצא בסל הבריאות ומבוצע על ידי פלסטיקאי המתמחה בשחזורי שדיים. מדובר בכריתה מלאה, לעומת כריתה חלקית, אצל מי שכבר חולה במחלה. מי שנושאת את הגן עוברת בדרך כלל כריתה מלאה של שני הצדדים. המושג "כריתה" הוא מאיים מאוד ולא משקף נכון את הטכניקה הניתוחית. במהלך הניתוח מרוקנים את תכולת השד, וממלאים מחדש, בין אם זה בשתל סיליקון, או בזריקות שומן, הנלקח מאיבר אחר בגוף.

הטכניקה: כאשר ניתן לשמר את הפטמה, עושים חתך, בדומה לחתך של הגדלה, בכפל התת שדי. מדובר בחתך ארוך יותר, מאשר בהגדלה, ואז, דרכו, מרוקנים את מעטפת העור וממלאים את מעטפת השד מחדש, בשתל סיליקון. ניתן לבצע את הניתוח בשני שלבים או בשלב אחד. כאשר הניתוח מתבצע בשני שלבים, מכניסים מותחן רקמות, שהוא מעין בלון עשוי סיליקון. מנפחים אותו בהדרגה ואז, בניתוח השני, לאחר שנוצר חלל מתחת לשריר, מוחלף הבלון בשתל הסיליקון, על מנת לבצע הניתוח בשלב אחד, כריתה ושחזור באותו הזמן. יש צורך ביריעה הנקראת דרמיס נטול תאים (ACELLULAR DERMAL MATRIX). כאשר הניתוח מתבצע בשלב אחד, מוכנס שתל הסיליקון הסופי כבר בזמן הכריתה, ללא צורך בשלב הביניים של מותחן הרקמות.

מה הם הסיכונים?

מדובר בניתוח לא פשוט, שעלולים להיות בו סיכונים. ריקון השד משאיר את מעטפת העור עם אספקת דם ירודה, העלולה לגרום לנמק של העור. הסיבוך שכיח מאד בנשים מעשנות ולכן רופאים אינם מבצעים כריתה משמרת עור בנשים כאלו.

לאחר כמה זמן מחלימים מהניתוח?

הכריתה של שני הצדדים נמשכת כשעתיים, והשחזור כשעתיים-שלוש שעות נוספות. זה תלוי בגודל השד. לאחר הניתוח, נשארת המטופלת מספר ימים באשפוז בבית החולים. כאשר המטופלת מתעוררת מההרדמה, יש לה כבר חזיית ספורט שעוטפת את החזה. היא אמורה להישאר עם חזיית ספורט, יום ולילה, במשך חודש ימים. ההגבלות היחידות במשך 6 השבועות הראשונים הן: לא להרים דברים כבדים ולא לעשות פעילות גופנית מאומצת, זאת על מנת לאפשר לשתל הסיליקון להתמקם.

ההחלטה לבצע כריתה אינה קלה ותלויה בגורמים רבים, אובייקטיבים וסובייקטיביים. עם זאת, יש לזכור שמי שנושאת את הגן, מורידה את הסיכויים לחלות בסרטן השד בצורה משמעותית.

בואו לדבר על זה בפורום גילוי מוקדם של סרטן השד - אבחון וטיפול.