נקודות החן: לשמור על החן

נקודות חן שנראות תמימות על גופנו, ומתרבות לעתים בזמן הקיץ או בזמן החשיפה לשמש, עלולות בסופו של דבר לגרום למחלה קשה: מחלת המלנומה. מתי מדובר על נקודות חן תמימות ומתי על כאלו שדורשות בדיקה? "כל נקודת חן - או בשמה האחר, שומה - צריכה לעבור בדיקה אצל רופא, כי כל נקודה יכולה להיות בסופו של דבר מסוכנת", מסביר ד"ר ניר נתנזון, מומחה ברפואת עור ומנהל את המרכז למיפוי שומות תל אביב.

"לכן כל אדם נדרש להגיע לבדיקה אצל רופא עור לפחות פעם בשנה, ולמי שנמצא בקבוצת סיכון, לפחות פעמיים בשנה. נקודת חן חשודה תהיה נקודה א-סימטרית, עם גבול שאינו חלק וחד, משוננת עם בליטות וקפיצות. בנוסף, נקודת חן שיש לה יותר משני גוונים תמיד מעלה חשד לעומת האחרות. בעבר נהגו לחשוב שנקודת חן גדולה במיוחד, מעל ל-6 מילימטר, מסוכנת מנקודת חן קטנה, אבל למעשה, כל נקודת חן - גם אם אינה בעלת אחד מהמאפיינים האלו, נדרשת לבדיקה אצל רופא עור. אבל התכונה הכי חשובה שגורמת לנקודת חן להיות מסוכנת היא שינוי: שומה שמשתנה או כאשר מופיעה אחת חדשה, ביחוד לאחר גיל 40. הוא הסימן המחשיד ביותר למלנומה".

מי נמצא בקבוצת סיכון לחלות במלנומה?

"כישראלים, כולנו מראש נמצאים בסיכון גבוה מבחינה עולמית. כשלושה אחוזים מכלל האוכלוסייה בישראל עלולים ללקות בסרטן זה, נשים וגברים כאחד. הגנטיקה היא פונקציה מאוד חשובה בזיהוי, ולכן מי שמי מבני משפחתו לקה או לוקה במלנומה, כבר נמצא בקבוצת סיכון. גורם סיכון נוסף וחשוב ביותר, יותר מהחשיפה לשמש, הוא ריבוי שומות, כלומר: אדם שיש לו הרבה נקודות חן. מצב שבו יש מעל 20 שומות בגוף נחשב לסיכון גבוה מ-10, ומעל ל-50 נחשב לסיכון יותר גבוה מ-20, וכן הלאה.

"מעבר לכך, גם אנשים בעלי שיער בהיר, עיניים בהירות, עור שנשרף בקלות בשמש, וחשיפה לשמש לסירוגין: נניח, יום כן יום לא, הם גם גורמים רלוונטיים לסיכון. בניגוד למה שחושבים, דווקא קרינה מתמשכת בשמש, נגיד של מציל בים, היא פחות מסוכנת יחסית מהיחשפות לקרינה לסירוגין. כמובן שמי שנזהר בשמש ולא נחשף לה הרבה, מוריד מעצמו את הסיכון הזה מראש. חשוב לדעת שמלנומה יכולה להופיע גם בחלקים בגוף שלא נחשפים לשמש כלל וכלל, כמו בחלל הפה, ולכן השמש אינה גורם הסיכון היחידי".

האם גילוי מוקדם מציל חיים?

"גילוי מוקדם של מלנומה מאפשר לא פחות מ-100 אחוז ריפוי. גילוי מאוחר, לעומתו, עלול לגרום ל-10 אחוזי הישרדות בלבד. לכן ההמלצה הגורפת היא ללכת להיבדק בלי להסס. בדיקה אצל רופא עור יכולה בהחלט להציל את חייו של המטופל. בגרמניה הוכח לאחרונה שבדיקות סקר, שכלל האוכלוסייה חייבת לבצע מעל גיל 35 ובהן נכללת גם בדיקת מלנומה, הורידה משמעותית את התמותה מהמחלה. זהו גילוי מרעיש, ובעל תוצאות מדהימות".

כיצד מתבצעת בדיקת נקודות חן?

"כיום יש כמה סוגי בדיקות. הרגילה היא בדיקה אצל רופא עור בקופה שמתבצעת על ידי אבחנה בעין. בדיקה זו לא מספקת, ויש לדרוש מהרופא בדיקה על ידי דרמוסקופ - מכשיר אופטי פשוט יחסית, אולם השימוש בו דורש מיומנות, ולא כל הרופאים משתמשים בו באופן קבוע. מכשיר זה מעלה את הדיוק באבחנה ל-90 אחוזים, כי מלנומות שלא נראות כמו מלנומות מתגלות בעזרתו. בנוסף, חשוב להתעקש מול הרופא בזמן הבדיקה לבדיקה מקיפה ויסודית בעירום מלא, אפילו ללא תחתונים. בדיקה יסודית ומקיפה בעזרת דרמוסקופ של כל השומות יכולה להציל חיים. לאנשים בעלי סיכון גבוה, מומלץ לגשת לבדיקה שאינה נכללת בסל הבריאות, אך חשובה מאוד: בדיקת מיפוי שומות.

"מדובר בבדיקה שנתית, בה מצלמים את הגוף באיכויות מאוד גבוהות ומחפשים שינויים במבנה השומות או הופעת שומות חדשות. שינוי הוא הסימן הכי אמין שמבחין בין שומה למלנומה. הרי כל ביקור אצל רופא עור, הוא תמיד ביקור ראשון מבחינת הרופא. בבדיקת מיפוי השומות, לעומת זאת, ניתן לראות את השומה ואת התנהגותה. בדיקה זו היא בדיקה פרטית, ולה החזרים מביטוחי הבריאות הפרטיים של עד 80 אחוזים. כיום הרפואה לא יודעת להסביר מדוע מלנומה התפרצה בזמן מסוים, אבל היא כן יכולה להקטין משמעותית את התמותה מהמחלה על ידי בדיקה וגילוי מוקדם. בדיוק כמו סרטן השד וסרטן המעי הגס".

בואו לדבר על זה בפורום סרטן העור ונקודות חן (שומות).