סרטן: ומי יתמוך בבני המשפחה?

(0)
לדרג

כשאדם מאובחן כחולה סרטן, הוא ומשפחתו עוברים טלטלה רגשית קשה. כיצד על בני המשפחה לנהוג? ומי יתמוך במשפחה התומכת?

מאת: ד"ר מירי נהרי

כאשר אדם מאובחן כחולה סרטן, הוא ומשפחתו עוברים טלטלה רגשית קשה ועולמם משתנה לחלוטין. המשפחה נכנסת למצב משברי שיש ללמוד להתמודד עמו. לא פעם, חולי סרטן מרגישים צורך בשיתוף ותמיכה של הוריהם - ואחרים דווקא בוחרים להימנע מכך.

תמיכה למשפחות חולי סרטן (אילוסטרציה)
תמיכה למשפחות חולי סרטן (אילוסטרציה)

מהם הגבולות הנכונים, מבחינת המרחב בין החולה למשפחתו?

גבולות המרחב של העצמאות והזכות להתערבות בחייה של הבת משתנים כאשר היא גדלה ושוב משתנים, כאשר היא מאובחנת כחולה. מה הם בדיוק הגבולות? איך בונים אותם מחדש? מה יעשו ההורים עם החרדות והפחדים שלהם?
הורים מסוימים יהיו מעוניינים להיות מעורבים בכל החלטה ופיסת מידע הנוגעת למחלת ילדתם, ואחרים יעדיפו להימנע מלהיכנס לפרטים, ולהבין רק את התמונה הכללית.
אין דרך אחת שעדיפה על פני אחרת, והגבולות מתווים לרוב על ידי הבת ורצונותיה.

ישנן בנות שירצו להגן על ההורים - ולא ידעו מה לספר להם, וההורים לא ידעו מה מותר להם לשאול ומה לא. אמא לבת חולה בסרטן השד, שבעצמה הייתה חולה בסרטן השד, אמרה: "אני לא שואלת כלום, לא מה הרופאים אומרים ואפילו לא איך היא מרגישה. אני רק שואלת מה נשמע ואם יש משהו שאני יכולה לעשות. היא כבר תספר לי מה שהיא חושבת שנכון לספר".

האם נכון שיהיה ביטוי רגשות מצד ההורים?

בעת גילוי המחלה על יד ההורים, הם עשויים לחוש הלם, פחד ותסכול בלתי נשלטים. כמו כן, מעצם זה ש"הילדה" חלתה - ההורה עשוי לתפוס את עצמו כמי שלא הגן על ילדתו ולא שמר עליה מפני מחלה קשה ואולי מפני מוות. במצב זה - רגשות האשמה קשים.

הורים אחרים עשויים לשמור את הכאב והחששות בפנים, וכלפי חוץ לשדר חוסן, כתפיסה שהם אלו שצריכים להיות חזקים עבור ילדתם החולה ולא יכולים להישבר.

בשלב זה של החיים קורה לא פעם שהורה נשאר לבד ואין לו עם מי לחלוק את רגשותיו. הורה יחיד במצב הזה עשוי להרגיש תסכול, אם הוא בוחר שלא להביע את רגשותיו בפני ילדתו החולה, וזאת כיוון שאין מי שיענה על הצורך שלו לפרוק ולדבר על הקשיים והחששות.

הורה לילדים צעירים, אפילו מתבגרים, יכול לשתף בקשייו עם הורים אחרים. הוא יכול לפנות לגננת או למורה, ליועצת ביה"ס, לשירות הפסיכולוגי. להורים לבנות מבוגרות אין את רשת התמיכה הזו. ישנן קבוצות תמיכה לחולי סרטן, לבני הזוג שלהם, להורים לילדים חולי סרטן, לאחים של ילדים חולי סרטן. להורים לחולים בוגרים - אין קבוצות כאלה.

עד כמה חשוב שיינתן מידע להורה?

מכיוון שחסרה אותה מסגרת להורים לחולי סרטן, הורים רבים שאינם בקיאים בפרטים - וילדיהם לא מצאו לנכון לשתף אותם בכל פרטי המחלה ומצבם, מסתפקים בכלי הנגיש ביותר, ומחפשים באינטרנט מידע על המחלה. הדבר עלול להוביל לא פעם דווקא להעצמת החששות, כיוון שהרשת מלאה בפיסות מידע מכל וכל פיסות מידע שלעתים אינן מדויקות ועלולות להוביל לגיבוש תמונה מעוותת ומפחידה בקרב ההורים על מחלת בנם.

מהו מקומם הנכון של ההורים בהתמודדות כזו?

ברוב המקרים, ההורים הם הגורם התומך המשמעותי ביותר במשפחה, וכך גם נותר מקומם במעגל התומכים של ילדתם שחלתה. כך, לא פעם ההורים מעורבים מאד, רוצים לסייע וממלאים מגוון תפקידים: לוגיסטיים, רגשיים ואחרים בהתנהלות המשפחתית.

אך גם הם זקוקים לא פעם לתמיכה, למישהו שיתייחס למצבם, ולשאלה איפה המחלה של בתם "תופסת" אותם. מישהו שיקשיב, ירגיע ואולי גם ייתן כמה כלים פשוטים להתמודדות בתקופה הקשה הזו.

הכותבת היא פסיכו-אונקולוגית, עמותת 'אחת מתשע'

עמותת אחת מתשע, המסייעת לנשים חולות סרטן שד וקרוביהן, פותחת קבוצת תמיכה למעגל התומכים של חולות סרטן השד, לפרטים - לחצו כאן.


בואו לדבר על זה בפורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום