סרטן השד: חמש עובדות חשובות

(0)
לדרג

במציאות בה 1 מ-8 נשים חולה בסרטן השד, חשוב מאוד לאבחן סרטן שד בשלבים מוקדמים. ממוגרפיה, אולטרסאונד, MRI , מישוש וביופסיה: כל המידע על כל הבדיקות

מאת: ד"ר מיה כהן

במציאות בה 1 מכל 8 נשים חולה בסרטן השד, קיימים מספר דברים שחשוב לדעת ולבדוק, כדי לאבחן סרטן שד בשלבים מוקדמים. למרות שבשנים האחרונות סרטן השד הוא אחת המחלות המדוברות ביותר, עדיין קיימים מספר דברים שנשים רבות אינן יודעות על השד ועל אבחון סרטן השד.

במאמר זה נציג חמישה דברים מרכזיים שעל כל אישה לדעת - אודות השד.

מהו מבנה השד? מהי חריגה מהמבנה התקין, האמורה לעורר דאגה?

השד הנשי מורכב מרקמת שומן ומרקמה בלוטית. מבנה השד משתנה עם השנים, בעקבות שינויים הורמונליים בגוף האישה. אצל מרבית הנשים, היחס בין רקמת השומן לרקמה הבלוטית משתנה עם הגיל ורקמת השומן בשד הופכת ליותר ויותר דומיננטית. לעובי הרקמה הבלוטית קיימת משמעות רבה בבדיקה של סרטן השד, כפי שיפורט בהמשך.

האם ממוגרפיה היא תמיד הבדיקה היחידה לאבחון סרטן השד?

לא. ממוגרפיה היא בדיקת הבחירה הראשונה לאבחון נגעים בשד, במרבית המקרים, אך יחד עם זאת במקרים בהם האישה טרם הגיעה לגיל הממוגרפיה, תיבחר בדיקת האולטרסאונד כבדיקה ראשונה. וזאת אם מופיע ממצא בבדיקה ידנית של השד. תוספת בדיקת אולטרסאונד, לאחר ביצוע ממוגרפיה, נובעת מכך שבבדיקת ממוגרפיה קיימת מגבלה במעבר של קרני הרנטגן ברקמת השד הבלוטית. ככל שהרקמה הבלוטית רבה יותר, היא עלולה לעיתים להסתיר ולטשטש נגעים קטנים הנמצאים בשד - ולכן, אחוזי הדיוק של הממוגרפיה הם 87%-89%.

מהי ממוגרפיה תלת ממדית באמצעות מכשיר "טומו"?

בשנים האחרונות, נעשה שימוש במכשיר ה"טומו", מכשיר ממוגרפיה אשר זמין בחלק מבתי החולים ובמרכזים רפואיים ספציפיים, דוגמת "מור לאשה" - ולמעשה מבצע ממוגרפיה תלת-מימדית, המאפשרת להפריד את הרקמה הבלוטית לשכבות דקות ובכך להעלות את דיוק הממוגרפיה.

האם ניתן להסתייע בבדיקת MRI לאבחון סרטן השד?

בדיקת MRI ידועה כבדיקה הרגישה ביותר לגילוי נגעים בשד. יחד עם זאת, הבדיקה מאוד רגישה ולעיתים מצביעה על ממצאים שאינם סרטניים. זוהי הסיבה לכך, שבמרבית המקרים מבוצעת הצלבה של מספר בדיקות הדמיה וכמובן בדיקת ביופסיה, לזיהוי מהותם של הנגעים.

בגיל צעיר, האבחון של ממצא מישושי בשד קשה יותר?

האבחון של סרטן השד בגילאים צעירים קשה יותר. לא זו בלבד שבגילאים אלה אין המלצה על ביצוע בדיקות ממוגרפיה תקופתית (למעט מקרים מיוחדים של גורמי סיכון), אלא קיים גם קושי בבדיקה עצמית של השד. נשים מבוגרות, אשר על פי רוב, רקמת השומן בשדיהן דומיננטית יותר, יוכלו להרגיש ביתר קלות נגעים שונים בתוך השד.

לעומתן, נשים בעלות רקמה בלוטית עשירה יותר, לרוב הצעירות יותר, יתקשו לגלות נגעים שונים מפני שהרקמה קשה וגבשושית יותר. לפיכך, חשוב ביותר כי נשים בכל גיל יכירו את השד שלהן - ויידעו לזהות שינויים ולבדוק את מהותם. חשוב לציין: לא כל בליטה דורשת בדיקה, אבל חשוב להבין אם היא הייתה שם תמיד, או מדובר במצב בו הופיעה בליטה חדשה.

האם כריתת שד מניעתית בקרב בעלות מוטציה גנטית, העלולה להוביל לסרטן השד, היא כריתה הכרחית?

הכריתה איננה הכרחית במרבית המקרים. בדיקות גנטיות נעשות בדרך כלל לנשים עם סיפור משפחתי של סרטן שד או שחלו בסרטן שד. בחלק מהנשים קיימת מוטציה גנטית המגבירה סיכון לסרטן שד ו/או שחלות. במקרים אלה, מומלץ לשקול ביחד עם הרופא את אסטרטגיית המניעה המתאימה, אשר משתנה בהתאם לגיל ולגורמי סיכון נוספים.

ד"ר מיה כהן היא מומחית לרדיולוגיה במרכז הרפואי "מור לאשה" מקבוצת הכללית, ומנהלת מכון הדימות במרכז הרפואי רבין, בית חולים בילינסון.

בואו לדבר על זה בפורום בריאות השד.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום