סרטן הערמונית: לטפל או לעקוב?

הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים הוא סרטן הערמונית שהסיכוי ללקות בו גובר בקבוצת הגיל 60 ומעלה. לרוב מדובר במחלה שסיכויי ההחלמה ממנה גבוהים - ובמקרים מסוימים היא אף איננה מחייבת טיפול כלשהו. מהו הטיפול בסרטן הערמונית ומתי אפשר "לוותר" עליו ולהסתפק במעקב?

למה משמשת בלוטת הערמונית?

בלוטת הערמונית, המכונה "פרוסטטה", היא בלוטת מין זכרית בעלת תפקיד חשוב בפוריות הגבר - בתוכה נוצר רוב נוזל הזרע. גודלה של בלוטת הערמונית הוא 3-4 ס"מ והיא ממוקמת במוצא שלפוחית השתן, בקדמת פי הטבעת. בבלוטת הערמונית עוברת השופכה המעבירה את השתן מהשלפוחית החוצה.

מהו סרטן הערמונית?

זהו מצב בו תאי הערמונית הופכים להיות סרטניים ויוצרים גידול ממאיר בבלוטת הערמונית.

האם ישנן קבוצות סיכון שהמשתייכים אליהן סובלים מסיכון מוגבר לפתח את המחלה?

כן. קבוצות הסיכון הן:

1. אנשים בעלי קרבה ראשונית לאנשים שחלו בסרטן הערמונית. במקרים בהם בני משפחה מדרגת קרבה ראשונה (אב, אח) חלו במחלה, ישנה עליה משמעותית בסיכון. סיכון זה אף מוגבר כאשר מדובר במספר אנשים שחלו ואשר משתייכים לאותה המשפחה ו/או כאשר המחלה התפתחה אצלם, בטרם הגיעו לגיל 65.

2. גיל: הסיכוי לחלות בסרטן הערמונית גובר ככל שגילו של הגבר עולה.

ישנם מקרים של סרטן הערמונית, בהם ניתן להסתפק במעקב בלבד. צילום: שאטרסטוק

כיצד מתעורר החשד להתפתחות המחלה?

אחד הקשיים המרכזיים בהתמודדות עם מחלת סרטן הערמונית נעוץ בעובדה שפעמים רבות, למרות שהסרטן מתחיל להתפתח, לא נוצרים כל תסמינים המעידים על קיומו - ואין נורות אזהרה בדרך. רוב המאובחנים עם סרטן ערמונית לא דיווחו על תסמינים בשלב הראשון של המחלה. בהמשך הדרך, כאשר המחלה מתפתחת, מתחילים להופיע תסמינים אופייניים.

מהם התסמינים של סרטן הערמונית?

כאשר המחלה בשלב מתקדם והגידול רחב ממדים, עשויים להופיע התסמינים הבאים: קושי במתן שתן; עלייה בתדירות מתן השתן, בעיקר בלילה; דחיפות של מתן שתן; כאבים בעת מתן שתן; דם בשתן; דם בנוזל הזרע; קשיים בתפקוד מיני ועוד. בשלבים מתקדמים של המחלה, כשהסרטן הופך גרורתי ומתפשט גם לעצמות, אופייניים גם כאבי עצמות ו/או כאבי שרירים בגב, בירכיים או באגן.

כיצד ניתן לאבחן את המחלה?

כיום, רוב מטופלים מאבחנים את המחלה עוד טרם מופיעים תסמיניה, בעזרת בדיקת דם הבודקת את רמתו של הסמן PSA. רמה גבוהה של סמן זה -PSA הוא חלבון המופרש מתאי הערמונית - מעוררת חשד לממאירות בפרוסטטה ומחייבת פניה לאורולוג והמשך בירור. מדובר בבדיקת דם פשוטה המשמשת כבדיקת סקר, אליה מופנים דרך שגרה גברים רבים על ידי רופאי המשפחה בקהילה.

מהו הטיפול בסרטן הערמונית?

מדובר בטיפול משולב, הכולל מספר אמצעים המסייעים להתמודד עם המחלה, לעצור את התפשטותה ולהביא לנסיגתה ולהטבה במצב. הטיפול בסרטן הערמונית מותאם אישית למטופל, בהתאם למאפייניו ומאפייני בריאותו. התכנית הטיפולית תלויה במשתנים שונים הנאספים בשלב הראשון של הטיפול.

ישנם כיום כלים ובדיקות חדשות מתוחכמות, המאפשרות לרופאים להעריך במידה רבה של דיוק את הסיכויים שהמחלה תתפשט לאורך שנים ארוכות. ההכרעה בדבר "מסוכנותה של המחלה" היא שתשפיע על הטיפול שייקבע.

ברוב המקרים המטופל מאובחן בשלב המוקדם של המחלה כשהגידול תחום לבלוטה וטרם מצא את דרכו לאברים נוספים. בשלב זה צריכה להתקבל החלטה בסיסית ראשונה בין שתי האפשרויות: לטפל או לא לטפל ולהיכנס למעקב פעיל בלבד. רבים נדהמים מהאפשרות לא לטפל בסרטן שמתפתח בגופם. עם כל ההלם, זה בהחלט ישים ומציאותי.

איך זה ייתכן? אובחן סרטן - וניתן להתעלם מקיומו ולא לטפל?

קודם כל, חשוב להבהיר שלא מתעלמים מקיומה של המחלה, אלא מבצעים מעקב מסודר אחר המטופל ומצבו - ובמקרה הצורך מטפלים. בהחלט ישנם מקרים של סרטן הערמונית, בהם ניתן להסתפק במעקב בלבד. לא בהכרח חייבים לטפל במחלה.

מהם המשתנים הקובעים את אופי הטיפול?

שלב המחלה ודרגת המחלה. אלה שני משתנים שהרופא המטפל יבחן באופן מידי. שלב המחלה נקבע לפי גודל ומיקום הגידול. ישנם כמה שלבי התפתחות: השלב הראשון מעיד על גידול מקומי בלבד, בשלבים מתקדמים ישנה התפשטות מקומית של הגידול; והשלב האחרון, החמור ביותר, הוא שלב בו הסרטן גרורתי ומפושט.

את דרגת המחלה קובעים הפתולוגים תוך בחינת הרקמה הסרטנית תחת המיקרוסקופ על פי שיטת דירוג מיוחדת הנקראת "גליסון". גליסון 6 משקף מחלה עם אגרסיביות נמוכה שהסיכון להתפשטותה נמוך; גליסון 7 משקף אגרסיביות בינונית; וגליסון 8-10 משקף מחלה אגרסיבית וסיכון גבוה להתפשטות.

לשקלול המאפיינים, בדרך לקביעת הטיפול, נכנס מאפיין נוסף: רמת ה-PSA בדם: רמות ה-PSA מעידות על חומרת המחלה ועל הסיכון להתפשטותה. רמות סמן נמוכות מ-10 מרמזות על מחלה בסיכון נמוך יותר - ואילו רמות סמן מעל 20 משקפות מחלה בסיכון גבוה להתפשטות.

אז מתי מטפלים ומתי "רק עוקבים" אחרי סרטן הערמונית?

בקרב מטופלים שמוגדרים כמטופלים עם מחלה בסיכון נמוך להתפשטות, ששלב המחלה, דרגת המחלה ורמת ה-PSA נמוכים, ניתן לעיתים רבות להסתפק במעקב בלבד. זאת בהתחשב גם במאפיינים נוספים, כגון: גיל המטופל, מחלות הרקע שלו, העדפותיו האישיות וכיו"ב. מדובר בחלק לא מבוטל מהמאובחנים, שלמרות גילוי המחלה מקבלים "אישור" להמשיך בשגרת חייהם.

ברוב המקרים, החלטה על מעקב פעיל בלבד מתקבלת בנוגע למטופלים במצב כללי טוב, עם מאפיינים לא אגרסיביים של המחלה, המצויה בסיכון נמוך; אך ייתכנו גם מצבים בהם למרות חומרת המחלה עדין בוחרים במעקב בלבד. כך, למשל, בקרב מטופלים במצב כללי ירוד, עם תוחלת חיים נמוכה.

ישנו גם מעקב לא פעיל. הכוונה למעקב בלבד (Watchful Waiting), אותה יישמו במקרים של מטופלים קשישים עם מחלות רקע מרובות ותוחלת חיים מוגבלת; זאת מתוך הנחה שבמהלך שנות החיים שנותרו להם, לא יספיקו לפתח הסתמנות קלינית ולהיפגע מהשלכות המחלה.

מה כולל מעקב פעיל אחר סרטן הערמונית?

מעקב פעיל (Active Surveillance) כולל סדרת בדיקות שעל המטופל לעבור דרך קבע. סדרה זו כוללת: ביצוע ביופסיה מהערמונית לאחר שנה עד שנתיים מהבדיקה הראשונה, בדיקה רקטלית על ידי רופא מומחה, ובדיקות דם הבודקות את רמת ה-PSA בדם, אחת לשלושה חודשים, למשך השנתיים הראשונות.

הבדיקות הללו מהוות אינדיקציה למצבו של החולה - ואם תוצאותיהן מדאיגות, החולה יעבור משלב המעקב הפעיל לשלב הטיפול הפעיל.

מתי זה עשוי לקרות? מתי מעקב פעיל אחרי סרטן הערמונית הופך לטיפול בסרטן הערמונית?

כאשר הביופסיה מעידה על החמרה של המחלה, המקבלת דירוג שונה (7 או יותר); כאשר רמת ה-PSA עולה באופן תלול ומכפילה את עצמה בפחות משלוש שנים, כאשר הגידול גדל ויוצר תסמינים ברקטום.

הטיפול שיוצע תלוי במספר גורמים, ובהם רמת הסיכון של המחלה. צילום: שאטרסטוק

ומה לגבי מי שמצבו לא מאפשר לו להסתפק במעקב פעיל או מעקב בלבד? מה כולל הטיפול האקטיבי בסרטן הערמונית?

אם מחליטים לטפל במחלה, ישנם מספר טיפולים עם סיכויי ריפוי גבוהים המוצעים לחולי סרטן הערמונית, בשלבים המוקדמים. הטיפולים המרפאים כוללים טיפול כירורגי, במסגרתו מבצעים כריתה רדיקלית של הערמונית, טיפול בקרינה חיצונית וברכיתרפיה (טיפול קרינתי בסרטן הערמונית באמצעות החדרת גרגירים רדיואקטיביים).

מטופלים עם מחלה בסיכון בינוני וגבוה יטופלו פעמים רבות או על ידי ניתוח כריתה רדיקלי של הערמונית או בקרינה חיצונית בשילוב עם טיפול הורמונלי מסרס, לפרק זמן של חצי שנה עד שנתיים, בהתאם לרמת הסיכון של המחלה.

מה משפיע על קביעת האמצעים בהם ייעשה שימוש במסגרת הטיפול המרפא?

הטיפול שיוצע תלוי במספר גורמים, ובהם רמת הסיכון של המחלה, תוחלת החיים של המטופל, מצבו התפקודי של המטופל ותופעות הלוואי הצפויות של הטיפול. ככלל, ככל שתוחלת החיים הצפויה למטופל ארוכה יותר ורמת הסיכון של הגידול הספציפי גבוהה יותר, הטיפול שיוצע יהיה אינטנסיבי יותר. במקרים הפוכים, נוטים להמליץ על טיפולים תומכים בלבד, עם התמקדות באיכות החיים של המטופל.

לסיכום: סרטן הערמונית הוא סרטן נפוץ, אך לרוב איננו קטלני. מאפייני המחלה ומצבו של החולה ישפיעו על הטיפול שייקבע, שייתכן כי יכלול מעקב - ולא טיפול אקטיבי. בכל מקרה, עדיף להיוועץ גם באונקולוג וגם באורולוג, בטרם מכריעים באיזו דרך טיפולית לצעוד.

פרופ' רענן ברגר הוא מומחה לאונקולוגיה, ראש המכון האונקולוגי בבי"ח שיבא - תל השומר.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors.