סרטן: אסטרטגיה של גישה עקיפה

"אסטרטגיה של גישה עקיפה" תוארה על ידי לידל הארט (1895-1970), מגדולי הוגי הדעות הצבאיים, כהתמודדות צבאית שאינה מבוססת על תקיפה חזיתית, אלא על ערעור פסיכולוגי של האויב, פגיעה בקווי האספקה שלו, איגופו וכו'.

בכתביו מופיעות כמה אמירות חשובות לענייננו:

גישה עקיפה נותנת יותר סיכוי והיא חסכונית יותר מגישה ישירה.
אסטרטג חייב לחשוב במונחים של שיתוק האויב, יותר מאשר של הריגתו.
לחץ ישיר נוטה תמיד להגדיל ולחזק את התנגדות היריב.
אסטרטגיה עקיפה עשויה להיות נכונה לא רק למצבי מלחמה אלא גם בתחומים רבים אחרים של העשייה האנושית - בעסקים, בפעילות חברתית, ואני מוסיף כאן - גם ברפואה.

כיצד יכולה אסטרטגיה של גישה עקיפה להועיל בטיפול בסרטן?

הגישה הרפואית המקובלת לטיפול בסרטן מבוססת על תקיפה ישירה של המחלה: הרג התאים הסרטניים (קרינה או כימותרפיה) או הרחקת הגידול (כירורגיה). גם רוב הגישות שהתפתחו בשנים האחרונות, הבנויות על חקר התהליכים המולקולריים בסרטן, מבוססות על תקיפה ישירה של התאים הסרטניים. יש בגישות אלה תועלת מוכחת, אבל הן מוגבלות ביעילותן, מצד אחד; וכרוכות בסיכונים ותופעות לוואי, מצד שני. החיפוש אחר טיפולים יעילים יותר ומסוכנים פחות נמשך במלוא האינטנסיביות, אולם חיפוש זה נשען עד כה על אותם יסודות חשיבה שהנחו את הטיפולים שהתבססו עד כה.
מצב זה מעורר מספר שאלות, אשר לשתיים מהן אתייחס כאן בקצרה: 1. האם אסטרטגיה של גישה עקיפה רלוונטית לטיפול בסרטן? 2. אם התשובה לשאלה הראשונה חיובית,

כיצד יכולה גישה זו להתבצע בפועל?

כדי לענות על שאלות אלה, כדאי להתבונן בהיבט של בעיית הסרטן שלא זכה להתייחסות מספקת. בעוד שהגורמים להופעת הסרטן ופרטי התהליך הסרטני נחקרים באופן שיטתי, לא כך המצב באשר להבנת העקרונות לפיהם מתרחש התהליך. עקרונות אלה מגדירים את התנאים לתהליך הסרטני ומהווים את "הבמה" עליה הוא מתרחש - ולכן הם עשויים לתת מפתחות חשובים לדרכי התמודדות. הרחבת ההתייחסות לנושא כולו מצויה בספרי "הסרטן כאתגר".

מהם העקרונות לפיהם מתרחש התהליך הסרטני?

אציין כאן שתי דוגמאות לעקרונות אלה, בהקשר עם הסרטן.
הדוגמה הראשונה מתייחסת לסרטן כתהליך הכפוף לעקרונות האבולוציה - והיא מדגישה את הסיכון שעלול להיווצר מאסטרטגיה של גישה ישירה. יש באוכלוסיית תאי הסרטן את המאפיינים של תהליך בו מתרחשת ברירה של המתאימים ביותר להישרדות, מתוך אוכלוסייה הטרוגנית של תאים, אוכלוסייה שאכן קיימת בסרטן, עקב נטייתם של התאים שלו לפתח מוטציות. אחת ההשלכות האפשריות של מצב זה היא כי טיפול המבוסס על תקיפה ישירה ואגרסיבית של הסרטן עלול לגרום לתהליך אבולוציוני של ברירת תאי סרטן שיפתחו עמידות לאמצעי התקיפה ו/או יהפכו לאלימים יותר - והם אלה שישרדו. זאת בנוסף לפגיעות בתאים נורמליים ובמערכות גוף בריאות.

הדוגמה השנייה רואה את הסרטן כמערכת מורכבת של רקמת תאים, בתוך המערכת המורכבת של האדם כולו. מערכת מורכבת היא מבנה מאורגן, הבנוי מפרטים הנמצאים ביחסי גומלין של השפעות הדדיות ויחסי ויסות ומשוב. פרטים מרכיבים מערכת, אך המערכת מייצגת משהו הגדול יותר מסך כל מרכיביה. התכונות הייחודיות למערכת נתונה נובעות מתבנית הארגון שלה - והן מגיחות רק בהקשר של המערכת השלמה. מאפיינים אלה הולכים לאיבוד כאשר התבנית נהרסת, אף שהחומרים, המולקולות, שהרכיבו את המערכת עדיין קיימים. מערכות האדם והסרטן שבתוכו הן מערכות כאלה, המסוגלות גם להתארגנות עצמית והתאמה למצבים משתנים. כדי להתקיים, זקוקה המערכת הסרטנית לחומרים, אנרגיה ומידע שהיא שואבת ממערכת האדם בו היא נמצאת. לא פחות חשוב הצורך של מערכת הסרטן לנטרל, ולעתים אף לגייס, את המנגנונים הרבים שמערכת האדם מסוגלת להפעיל כדי לפגוע בסרטן. מנגנונים אלה קיימים בכל רמות ההיררכיה של המערכת המהווה את האדם, החל מרמת המולקולות והתאים וכלה ברמת האדם כולו, נפשו ורוחו.

כיצד התייחסות לסרטן כמערכת מורכבת, הנמצאת ביחסי גומלין ותלות עם מערכת האדם, עשויה להשפיע על גיבוש אסטרטגיה של תקיפה עקיפה?

התייחסות לסרטן כמערכת מורכבת, הנמצאת ביחסי גומלין ותלות עם מערכת האדם בו היא נמצאת, יכולה לשמש בסיס לאסטרטגיה של גישה עקיפה - לא פועלים על המחלה ישירות, אלא מונעים, חלקית לפחות ובאמצעים מתונים ורבים, את האספקות והגירויים הדרושים לקיומה והתפתחותה של מערכת הסרטן, והניתנים לה על ידי מערכת האדם שבתוכו מתפתח הסרטן.

באופן מעשי, ניתן להפעיל גישה זו על ידי אמצעים הפועלים על מערכת האדם: תזונה טיפולית מוקפדת, בשילוב עם עשבי מרפא וחומרי טבע אחרים, גישות מגוונות לגיוס כוחות הנפש להתמודדות ועוד רבים. אמצעים אלה עשויים לתרום גם לשיקום והכוונה של מנגנוני התנגודת של מערכות האדם, ברמותיהם השונות. גישה זו עשויה לגרום ל"הרדמת" הסרטן או אף לנסיגתו ולשיפור הבריאות בכללותה.

השאלה המתבקשת היא האם יש לתפיסה תיאורטית זו מערך נתונים התומך בה, כפי שנדרש בצדק ברפואה נסמכת-ראיות?

הצטברו אכן תצפיות רבות של מטפלים שונים - ואני ביניהם - על חולי סרטן אשר, נגד כל הסיכויים, נותרו בחיים לשנים ארוכות באיכות חיים טובה, תוך שימוש באמצעים השייכים לארסנל האסטרטגיה העקיפה. תצפיות מסוג זה סוכמו במאמרים לא מעטים וכן במספר ספרים. אחד מהם, הספר "המסע להחלמה" מאת ד"ר קלי טרנר, יצא לאור לאחרונה. תצפיות אלה מצביעות על היתכנות הנאמר כאן, אך משאירות מקום לאיסוף שיטתי של הוכחות נוספות. כמו כן, הפרטים הספציפיים של הגישה ומרכיביה טעונים המשך בדיקה וליטוש, כדי לבנות תכנית טיפול כוללת, אשר תותאם אישית למצב המטופל וחומרת מחלתו. התכנית תדרוש מעורבות פעילה של המטופל, מוכנותו ליטול אחריות על חייו ותהליך למידה והתנסות חווייתית. גישה מורכבת זו אינה מתאימה לכל מצב ולכל אדם, אך היא ראויה להתייחסות מכבדת ולהישקל כאופציה טיפולית לגיטימית, לצדם של האמצעים הקיימים ברפואה המודרנית, או כתחליף להם, כאשר אלה אינם מהווים מענה מספק, או כאשר הם מיצו את עצמם.

כדי לממש גישה טיפולית זו באופן ראוי, יש צורך בהקמת מרכז מרפא ברוח הנאמר כאן. אנו פועלים כדי שחזון המרכז יתממש בהקדם האפשרי.

פרופ' יעקב שהם הוא חוקר סרטן, המשמש כפרופסור אמריטוס למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן; פרופ' שהם ישתתף באירוע ראשון מסוגו "תעצומות במוזיאון" ביום שישי 5.6

בואו לדבר על זה בפורום טיפולים משלימים בסרטן.