סרטן ריאות: אבחון מוקדם, טיפול חדשני

סרטן הריאות גורם לשליש מן התמותה הסרטנית בישראל. 30% מכלל חולי הסרטן בישראל מתים מסרטן ריאות (1,600 איש בכל שנה). במגזר הערבי, התמונה קשה עוד יותר: 40% מכלל חולי הסרטן מתים מסרטן ריאות. הבשורות הטובות הן כי יש מה לעשות, כדי להציל חלק מהחולים; ולדאוג לטיפולים מאריכי חיים עבור חולים אחרים; בשורה טובה נוספת היא הירידה הקלה בשכיחות המחלה, בשנים האחרונות.

מהו סרטן ריאות?

ניתן להבחין בין סרטן ריאות מסוג תאים לא קטנים (NSCLC), שהוא הסוג הנפוץ ביותר של סרטן ריאות ומהווה 85% מכלל המקרים וסרטן התאים הקטנים. אפיון מדויק של תאי הסרטן נעשה באמצעות כלים פתולוגיים ועל ידי בחינת ההרכב הגנטי של התאים. בקרב סרטן התאים הגדולים ניתן למצוא בכרבע מהחולים קולטנים בעלי מוטציה, הגורמת לתאים להתנהג באופן חריג. לדוגמא, EGFR, ALK, ועוד

מהו הפרופיל של אוכלוסיית חולי סרטן הריאות?

אוכלוסיית חולי סרטן הריאות היא אוכלוסייה מגוונת, הבנויה משתי קבוצות עיקריות. הקבוצה הגדולה והמוכרת יותר (75%) היא קבוצת המעשנים, אשר בעת מחלה מתקדמת, טיפולים סיסטמיים מאריכים את חייהם לכממוצע של שנה עד שנה וחצי. לעומתם, בקבוצת החולים המתאפיינת באיתור מוטציות המתאימות לטיפולים ביולוגים ואשר אינם מעשנים (לרוב כ-25% מהחולים), ניתן להתאים טיפולים באופן אישי המאריכים את חייהם מעל לשלוש שנים בממוצע. חולים אלה מתאפיינים בגיל צעיר, יותר נשים והעדר חשיפה לעישון.

מהם סימני האזהרה להימצאות המחלה?

עלייה בהפרשות ריאתיות.
שיעול טורדני.
ירידה במשקל לא מכוונת.
כאבים שאינם חולפים בגפיים, בעצמות וכו'.
דם בכיח.
דלקת בבית החזה שאינה מגיבה לטיפול תרופתי.
קוצר נשימה וצפצופים.
צרידות.
כאב בחזה או בכתף.
קשיי בליעה.
עייפות קיצונית.

כיצד אפשר לעזור לחולי סרטן הריאות?

ראשית, יש להעלות את המודעות למניעה ראשונית של עישון; כלומר: להשקיע ולהקצות משאבים בתחום החינוך, על מנת להחדיר למודעות, כבר מגיל צעיר, את נזקי העישון. בנוסף, יש לפעול למען מניעת ייבוא הטבק. בינתיים הכנסות המדינה מתעשיית הטבק עומדות מידי שנה על מעל 6 מיליארד שקלים - וראוי כי תשקיע את הרווחים מהמיסוי לטובת החולים הללו. חשוב להפנות יותר משאבים טיפוליים, מכיוון שהמחלה הרבה יותר נפוצה ממה שהחברה נוטה לחשוב. מספר המתים, מידי שנה, ממחלת סרטן הריאה הוא פי 2-3 ממספר המתים בתאונות דרכים בכל שנה.

מה ניתן לעשות במישור הרפואי?

המישור הרפואי הראשון בו ניתן לפעול הוא קידום נושא האבחון המוקדם של סרטן הריאה. בעולם נעשים צעדים דרמטיים לסקר לאבחון מוקדם בדומה ל"ממוגרפיה של הריאות". ארה"ב כבר הוכיחה, מעל לכל ספק, כי הסקר מוריד את אחוזי התמותה ב-20%, כלומר זהו טפול יעיל יותר מכל טיפול אחר. הסקר המוקדם זול ואפקטיבי יותר. הבדיקה המומלצת היא CT ברמת קרינה נמוכה מידי שנה - וכך מאבחנים את החולים בשלב מוקדם. הגילוי בשלב מוקדם הופך את סרטן הריאה לבר ריפוי. בעזרת אבחון מוקדם, ניתן גם לערוך את הניתוח בשלב מוקדם - ולכן זה קריטי לריפוי.

מדוע, ברוב המקרים, סרטן הריאה מתגלה בשלב מאוחר?

הבעיה הגדולה בסרטן הריאה היא שכאשר יש ביטוי קליני של כאב, המחלה כבר בשלב מתקדם וב-75% מהמקרים, המחלה אינה ברת ריפוי.

למי מומלץ לבצע את בדיקת הסקר המוקדם?

לאלה שצברו מעל 30 שנות עישון, בני 54-77, או מעשנים שהפסיקו לעשן, אך צברו לפחות 15 שנות עישון. אלה האנשים העשויים להרוויח - בצורה הכי משמעותית - מבדיקת הסקר, שהיא למעשה CT בעוצמה נמוכה. מומלץ לאוכלוסייה זו להגיע באופן עצמאי לרופא המטפל ולהתעניין באפשרות לביצוע בדיקת סקר לאבחון מוקדם.

מהם הטיפולים החדשים המוצעים לחול סרטן הריאות?

במהלך השנים האחרונות בורכנו במספר גישות וטיפולים חדשים ומהפכניים בתחום סרטן הריאה. רפואה מותאמת אישית הינה חיונית להתאמה נכונה של הטיפול ויש לעשות מאמצים עילאיים לטובת התאמה נכונה של הטיפול הן לטובת יעילותו והן לטובת הפחתת תופעות הלוואי.

מעבר לטיפולים הכימותרפיים הקלאסיים, ניתן היום להתאים לחולים טיפולים מוכווני מטרה בקו הראשון ואף בקווים מתקדמים.

פגם בגן ה- EGFR לפגם זה ניתן היום להתאים טיפולים ביולוגיים המעכבים את המחלה באופן משמעותי באמצעות תרופות ביולוגיות. בישראל מאושרות 3 תרופות בהתוויה זו במסגרת סל התרופות (אפטיניב, ארלוטיניב, גפיטיניב). טיפולים אלו מתאפיינים ביעילות גבוהה ובפרופיל רעילות מופחת. רובם של החולים משמרים תחת טיפולים אלו רמת חיים טובה. עם זאת, תתכן התפתחות עמידות לטיפול הנ"ל וצורך בהתאמה מחודשת של הטיפול. בכ- 60% מהמקרים ניתן לזהות מוטצית עמידות מסוג T790M המאפשרת התאמה מחודשת של תרופה ביולוגית עם יעילות קלינית רבה ורעילות נמוכה. תרופה זו זמינה בשראל במסגרת תכניות חמלה או/ו מחקר. הפרעה בגן זה מופיעה בכ- 15% מחולי הסרטן הבלוטי (תת סוג של תאים גדולים).

פגם בגן ה- ALK פגם זה הוא נדיר ובישראל יש כ- 40 חולים שכאלו מידי שנה. קבוצת חולים זו היא לרוב צעירה ועם מחלה סוערת. עם זאת, אפיון נכון מאפשר טיפול יעיל ביותר המסוגל להפוך את מצב המחלה באופן דרמטי לטובה ובזמן קצר. טיפול הבחירה הוא קריזוטיניב המאושר לשימוש בסל התרופות בישראל. חולים המתקדמים תחת טיפול זה ממשיכים לקו הביולוגי השני המאושר בישראל עם תגובה קלינית יוצאת מהכלל (סריטיניב). תרופות חדשות בתחום זה עשויות להיות מאושרות בחודשים הקרובים, כולל בישראל.

פגמים נדירים יותר, כגון בגן ה- ROS, RET, MET, BRAF, 2HER גם כן מתוארים, אך אלו דורשים שימוש בטכנולוגיות ריצוף מתקדמות והשימוש בתרופות ביולוגיות במקרי אלו דורשת אישורים מיוחדים.

טיפולים אימונתרפיים משפחת התרופות האימונותרפיות אושרו לאחרונה על ידי רשם התרופות האמריקאי, וחלקן גם בישראל. התרופות מסירות את מנגנון העיכוב החיסוני המופעל על ידי הגידול ובכל משפעלות ("התעוררות") את המערכת החיסונית בלחימתה בגידול. תרופות מסוג זה הכפילו את סך החולים השורדים שנה מהאבחון, וזאת במחיר של תופעות לוואי יחסית מעטות.

פרופ' ניר פלד, מרכז דוידוף לסרטן, ביה"ח בילינסון; יו"ר העמותה לסרטן ריאה בישראל.

סייעה בהכנת הכתבה: רון שגב פינקלמן, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום סרטן ריאה.