הודג'קין לימפומה: כל החידושים

לימפומה על-שם הודג'קין, הנקראת גם מחלת הודג'קין, היא סרטן של מערכת הלימפה.

מערכת הלימפה היא חלק מהמערכת החיסונית; היא כוללת תאי דם לבנים ייחודיים, הנקראים לימפוציטים, המסייעים בהגנה על הגוף מפני זיהום ומחלות. לימפומה על-שם הודג'קין מתרחשת כאשר לימפוציטים בשלבי ההתפתחות עוברים שינוי ממאיר - ומתרבים באופן בלתי מבוקר. מספר הולך וגדל של לימפוציטים אנורמליים, המוכרים כתאי לימפומה, מצטברים ויוצרים מקבצים של תאים סרטניים, הנקראים גידולים בקשרי הלימפה (בלוטות) וחלקי גוף אחרים.

סרטן הלימפומה מסווג לקבוצת סרטן הודג'קין ולקבוצה שאינה הודג'קין. סרטן לימפומה מסוג הודג'קין נקרא על שם רופא בשם תומאס הודג'קין, אשר גילה את קבוצת הלימפומה ואת מאפייניה הייחודיים. קבוצת הלימפומה מתאפיינת בלימפוציטים מיוחדים, שעברו שינוי - ולהם מראה אופייני במיקרוסקופ. תאים אלו נקראים תאי ריד-סטרנברג.

כיצד מאובחנת המחלה?

ניתן לאבחן את המחלה כאשר מופיע גוש צווארי או מפשעתי לא רגיש, שגדל במשך שבועות, או כאשר אדם מתלונן על שיעול או על כאבי חזה - ובצילום החזה שלו מתגלה מיצר מורחב (מה שמעיד על גושים גדולים של קשרי לימפה בחזה). לעיתים, המחלה מאובחנת כאשר לאדם יש תסמינים מסוגB , כגון ירידה במשקל לא רצונית של 10%, חום ממושך מעל 38 מעלות או הזעות לילה ממושכות.

כאשר יש חשד ללימפומה, מכל סוג שהוא, יש צורך לבצע ביופסיה של הגוש, על מנת לאמת או לשלול את האבחנה. כמו כן, יש לבצע הדמיה כלל גופית, כגון: CT לחזה, בטן ולאגן.
ניתן לבצע PET-CT שכולל בתוכוCT אשר מראה את גודל קשרי הלימפה, ו- PETשהינו מיפוי המבוצע על ידי הזרקת חומר סוכרי מסוג FDG. הזרקת החומר הסוכרי תעיד על חריגות בפעילות המטבולית, גם בקשרי לימפה ובאתרים אחרים בגוף שאינם מוגדלים. אם הפעילות המטבולית אכן גבוהה, הדבר יתמוך באבחנה של לימפומה, אך האבחנה הסופית מבוצעת על ידי ביופסיה בלבד.

כיצד מטפלים בלימפומה?

הטיפול במחלה תלוי בשלב המחלה - והוא נע מטיפול כימותרפי בלבד ועד לשילוב של טיפול כימותרפי וקרינתי. אם המחלה מאובחנת בשלבים המוקדמים שלה, לרוב ניתנים לחולה בין 2-4 מחזורי טיפול כימותרפיה - ולאחר מכן קרינה. אם המחלה מאובחנת בשלב מתקדם יותר, ניתנים למטופל 6 מחזורי טיפול כימותרפיה. הטיפול הכימותרפי כולל שילוב של 4 תרופות כימיות (ABVD) אשר ניתנות דרך הווריד.

מהם הטיפולים החדשים במחלה?

ישנם מספר טיפולים חדשניים במחלה.

הראשון הוא טיפול על ידי נוגדן חד-שבטי, נגד סמן CD30 - BRENTUXIMAB. על תאי המחלה יש סמנים רבים, אחד מהם הוא CD30. הנוגדן המדובר נקשר לתאים אלה באמצעות הסמן, נכנס לתוך התא - ומפריש חומר שגורם להרס ומוות של התא.
הטיפול הוכח כיעיל נגד המחלה, אשר לא הגיבה לשני קווי טיפול כימותרפי, עם אחוז תגובה כולל של 75%. לאחרונה התפרסם מחקר שבו ניתן ברנטוקסימאב לחולים צעירים בסיכון גבוה, לאחר השתלה עצמית - כטיפול אחזקה. הדבר שיפר את ההישרדות ללא מחלה בצורה משמעותית. כעת יש מחקר עולמי שבודק את שילוב התרופה בקו ראשון עם טיפול כימותרפי. התרופה נמצאת כיום בסל הבריאות, לאחר שני קווי טיפול כימותרפי.

הקבוצה השנייה של הטיפולים היא קבוצה חדשה של תרופות, אשר גורמות להפעלת מערכת החיסון של הגוף כנגד הסרטן. במקום התרופות הוותיקות, שפועלות ישירות נגד הסרטן, התרופות מהקבוצה החדשה, כדוגמת פמברוליזומאב וניבולומאב, הינן תרופות אשר נמצאות כבר בסל הבריאות עבור מלנומה גרורתית. במחקרים ראשוניים, התרופות הללו הראו תוצאות טובות גם בלימפומה מסוג הודג'קין, לאחר כישלון של ברנטוקסימאב.

אם כן, סיכויי ההחלמה של חולי סרטן הודג'קין הם טובים, אך תלויים במידה רבה בשלב שבו מאובחנת המחלה. כאשר מאתרים את המחלה בשלבים המוקדמים, אחוז ההישרדות מגיע עד כ-90% הישרדות ל-5 שנים; ואילו בשלבים המתקדמים של המחלה, שיעור ההישרדות יורד עד ל-75%-80%. הפיתוחים החדשים במחלה מעניקים לחולים בסיכון הגבוה אפשרויות טיפול מתקדמות, התורמים לסיכויי החלמה ולהארכת ההפוגות במחלה.

ד"ר רונית גוריון היא מנהלת השירות האמבולטורי ההמטו-אונקולוגי במרכז דוידוף בבית החולים בילינסון.

בואו לדבר על זה בפורום המטולוגיה.