ישראל: נשמר אי השוויון בבריאות
בזמן שהפערים במדדי בריאות בין יהודים לערבים הולכים ומצטמצמים, הפערים בין מרכז הארץ לפריפירה נשמרים לטובת המרכז
מדו"ח של משרד הבריאות בנושא אי-שוויון בבריאות בישראל שהוצג אתמול (א') עולה כי הפער בין מחוזות תל אביב והמרכז לבין יתר המחוזות במדינה נשמר לטובת המרכז שממשיך להוביל במדדי רווחה גבוהים לעומת הפריפריה בצפון ובדרום בארץ. כמו כן, תוחלת החיים ברמת גן ממשיכה להיות הגבוהה בישראל עם 84.3. הפערים במדדי בריאות שונים בין יהודים לערבים מצטמצמים בחלקם כפי שיפורט בהמשך, אך שיעור תמותת התינוקות בקרב הערבים במחוז הדרום ממשיך להיות הגבוה ביותר עם תמותת 11 תינוקות לכל 1000 לידות לעומת תמותת כ-3 תינוקת לכל 1000 לידות בקרב יהודים במחוז זה. מצטמצם הפער בין יהודים לערבים בתמותה מיתר לחץ דם ומאוטם שריר הלב. עלייה בתחלואת סרטן השד, המעי הגס וסרטן הריאה בקרב ערבים לעומת יהודים.
תוחלת חיים: ירידה בקרב גברים ערבים
חלה עלייה קלה בתוחלת החיים בקרב גברים יהודים ובקרב נשים יהודיות וערביות. לעומת זאת, חלה ירידה בתוחלת החיים בקרב גברים ערבים מגיל 78 בשנת 2013 ל-76.9 בשנת 2014 (מדידה עבור שנת 2012). ברמת-גן תוחלת החיים הגבוהה ביותר מבין הערים הגדולות בנות 100 אלף תושבים ומעלה ובבת ים הנמוכה ביותר (84.3 שנים לעומת 80.5 שנים, בהתאמה). חל שיפור בין השנים 2010-2012 בכל הערים הגדולות להוציא את נתניה, אשדוד ובת-ים בהם לא חלה עלייה.
תמותת תינוקות גבוהה בקרב ערבים באזור הדרום
במחוזות ירושלים והמרכז חלה ירידה בתמותת תינוקות בקרב יהודים וערבים כאחד. בצפון חלה עלייה בשני המגזרים אך בכל שאר המחוזות פערים לרעת ערבים בתמותת תינוקות. הפער הגדול ביותר בין יהודים לערבים נמדד במחוז דרום - 2.9 תמותת תינוקות לכל 1,000 לידות חי בקרב יהודים, לעומת 11.0 בקרב ערבים.
שיעור תמותת תינוקות בקרב ערבים בדרום-הגבוה ביותר ואצל יהודים: במחוזות הדרום והצפון. הפער היחסי בתמותת תינוקות בין נשים עם 1-4 שנות לימוד, לעומת נשים עם 16+ שנות לימוד גדל מפי 2.8 בשנים 1990-1993 לפי 9.2 בשנים 2008-2011.
סרטן: עלייה במקרי סרטן השד אצל נשים ערביות
בעוד הפערים המוחלטים בתמותה בן גברים יהודים לערבים, מיתר לחץ דם או מאוטם חריף של שריר הלב קטנו בין השנים 1998 ל-2013 (ביתר לחץ דם, למעשה נמחקו), הפער היחסי בין יהודים לערבים מתמותה מאוטם שריר הלב גדלו (במתינות) מ-1.5 בקרב ערבים לפי 1.7. בקרב נשים גם הפערים המוחלטים וגם היחסיים, בין יהודיות לערביות, קטנו ב-2 גורמי המוות.
תחלואה בסרטן: הפער בין יהודים לערבים (לרעת יהודים) בסרטן המעי הגס והחלחולת קטן מפי 1.31 בשנים 1990-1994 בקרב יהודים בהשוואה לערבים, לפי 1.06 בשנים 2010-2012, פער שניתן לייחס לירידה במספר המקרים בקרב יהודים לעומת העלייה במספר המקרים בקרב ערבים.
כך גם לגבי סרטן השד: בעוד הפער (לרעת יהודיות) קטן מפי 1.62 לפי 1.43 בשנים שנבחנו, ניתן ליחס זאת לצמיחה גדולה יותר של מקרים בקרב ערביות (מ-24 מקרים בשנים 1990-1994 ל-63 מקרים בשנים 2010-2012 לעומת 86 ו-106 בקרב יהודיות, בהתאמה). בהתייחס לסרטן הריאה, הפערים היחסיים לרעת ערבים החמירו (מפי 1.1 לפי 1.6 בשנים שנבחנו).
תל אביב והמרכז ממשיכים להוביל בבריאות
קיימים פערים עקביים בין המחוזות תל אביב והמרכז, הבולטים כמחוזות בעלי מדדי רווחה גבוהים ביותר בהשוואה ליתר המחוזות בערכים בתחום הבריאות. מנגד, בולטים הציונים הנמוכים להם זוכים מחוזות הצפון והדרום שבפריפריה ולצדם מחוז ירושלים. הפערים נצפים בהתייחס למדדים החברתיים-כלכליים המרכזיים: הכנסה, השכלה ותעסוקה. הפערים במדדים נראים היטב גם בתחום הדיור, בו נצפה פער משמעותי מאוד בין מחוז ירושלים ומחוז הצפון לבין שאר המחוזות. גם בתחום הביטחון האישי ירושלים מדגימה פער לרעה ביחס לשאר המחוזות.
שיפור בדרום ובצפון הארץ: בכוח אדם
ממשיך השיפור בשיעור כוח האדם הרפואי במרבית המקצועות והמחוזות בפריפריות הדרום והצפון.
בת"א שיעור הרופאים ממשיך להיות הגבוה ביותר בהשוואה ליתר המחוזות: 4.7 ל-אלף נפש (ממוצע לשנים 2012-2014) לעומת 2.3 בצפון (עלייה מ-1.7 בשנים 2009-2011), ו-3.0 בדרום (עלייה בדרום מ-2.8 בשנים 2009-2011).
שיעור האחיות לאלף נפש הגבוה ביותר הוא בחיפה (7.0) ובת"א (6.1) והנמוך ביותר בדרום (3.4), ירושלים (4.2) והצפון (4.4). במחוזות ירושלים והמרכז חלה ירידה בשיעור האחיות לאלף נפש.
מיטות אשפוז: ניכרת ירידה במספר מיטות האשפוז לאלף נפש להוציא את מחוזות ירושלים והצפון שם חלה עלייה בשנת 2013. בשיעור מיטות בטיפול נמרץ חלה עלייה קלה בכל המחוזות להוציא את מחוז ירושלים בו לא חל שינוי ב-2013. בעמדות ניתוח ועמדות התעוררות לא חל שום שינוי מאז שנת 2011. בעמדות רפואה דחופה ועמדות לידה, כמעט ולא חל שינוי (להוציא את מחוז ירושלים שם חלה עלייה בעמדות לידה בתקופה האמורה).
הפריפריה הרחוקה ללא שירותים רפואיים זמינים
בולט המחסור בשירותים רפואיים בישובים קטנים בפריפריה המרוחקת. כך למשל: בתי מרקחת: קיים כיסוי רחב של שירותי רוקחות בצפון הארץ ובמרכזה. לצד זה בולטים אזורים עם ריכוז יישובים ללא בתי מרקחת המרוחקים מעל ל-15 ק''מ ויותר מבית המרקחת הקרוב בבקעת הירדן, באזור ים-המלח, הערבה, הר הנגב הצפוני, ואזור לכיש. יישובים בודדים המרוחקים משירותי רוקחות הם אלוני בשן (הגולן), כיסופים (גבול חבל עזה), סוסיה ומצפה יאיר (יהודה ושומרון).
מוקדים רפואיים בקהילה: ישנם מספר אזורים בולטים, בהם קיים קושי לקבל שירות רפואה דחופה באמצעות מוקדי רפואה דחופה במרחק סביר. אלו הם אזור הגולן, בקעת הירדן, אזור ים המלח, הר הנגב הצפוני, והערבה. במשרד הבריאות קיימת תכנית לפיה בשנת 2016 יוקמו בישראל 8 מוקדי רפואה דחופה חדשים, בנוסף ל- 11 שהוקמו מאז שנת 2012.
צפיפות בטיפות החלב של האוכלוסייה החרדית
תחנות טיפות חלב: במרכז הארץ נראים ריכוזי יישובים עם עומס רב יחסית של ילדים לתחנה. בעיקר בולטים יישובים עם ריכוזים גדולים של אוכלוסיה חרדית. צפיפות רבה במספר ילדים לתחנת טיפת חלב נצפית גם בערים מרכזיות ומבוססות במגזר היהודי הכללי. עומס בטיפות חלב ניכר גם בדרום הארץ: ביישובים ערביים וביישובים יהודיים כאחד. בצפון הארץ המצב נראה משביע רצון.