סימני סרטן במומיה בת 300 שנה

האומנם אורח החיים המודרני אחראי לעלייה הגדולה בשכיחות סרטן המעי הגס ושאר סוגי הסרטן בעשורים האחרונים? חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב ניסו לברר האם גם אוכלוסיות קדומות שחיו בסביבה שונה לחלוטין, נשאו מוטציות גנטיות המגבירות את הנטייה לחלות במחלה ואם אכן כן - האם הן זהות לאלו של היום? ממצאי החוקרים, כפי שפורסמו החודש במגזין PLOS ONE מפתיעים בהחלט.

דגימות מחקר מאוסף מומיות נדיר מבודפסט

כדי לבחון את הסוגיה חברו ד"ר רוזין-ארבספלד וד"ר אלה סקלן, מהמחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה קלינית לפרופ' ישראל הרשקוביץ, מהמחלקה לאנטומיה ואנתרופולגיה בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באונ' תל-אביב. השלושה נסעו למוזיאון הטבע בבודפשט, המחזיק באוסף נדיר של מומיות בנות 200-300 שנה.

פרופ' ישראל הרשקוביץ: "במשך מאות שנים נהגו הנוצרים באירופה לקבור את מתיהם בארונות במרתפי כנסיות. במקרים מסוימים שררו במרתפים תנאים שגרמו לתהליך של מומיפיקציה טבעית: כלומר הגופות לא התפוררו, אלא התייבשו בתהליך איטי, והפכו עם הזמן למומיות. כך השתמרו הרקמות הרכות במצב טוב יחסית, וכיום ניתן לערוך בהן מחקרים מסוגים שונים, כולל מחקר גנטי."

החוקרים אספו דגימות מעשרים מומיות, ולקחו אותן למעבדה לחקר סרטן המעי הגס באוניברסיטת תל- אביב משום שמרבית מקרי סרטן המעי הגס מתחילים בשינוי ספציפי בגן חשוב שנקרא APC, כך שחקר מחלה זו נוח מאוד למעקב ולעבודה מחקרית.

שינויים גנטיים בגן APC של מומיה בת 300 שנה

החוקרים הצליחו להפיק דנ"א משלוש מומיות. הם סרקו את הדגימות במעבדתה של ד"ר רוזין-ארבספלד, בחיפוש אחר שינויים גנטיים בגן APC, הקשורים להתפתחות סרטן המעי הגס. ואכן, באחת המומיות נמצאה מוטציה כזאת. ד"ר רוזין-ארבספלד מסבירה כי "אצל אותו אדם, שחי לפני 300 שנה ויותר, החל תהליך גנטי שמוביל להתפתחות סרטן המעי הגס. סביר להניח שמותו נגרם על ידי גורם אחר, זמן רב לפני שהייתה לסרטן הזדמנות להתפתח, אך השינוי הגנטי שעשוי היה להוביל להתפתחות הסרטן היה קיים בתאי גופו."

חקר אבולוציית הסרטן יוביל למציאת תרופה למחלה?

"המחקר שלנו מספק מרכיב מרכזי שחסר על פי רוב בחשיבה הרפואית של ימינו והוא ממד הזמן". קובע פרופ' הרשקוביץ ומוסיף: "התבוננות באבולוציה ובהתפתחות של מחלות מסייעת לנו להבין טוב יותר את הגורמים שמובילים להופעתן בפועל, ובהמשך גם למצוא להן פתרונות." כעת מבקשים החוקרים להרחיב את המחקר, וליטול דגימות ממספר רב ככל האפשר של מומיות מתקופות שונות.

ד"ר רוזין-ארבספלד מסכמת: "אם אכן תתגלינה מוטציות דומות בשכיחות גבוהה בשרידים מלפני מאות ואף מלפני אלפי שנים, נוכל לעקוב אחרי התפתחות ההיבט הגנטי של המחלה, ואף לזהות גורמים סביבתיים שעשויים להוות זרז לעלייה בשכיחותה".

בואו לדבר על זה בפורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם.