גידולי שלפוחית השתן: איך לטפל?

תחלואה בשלפוחית השתן ובסביבתה היא תחלואה נפוצה - חלק מהגידולים הם גידולים שפירים וחלקם ממאירים. הגידול הממאיר הנפוץ ביותר הוא TCC, וכאשר מדובר על סרטן בשלפוחית השתן, לרוב מתכוונים למחלה זו.

מהי מחלת ה-TCC?

TCC הם ראשי תיבות של Transitional cell Carcinoma .בתרגום חופשי לעברית, מדובר בסרטן בתאי המעבר.

מהו המבנה של שלפוחית השתן?

שלפוחית השתן היא איבר דמוי בלון - ויש רקמה העוטפת אותו. רקמה זו היא למעשה שכבה של אורותל (Urothelium) והיא מעין קרום בלתי חדיר ואטום שמונע מהשתן להיספג חזרה אל תוך הגוף. אותה שכבת אפיתל מכסה את השלפוחית ועוד חלקים ממערכת השתן (השליש הקרוב לשופכה וצינורות השתן, עד לכניסה לכליה). קרום זה מורכב מתאי מעבר (Transitional Cells) או תאי אורותל (Urothelial Cells). ה-TCC מתחיל בהתפתחות והתמיינות לא תקינה של תאי המעבר בקרום זה.

התסמין המרכזי של סרטן שלפוחית השתן מסוג TCC הוא דם בשתן, מה שמכונה בעגה מקצועית "המטוריה". ההשתנה הדמית יכולה להיות לאורך כל ההשתנה או רק בחלקים ממנה. ברוב המקרים, שתן דמי יהיה התסמין היחיד עליו ידווח החולה - והוא יופיע ללא כאב וללא צריבה. לא תמיד מדובר בדם הנראה לעין, אלא בדם שיתגלה רק בבדיקת שתן מיקרוסקופית.

תסמין נוסף (פחות נפוץ) למחלת ה-TCC: קשיים בהטלת שתן, שעלולים להתבטא כצריבה בעת מתן שתן או צורך מוגבר ותכוף יותר להשתנה. תסמינים אלה יכולים להעיד על תחלואה אחרת בשלפוחית השתן - ולא על מחלה ממארת. כך, למשל, אבנים בדרכי השתן או דלקת בדרכי השתן יגרמו לתסמינים אלה.

מה אפוא חשוב לעשות כשמופיעים תסמינים אלה?

אם מופיע אחד או יותר מהתסמינים הללו, חשוב ביותר לפנות לרופא אורולוג לשם בדיקה ואבחון. הרופא יקשיב לתלונות המטופל, יתשאל אותו ויפנה אותו למספר בדיקות.

הבדיקות יכללו בדיקת שתן כללית - בה יאותרו, במצב תחלואה ממארת, ממצאי דם בשתן. כמו כן, יישלח שתן לתרבית - אם מדובר בדלקת על רקע זיהום, יזוהה המקור המזהם, תינתן אנטיביוטיקה מתאימה - והטיפול יושלם. במקרה של מחלה ממארת, לא תהיה עדות לזיהום וטיפול אנטיביוטי כמובן לא יועיל.

בהמשך הבירור, יישלח שתן לציטולוגיה ובקרב חולי סרטן TCC יזוהו תאים אטיפיים, תאים סרטניים שהמבנה שלהם איננו שלם. הופעתם תעורר חשד, אם כי ייתכן שלקיומם יש הסבר אחר (למשל: גם דלקת בשתן יכולה לגרום להיווצרותם).

הבירור ימשיך - ויכלול בדיקות הדמיה, כגון אולטרה סאונד, ו/או בדיקת CTU, לאחר הזרקה של חומר ניגודי; ו/או בדיקת ציסטוסקופיה, במהלכה מוחדר סיב אופטי שבראשו מצלמה דרך צינור השתן, כדי להביט בכל הנעשה במערכת השתן.

האם ניתן לקחת דגימות בעת בדיקת ציסטוסקופיה?

אם במהלך בדיקת הציסטוסקופיה יבחין הרופא ברקמה חשודה ובאזור בלתי תקין, הוא ייקח דגימות - ואם יתגלו נגעים הנראים כסרטניים, הם יוסרו ויישלחו לבדיקה פתולוגית, שתקבע האם מדובר בגידול סרטני ואף תקבע מאפיינים נוספים, שיסייעו לגיבוש תכנית הטיפולים שתותאם לחולה.

כך, בין היתר, ייקבע מהו סוג הגידול, מהי דרגת המחלה (GRADING), מהי מידת החדירות שלה ושלב התפתחותה (STAGING) - והאם הגידול חדר לשריר או נשאר מוגבל לרירית ולסביבת הרירית.

STAGING עוזר להבחין בין סרטן שלפוחית חודרני (Invasive bladder cancer) לבין סרטן שלפוחית שטחי (Papillary cancer). הטיפול בשתי המחלות שונה.

הטיפול בסרטן שלפוחית השתן תלוי בסוג, בשלב ובדרגת המחלה. ההבנה של שלב ודרגת המחלה מאד חשובה. יש להבין ולהסיק האם מדובר בסרטן שיטחי, שבמסגרתו מופיע גידול על הדופן הפנימי של השלפוחית - והוא מוגבל לציפוי הפנימי של השלפוחית ונחשב לגידול שטחי; או שמא מדובר בסרטן חודרני, במסגרתו הגידול התפשט אל הדופן השרירית של השלפוחית - וייחשב לגידול פולשני.

הטיפול בסרטן השיטחי יכלול ניתוח להסרת הגידול, טיפול מתאים ומעקב.

לרוב, הטיפול המתאים יכלול טיפול בשטיפות אל תוך שלפוחית השתן בתכשירים: מיטומיצין או BCG. BCG הוא חומר חיסוני המעורר את מערכת החיסון המקומית בכיס השתן, על מנת להשמיד את התאים הסרטניים; וכך מהווה טיפול יעיל לחלק מהגידולים השטחיים בשלפוחית השתן. הטיפול יכלול לרוב שש שטיפות, שלאחריהן יימצא המטופל תחת מעקב צמוד, הכולל ביצוע בדיקות הדמיה ובדיקות ציסטוסקופיה, מדי תקופה, בשאיפה שהטיפול ימנע חזרה של המחלה. מיטומיצין הוא חומר כימי וגם הוא ניתן בשש שטיפות לשלפוחית השתן תוך מעקב צמוד.

כאשר הסרטן חודרני והגיע עד לשריר - ודרגת התמיינות התאים הסרטניים היא גבוהה יש לשקול הסרת שלפוחית השתן.

גם מהלך הניתוח עשוי להיות שונה בשל האגרסיביות של המחלה. במחלות מתקדמות, ייתכן שיתעורר צורך בכריתה של כל שלפוחית השתן - ולא רק של הגידול וסביבתו. בניתוח זה, יש לדאוג להטיה של השתן, כדי לאפשר להמשיך לתת שתן גם ללא שלפוחית. קיימות מגוון שיטות להתמודד עם המצב - וכל מטופל, בהתייעצות עם הרופא שלו, יבחר את אופן הטיפול המיטבי והמתאים עבורו.

ד"ר אהרון מנס הוא מומחה לאורולוגיה.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors.