הכל על סרטן הכבד

בשנים האחרונות נרשמה ירידה בשכיחות חלק מהמחלות הממאירות, כגון סרטן המעי הגס וסרטן הריאות. לעומת זאת, בשכיחות סרטן הכבד נרשמה עלייה - מסיבות שעדיין אינן ברורות. לכן, זוהי סוגיה שהרפואה נדרשת לה בתקופה האחרונה.

מהם הגורמים האפשריים להתפתחות סרטן כבד?

כאשר הגידול הסרטני מתפתח לראשונה בכבד, הוא נקרא "סרטן כבד ראשוני" - ובקרב חולים אלה, ניתן יהיה לזהות מחלת כבד קודמת, שכבר פגעה בתפקוד הכבד. כלומר, הסרטן אינו מופיע בכבד בריא, אלא "מתלבש" על כבד פגום, כתוצאה ממגוון סיבות אפשריות. עד כה, מרבית המטופלים זוהו כחולים אשר סבלו משחמת הכבד.

על אף התפתחות סרטן הכבד על רקע כבד פגום, כיום כשני שליש מהחולים בסרטן הכבד מאובחנים בשלבים מתקדמים של המחלה - כאשר סיכויי ההחלמה פוחתים. לעיתים, כאשר יתפתח הסרטן בכבד, ירגישו המטופלים כאב בטן בלתי ברור; אך בקרב יותר ממחצית החולים, לא מופיעים סימפטומים מחשידים - והגוש הסרטני מתגלה בבדיקות אולטרסאונד או סי.טי אקראיות. לכן, חולים הנמצאים בסיכון מוגבר לחלות בסרטן הכבד, חייבים לעבור בכל חצי שנה עד שנה בדיקת מעקב. בדיקות המעקב יאפשרו לגלות את הגושים בעודם קטנים, להקל על הטיפול ולהגדיל את סיכויי ההישרדות.

אם בעבר היה ידוע כי בעיקר חולים בשחמת הכבד היו בסיכון מוגבר לחלות בסרטן הכבד, הרי שכיום אנו יודעים שיש סיבות נוספות לתחלואה בסרטן הכבד, כמו כבד שומני, אשר גם הן פוגעות בתפקוד הכבד - וגורמות להופעת גידולים.

מהו כבד שומני?

הכבד השומני הפך בשנים האחרונות למגפה של העולם המערבי. ההערכה היא כי בארצות הברית מצויים כמאה מיליון (!) חולי כבד שומני - כשליש מאוכלוסיית ארה"ב. גם בישראל, אנו מזהים גידול במספר החולים בכבד שומני; אבל אין רישום נתונים מדויק, אודות היקף התופעה. כבד שומני נגרם מעודף משקל, מסוכר מוגבר בדם (טרום סוכרת או סוכרת), שומנים, כולסטרול גבוה בדם, שתיית אלכוהול מופרזת; ומכל הסיבות גם יחד - מה שנקרא "תסמונת מטבולית".

כיצד ניתן לאבחן כבד שומני?

האיגודים למחלות כבד - האירופאי, האמריקאי ואפילו הישראלי - מתחבטים כיום בשאלה: איך ניתן לאבחן כבד שומני, שעלול בעתיד להוביל לסרטן הכבד? במענה לשאלה זו, האיגודים מציעים אבחנה של הכבד השומני על ידי רופא כבד.

כלומר: יעלה חשד לסרטן הכבד, לאחר בדיקת אולטרסאונד אשר מגלה שומן כבדי או בדיקות דם לתפקודי כבד, אשר יוצאות בלתי תקינות. לאחר אבחון חומרתו, עוצמתו וסוגו של הכבד השומני, יחליט צוות הרופאים על מסגרת המעקב המתאימה.

הבדיקות המקובלות במסגרת המעקב הן אולטרסאונד פעם בשנה ובדיקות דם תקופתיות. אם באולטרסאונד אין ממצא והכבד נראה נקי - ניתן להמשיך הלאה. עם זאת, עדיין יש חשיבות לאיזון הגורמים שגרמו לכבד השומני: ערכי סוכר גבוהים, משקל עודף, שתיית אלכוהול ועוד. המלצתי לסובלים מכבד שומני היא לפנות לייעוץ במרפאות הכבד השונות, על מנת לעקוב אחרי הסיכון להתפתחות גידולים.

כיצד מטפלים בסרטן הכבד?

ראשית, ההחלטה על הטיפול בסרטן כבד מתבססת על דיוני צוות רב-תחומי, הכולל רופאי כבד, אונקולוגים וגם כירורגים (לעתים תתקבל החלטה לטפל בחולה גם באמצעות ניתוח).

שנית, כיום יש טיפולים רבים לסרטן הכבד - החל בהוצאת הגידולים עצמם, על ידי התערבות כירורגית; דרך הקרנה מקומית; ועד להשתלת כבד חדש.

אחד הטיפולים החדשים, בהם אנחנו משתמשים לטיפול בסרטן הכבד נקרא SIR-Spheres - ובשם השגור בפי הקהילה הרפואית - SIRT (Selective Internal Radiation Therapy) - טיפול בקרינה פנימית סלקטיבית.

מהו טיפול SIRT? מהי קרינה פנימית סלקטיבית?

מדובר בטיפול מאוד מתקדם: באמצעות צנתור, מוחדרות מיקרו-ספרות המכילות יסוד רדיואקטיבי בעל השפעה מקומית בלבד, לתוך העורק שמזין את הגידול בכבד. ברוב המקרים, החומר הרדיואקטיבי המוזרק לתוך העורק משיג אפקט של נמק בגידול, מבלי לפגוע ברקמת הכבד הבריאה מסביב.

יש ניסיון רב בשימוש בטיפול, מאחר שהטיפול מומלץ לעיתים קרובות ע"י היחידות השונות למחלות כבד. ההערכה היא כי כיום - בכל חודש - 10 עד 20 איש עוברים את הטיפול ב- SIRT בבתי חולים שונים בארץ; בבית החולים איכילוב, אנחנו מטפלים בשיטה זו בכ-5 אנשים בכל חודש; והנתון הזה נמצא במגמת עלייה. כלומר: מאז שהתחלנו לנהל את המרכז לגידולי כבד, אנו רואים שבכל שנה מספר המטופלים ב-SIRT הולך וגדל.

למרות ש-SIRT הוא טיפול חזק ומתקדם, תופעות הלוואי שלו אינן קשות. לרוב, תופעות הלוואי מתבטאות בעליה בחום הגוף סביב הפעולה, ובכאבי בטן קלים. ביום הטיפול, החולה מתאשפז ונשאר ללון לילה אחד בבית החולים,לטובת השגחה ומעקב של תפקודי הכבד; ובתוך יום-יומיים, הוא חוזר לשגרה מלאה. בקרב חולים אשר יש להם לכתחילה רזרבת כבד נמוכה, תפקוד הכבד עלול להיפגע מהטיפול; ולכן, חולים אלה לא יעברו טיפול ב-SIRT.

האם ניתן לקבל טיפול ב-SIRT כטיפול "קו ראשון"? האם הטיפול בסל הבריאות?

הטיפול נכלל בסל הבריאות - אך לא מותווה כקו ראשון. לפני השימוש ב-SIRT, הרופאים המטפלים מחויבים לבצע טיפול צנתור מקדים, שנקרא כימו-אמבוליזציה. טיפול כימו-אמבוליזציה דומה ל-SIRT, אך "פרימיטיבי" יותר ופחות מדויק; ולכן רקמת הכבד מסביב עלולה להיפגע. בקרב חולים סבוכים יותר, או בקרב חולים שמחלתם חזרה, אנחנו עוברים לטיפול ב-SIRT, אשר ביחס לעוצמתו ויעילותו - נחשב הליך פשוט.

ד"ר יורם מנחם הוא רופא בכיר ביחידה למחלות כבד במרכז רפואי תל אביב

בואו לדבר על זה בפורום גסטרואנטרולוגיה - כבד שומני.