סרטן רחם: אבחון וטיפול

הרחם הוא איבר המורכב ממספר סוגי רקמות, שאחת מהן היא רקמת רירית הרחם, המצפה את חלקו הפנימי - ובה עלול להתפתח סוג הסרטן הנפוץ ביותר, מבין סוגי סרטן הרחם. בנוסף, ברחם ישנה גם רקמה שאינה רירית, שגם בה עלולים להתפתח גידולים סרטניים, המכונים "סרקומות". גידולים אלה הם נדירים יותר, מאופיינים בסימפטומים אחרים - והם ללא גורמי סיכון ידועים.

מהו סרטן רירית הרחם?

כאמור, סרטן רירית הרחם הוא הנפוץ ביותר מבין קבוצת מחלות סרטן הרחם. במהלך תקופת הפריון של האישה, מופרשים הורמונים מהשחלה - וגורמים לרקמה זו לגדול ולהשיר את עצמה בזמן הווסת, באופן מחזורי. בתום תקופת הפריון - ועם הפסקת הווסת והפרשת ההורמונים מהשחלה, נפסקת גם פעילותה המחזורית של רקמה זו - והיא איננה גדלה יותר. אבל במקרים מסוימים, חלים שינויים שגורמים לרקמה לגדול - ועלולים לגרום להתפתחות תאים סרטניים ברירית הרחם, מסוגים שונים - הנחלקים ל-Type 1 (תאים סרטניים המתפתחים כתוצאה מאחד מגורמי הסיכון) ול-Type 2 (תאים סרטניים המופיעים ללא קשר לגורמי הסיכון).

מעבר לגורם הגיל, גורם הסיכון העיקרי להתפתחות הגידול השכיח ביותר ברירית הרחם הוא חשיפה לאסטרוגן. במהלך תקופת הפריון, נחשפות נשים לרמות גבוהות של ההורמון בכל חודש - במהלך החלק הראשון של המחזור; בחצי השני של המחזור, יש חשיפה לפרוגסטרון, אשר מגן על הרירית מפני השפעותיו המזיקות של האסטרוגן.

הבעיה מתחילה כאשר יש חשיפת יתר לאסטרוגן, העלולה לנבוע כתוצאה מהשמנת יתר (אסטרוגן מופרש גם מרקמות השומן בדם), סוכרת, יתר לחץ דם, שחלות פוליציסטיות (שחלות המפרישות אסטרוגן ללא פרוגסטרון); ובאחוזים בודדים, גם אצל נשים בעלות נטייה גנטית לחלות בסרטן רירית הרחם (סינדרום לינץ').

כיצד ניתן למנוע התפתחות של סרטן רירית הרחם?

בשל גורמי הסיכון של סרטן Type 1 - שמירה על אורח חיים בריא ומאוזן מקטינה משמעותית את הסיכון לחלות בו. כלומר פעילות גופנית סדירה, שמירה על תזונה מאוזנת ומניעת השמנה בהחלט תוריד את הסיכון לחלות.

כיצד מתבצע האבחון?

רוב הגידולים מתגלים בעקבות דימומים, שאינם דימומי וסת סדירה - דימום או הכתמות דמיות אצל אישה בגיל המעבר או לאחריו; או דימום בין וסתי, אצל אישה בגיל הפריון. כל דימום שונה, חדש, שאינו דימום וסתי סדיר - מצריך הגעה לגניקולוג, לצורך בדיקה.

לרוב, האבחון הרפואי כולל בדיקה ואולטרסאונד, בו ניתן לראות את גודל הרחם ואת עובי הרירית. אם קיים חשש, נלקחת ביופסיה של רירית הרחם, באמצעות צינורית קטנה (פיפבל); או - במידת הצורך - באמצעות היסטרוסקופיה (הסתכלות לתוך חלל הרחם - וגרידה).

כיצד מטפלים בסרטן רירית הרחם?

ברוב הגדול של המקרים, אם התקבלה תשובה פתולוגית המעידה על גידול ממאיר - יש לעבור ניתוח, שמטרתו להוציא את הרחם, יחד עם הגידול.

במהלך הניתוח, כורתים את הרחם, השחלות והחצוצרות, מעריכים האם הגידול התפתח מעבר לרחם - ולוקחים דגימה של בלוטות לימפה מהאגן, על מנת לדרג את המחלה. לאחר הניתוח, מסתכלים על הפתולוגיה - ומעריכים את סוג הגידול, את עומק החדירה לשרירי הרחם, האם יש מעורבות של צוואר הרחם והשחלות והאם יש מעורבות של בלוטות לימפה. על פי הממצאים, מתאימים את הטיפול לאחר הניתוח.

רוב הנשים שעוברות את הניתוח אינן זקוקות כלל לטיפול נוסף - והניתוח מביא להחלמה מלאה. אולם חלק קטן מהנשים זקוק לטיפול קרינתי לכיפת הנרתיק; חלק לקרינה מלאה לאגן; וחלק אף זקוקות לשילוב של כימותרפיה, עם טיפול קרינתי. בשל החשיבות שיש לטיפול נכון לאחר הניתוח, חשוב לעבור את הניתוח בידיים נאמנות, שיודעות מה הם התהליכים הכירורגיים שיש לבצע ואף יסייעו להתאמה של הטיפול לאחר הניתוח.

רוב המקרים של סרטן רירית הרחם מתגלים אצל נשים לאחר גיל הפריון - ולכן אין משמעות לכריתת הרחם. אבל ישנן נשים שמאובחנות בגיל הפריון - ועדיין רוצות לשמר את הרחם, לטובת אפשרות הריון בעתיד. רק כ 10% מהנשים הלוקות בסרטן רירית הרחם הינן תחת גיל 40. במקרים מסוימים, ניתן לאפשר זאת באמצעות טיפול שאינו כולל ניתוח, אלא טיפול תרופתי בתכשירי פרוגסטרון. טיפול זה יעיל בכ 50-70% מהמטופלות האידיאליות בלבד ויש לו גם תופעות לוואי - ולכן הוא אמנם טיפול אפשרי, אך מומלץ רק בנשים הנכנסות לתוך הגדרות מאד מדויקות במחלתן; ובכל מקרה, בדרך כלל, גם לנשים אלה, מומלץ לעבור כריתת רחם, בתום תקופת הפריון.

ד"ר רם איתן הינו אחראי תחום גניקו-אונקולוגיה ב"איה מדיקל", מנהל היחידה לגניקולוגיה אונקולוגית במרכז הרפואי רבין.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום האשה והרחם.